סיכום השבוע
שבוע ראשון שלם לאחר החגים, והישוב חזר אל חשבון המצוקה. בראשיתו יצא הכרוז על הקמת מוסד כספי ישובי ונשמעה אזהרה חריפה מפי ראש עיריה, באמצעו נתברר כי הירידה במספר מחוסרי העבודה אינה ירידה כלל אלא פיזור, ובסופו עמד מספר אחד ששום מוסד לא השיב עליו: כחמשה עשר אלף נערים ונערות בלא בית ספר. בתוך כך קראה ההנהלה הציונית ישיבה מיוחדת בתל אביב ולא הבטיחה מראש שום החלטה, ומשרד המושבות בלונדון אישר להעביר את מחלקת העליה אל ידי המשטרה. ומחוץ לארץ: מר פילסודסקי מרכיב ממשלה בפולין, מר בולדווין נותן לכורים אולטימטום אחרון, וטרוסט הפלדה האירופי נכנס לתקפו. ולשבוע הבא: הועידה הכלכלית נפתחת בלונדון בעשירי לחודש בראשותו של סיר הרברט סמואל, הנציב העליון ורעייתו שבים לירושלם בימים ההם, והאוניברסיטה העברית פותחת את שנתה הרשמית באחד בנובמבר.
יום ראשון3 באוקטובר 1926
הועדה המרכזית של ׳אוצר הישוב׳ פרסמה את כרוזה על הקמת מוסד כספי לישוב, ובאותו בוקר עצמו אמר ה׳ רוקח בתל אביב כי אש המשבר אוכלת חלק מתושבי העיר. מחוץ לארץ נמסר כי מר פילסודסקי מרכיב את ממשלת פולין, וכי מר צ׳מברלין ומר מוסוליני נפגשו בים.
יום שני4 באוקטובר 1926
מספר מחוסרי העבודה בערים נתמעט, ולא מפני שנמצאה עבודה: מאות פוזרו אל המושבות, אל חיפה ואל ירושלם, ושם הם בטלים כשהיו. באותו יום נמסר כי מאזן הסחר האמריקאי נהפך לגרעון, וכי מר שטרזמן תולה את תקומת גרמניה בהסכמה עם צרפת.
יום שלישי5 באוקטובר 1926
ההנהלה הציונית קראה ישיבה מיוחדת בתל אביב למוצאי שבת והזמינה אליה את הרבנים, העיריה, ועד הקהילה ובעלי התעשיה, והקולונל קיש הודיע מראש כי אין לחכות לשום הכרעה. באותו יום שב ד״ר לוריא אל ראשות מחלקת החינוך.
יום רביעי6 באוקטובר 1926
משרד המושבות אישר את הצעת ממשלת הארץ להעביר את מחלקת העליה והנסיעה אל הנהלת המשטרה, והסידור ייכנס לפעולה עם שובו של ה׳ חיימסון. בתל אביב הוחל בזריקות לכל תלמידי בתי הספר, ובתל שכם נחשפו שלוש עשרה שכבות זו על גבי זו.
יום חמישי7 באוקטובר 1926
מלחים ואופיצרים של אנית המלחמה הבריטית ׳רויאל אוק׳ בקרו בעיר וביריד הבין לאומי השלישי על פי הזמנת העיריה, ובאותם ימים הגיעו להנהלת התערוכה שלוש טלגרמות ברכה מניו יורק. מלונדון נמסר כי מר בולדווין נתן לכורים אולטימטום אחרון.
יום שישי8 באוקטובר 1926
שבוע ימים לאחר החגים, ובתי הספר של מחלקת החינוך עדיין נעולים: כחמשה עשר אלף נערים ונערות הולכים בטל ואין איש יודע מתי ייפתחו השערים. בעתונות נדונו חומות המכס הסובבות את מסחר הארץ, ומאנגליה נמסר כי הכורים דחו את האולטימטום.





