מסע ההתאזרחות יוצא אל הערים

בוועידה השנתית העשרים של ״הפועל הצעיר״, שנסתיימה בפתח תקוה, הוחלט לחייב את כל חברי המפלגה שבידיהם חלקות אדמה להעבירן לבעלות הקרן הקיימת לישראל.

ההחלטה הזאת חורגת מגדר הכרזה. מפלגה שיש בה חברים בעלי חלקות פרטיות מחייבת אותם בהחלטת רוב להסיר מעליהם את הבעלות, והדבר נוגע בכיסו של החבר ולא רק בעקרונותיו. הוועידה נפתחה לפני ימים אחדים ונמסרה בגליוננו; ההחלטה עצמה היא החידוש שבה.

ומן הראוי לומר מה שאין בהודעה: לא נמסר לנו כמה חברים נוגע בהם הדבר, לא כמה דונמים בידיהם, ולא מה ייעשה בחבר שלא יקיים. עד שיימסרו הדברים האלה נשארת ההחלטה עקרון, ועקרון אינו רישום בספרי האחוזה.

בהמשך למשא ומתן שהתקיים בעת ישיבת הוועד הפועל הציוני בלונדון, נשאל ח׳ ארלוזורוב טלגרפית בידי ד״ר וייצמן אם הוא מוכן להצטרף למשלחת קרן היסוד לאמריקה. לפי החלטת הוועד המרכזי של ״הפועל הצעיר״ והמשרד הראשי של ״ההתאחדות״ נמסרה לד״ר וייצמן תשובה חיובית, וח׳ ארלוזורוב יוצא לדרכו בימים אלה.

ובאותה שעה ממש עוברת הקרן עצמה אל הארץ: נמסר כי קרן היסוד מעבירה את משרדיה לארץ ישראל, וכי מחלקה ראשונה כבר הועברה בהנהגתו של מר אוליצקי.

צירוף אחד יש כאן, ואינו מקרי. משלחת לאמריקה יוצאת לבקש כסף; העברת המשרדים אומרת היכן יישבו אלה שיחלקו אותו. ומי ששואל היכן נחתכים ענייניה של הארץ הזאת, הנה לפניו התשובה, טובה מכל נאום.

שתי רשימות שנדפסו היום בשני עתונים שונים עוסקות באותו דבר עצמו: באוטונומיה המוניציפלית בערי ארץ ישראל ובחלוקת הסמכויות בין הקבוצות היושבות בהן. השאלה אינה עוד שאלתה של עיר אחת; היא נשאלת עתה כעקרון, לכל ערי הארץ.

לצד זה באה טענה שניה, על צמצום חוג הבוחרים בעיריות ועל השפעתו הרעה על מערכת הביקורת והפיקוח. ככל שמצטמצם מספרם של בעלי זכות הבחירה, כן מצטמצם מספרם של אלה שהנבחר חייב להם דין וחשבון, ואין זה משנה כמה סעיפים יש בתקנון.

ובתל אביב נשמעת באותם ימים ביקורת על מערכת הביקורת עצמה: על היעדר בקרה ראויה על ראש ועדת הביקורת ועל פערים בהרכבה של הוועדה. שלוש הטענות האלה נכתבו בידי שלושה כותבים ובשלושה הקשרים, והן מצטרפות לשאלה אחת: מי בוחר את הנבחר, ומי מפקח על המפקח.

המרכז החקלאי של הסתדרות העובדים קיבל שורה של החלטות המפנות את תשומת הלב אל הצורך בהתיישבות חדשה, ובייחוד אל התחלתן של עבודות השקיה באדמות הקרן הקיימת.

לשם כך, כך נמסר, דרוש סכום של שבעים אלף לירות מצריות נוסף על התקציב שערכה הוועדה הפועלת של ההסתדרות הציונית. המספר הזה הוא הנותן לענין את משקלו: לא בקשה כללית להתיישבות כי אם תוספת נקובה על תקציב שכבר נערך ונסגר.

ומי שקרא בגליון הזה על מסע ההתאזרחות ועל ועידת פתח תקוה ימצא כאן את הצד השלישי של אותה שנה עצמה: אזרחות, קרקע ומים. שלושתם נדונים בשבוע אחד, ושלושתם תלויים במי שיואיל לשלם.