התפטרות שנייה בעיריית ירושלים

מינויו של שופט שאינו יהודי לתל אביב נתפס כפגיעה בכבודם של היהודים ובאוכלוסייה העברית האזרחית, ולפי הידיעה החליטה הממשלה להעביר את השופט אל הצפון ולמנות אחר תחתיו.

לפי המקור שלפנינו, ריבוי האוכלוסייה העברית הוא שהעמיד את שאלת השופט החדש על הפרק, ומכאן הטענה שהשופט צריך שיהיה יהודי. הטענה אינה על אדם זה או אחר כי אם על מידה אחת: מי שדן אנשים בלשונם ובמנהגיהם צריך שיכיר את הלשון ואת המנהגים.

בד בבד נמסר כי הנהלת בתי הדין סילקה מעבודתו את שופט השלום ביפו, ה' באשיר שראבי. השם נדפס במקורנו באותיות שאינן ברורות דיין, ואיננו מוסיפים על הידיעה דבר.

הקולונל קיש שהה בימי החגים בחיפה, ובקבלת פנים שנערכה לו במועדון "הכח" נאם לפני קהל רב על יחסה של ממשלת המנדט אל הבית הלאומי. פתח ואמר שאין הוא בא להצדיק את כל מעשיה של הממשלה האנגלית כי אם לבאר מה קובע את פעולתה.

בשאלת ההתאזרחות העמיד קיש שתי השקפות זו מול זו. ההשקפה הטבעית שלנו היא שלכל יהודי זכות בארץ ישראל; ההשקפה האנגלית מעמידה את השאלה על בסיס מעשי. לנציב העליון יש רשות לבטל אזרחות במקרים ידועים, ואין הוא רשאי לעשות כן אלא בהסכמת המיניסטר האחראי לפני הפרלמנט; ואף באנגליה עצמה, אמר, נדיר מאוד שנוטלים מאדם את אזרחותו.

בשאלת העלייה אמר קיש שהממשלה רוצה בהגבלות רק במובן זה שהעלייה לא תעלה על יכולתה הכלכלית של הארץ, ושאין יסוד לדבר על התנגדות אנגלית לעלייה יהודית: בשנת השפע שעברה נתנה הממשלה סרטיפיקטים ככל שנדרשה. ולצערנו, הוסיף, נשתנה המצב הכלכלי לרעה, ונתברר שמספר ניכר מן העולים האחרונים לא היה בכוחם להכות שורש בארץ. עבודות ציבוריות ארעיות אינן פותרות את שאלת חוסר העבודה, ופתרונה בהתיישבות חקלאית ובהרחבת התעשייה.

עוד עמד קיש על כך שחמש ממשלות זו אחר זו, מממשלת הפועלים ועד קבינט השמרנים, קיבלו על עצמן את התחייבות המנדט ואת הצהרת בלפור, ושפוליטיקה זו יציבה; אלא שהכל נעשה באטיות יתרה, וזו דרכו של העם האנגלי. והזכיר גם שאנגליה היא ממלכה מוסלמית גדולה, ושהיא שוקלת את מעשיה לא מצד השפעתם על ערביי הארץ בלבד אלא על העולם המוסלמי כולו. ד"ר פרידמאן, יושב ראש הוועד, הודה לנואם בשם הקהל. הדברים הגיעו אלינו דרך "הארץ", המצטט מעתון אחר, ולפיכך איננו מביאים משפט אחד מילה במילה.

ישיבת ועדת התרבות בירושלים דנה בתקציב החינוך לשנת תרפ"ח. לפי הנמסר מדובר בהגדלה של עשרת אלפים לירות לעומת השנה שקדמה לה.

ועד החינוך היה בשבועות האחרונים מקור לוויכוח פומבי על נבחריו ועל משכורות עובדיו, ועתה נדונה השאלה שקדמה לכל אלה: מנין בא הכסף ולאן הוא הולך. תקציב הגדל בעשרת אלפים לירות אינו הבטחה לכיתות חדשות; הוא רשות לבקש אותן. בין הרשות ובין הכיתה עומדת גבייתן של ההכנסות, ועל זו לא נמסר לנו היום דבר.

אחד ממנהיגי הקומוניסטים, ה' ברזילי, שיצא את הארץ אשתקד ברישיון חזרה, לא הורשה להיכנס בשובו. העניין נמסר לעורך הדין ה' הרי סאשר, וזה טען למען שובו והצביע על כך שהיה בין הבוחרים באזרחות ארץ ישראלית בשנת 1922.

הממשלה הסכימה לבטל את האיסור. פרשה קטנה במספריה וגדולה בעיקרון שבה: רישיון חזרה שאינו מכובד בשובו של בעליו אינו רישיון, ובחירה באזרחות שנעשתה לפני ארבע שנים אינה מתבטלת מפני דעותיו של הבוחר. מי שסבור שאין לו עסק עם קומוניסטים ילמד מכאן שהעניין אינו בהם.

מן ההודעות הרשמיות: הנציב העליון מינה את ה' א. סולמאן, מפקח דרגה שלישית במחלקת הרישיונות שבמזכירות, לעוזר קצין ביקורת הדרכונים דרגה שנייה בוורשה. עוד נתמנו ה' פ. ה. וינטר לאדריכל עוזר דרגה רביעית במחלקת העבודות הציבוריות, וה' פ. ס. הסק לשרטט ראשי ולמודד דרגה רביעית במחלקת הדרכים והעבודות של רכבות ארץ ישראל.

בשורה אחת מן הרשימה יש עניין לרבים כאן: קצין ביקורת הדרכונים בוורשה הוא האיש שדרכו עוברת דרכו של העולה מפולין. עוד הודע כי כהונתו של ה' מוחמד ראשד ביי כורשד, פקיד מינהלי דרגה רביעית במינהל המחוז הצפוני, תסתיים בשלושים בספטמבר, וכי כהונתו של ה' א. תמרי תסתיים בעשרים בו.