עתון ערבי: צבא בריטי בגבול עבר הירדן

לונדון, שבעה באוקטובר. ועידת צירי הכורים בבריטניה דחתה את האולטימטום של ראש הממשלה מר בלדווין בדבר בית הדין הארצי לבוררות, והממשלה כבר קיבלה על כך הודעה.

תוצאות ההצבעה במחוזות הכורים נמסרו במספרים אלה: בעד קבלת הצעות הממשלה ארבעים ותשעה אלף, ונגד קבלתן שבע מאות שמונים ושבעה אלף ותשעה. מי שמבקש למוד את רוחו של המחנה ימצאנה בפער הזה ולא בנאומים.

מר בלדווין הודיע לוועידה הארצית כי אם לא תתקבלנה הצעות הממשלה בדבר בית דין ארצי לערעורים, תסתלק הממשלה מהצעתה. בישיבת הוועד של הכורים נתקבלה על כך הדעה שאין לממשלה כל צורך להסתלק מהצעותיה, שהרי ממילא נדחו בידי הכורים. הערה של מקצוענים היא, ויש בה יותר מלגלוג: הצעה שכבר נדחתה אינה ניתנת עוד להסרה.

ומלונדון נמסר היום עוד כי החליטה הוועידה להוציא מן המכרות את אנשי הבטיחות, הם הצוותים המחזיקים את הכבשנים דולקים, ובכך צפויה השבתה מוחלטת. לפי ההערכה נגרם נזק של אלפי לירות כשכבשן דועך, ומכאן חומרתה של ההחלטה: עד עתה נאבקו הצדדים על שכר ועל שעות, ומעתה נוגע הדבר במכרה עצמו.

בוועידה השנתית של המפלגה השמרנית בסקארבורו, בנוכחותו של מר בלדווין, הוחלט פה אחד לדרוש מן הממשלה שינויים בחוקי האגוד המקצועי שיצמצמו את חופש השביתה. שני מקורות שבידינו מוסרים את הדבר בנוסח אחד.

בין השינויים המוצעים: ביטול זכות הפיקטים לשובתים, והחלטה על שביתה בהצבעה חשאית ולא בהרמת ידיים. אלה שני הכלים שעליהם נשענת שביתה גדולה. הפיקט הוא השמירה שמעמידים השובתים על שער המפעל, וההצבעה בהרמת ידיים היא הכרעה באספה גלויה, שבה רואה כל אחד את ידו של חברו.

פתיחתה של הוועידה נמסרה בגליוננו לפני ימים אחדים, וההחלטה עצמה היא החדש שבה. ואין היא חוק אלא דרישה של מפלגה אל ממשלתה, ובין דרישה ובין חוק עומדים עוד הפרלמנט וזמנו.

בחקירה הרביעית בפרשת שוורצבארד נשמעו בפריז עדויות בדבר אחריותו של פטליורה לפרעות ביהודי אוקראינה. החקירה נערכה במעמד עיתונאים רבים ובפני קהל שומעים יהודים ואוקראינים.

העידו מר שולגין, שהיה מיניסטר החוץ של אוקראינה; מר בזפלקו, שהיה מיניסטר לענייני העבודה; עד צרפתי שישב כשלושים שנה באוקראינה; האוקראינים רבצ׳נקו ושומיצקי; והעסקן היהודי מר מ. סליוזברג. כולם, מלבד סליוזברג, העידו כי פטליורה לא היה אחראי.

וכששאלו את שוורצבארד השיב כי כן, והוסיף כי אף אם לא עשה פטליורה את הפרעות בידיו, די היה לו להפסיקן ולא הפסיקן. אנו מוסרים את הדברים כפי שנמסרו לנו, בלשון העדות ולא בלשון פסק דין; החקירה עומדת בעיצומה, ואין להקדים לה מסקנה.