מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום רביעי, כ״ח בתשרי תרפ״ז, 6 באוקטובר 1926.

נמסר כי בעקבות הראיון שהיה בין פיק פחה, מפקד הלגיון הערבי בעבר הירדן, ובין נציגי הפיקוד הצבאי העליון בסוריה, החלו המשמרות הצרפתיים והבריטיים בשני עברי הגבול בשיתוף פעולה פעיל.

לפי אותה ידיעה מובטחת מעתה שליטה יעילה בגבולות שבין ארץ ישראל, סוריה ועבר הירדן. אין בידינו פרטים על דרכי שיתוף הפעולה ועל היקפו, ואין להסיק ממנו יותר ממה שנאמר בו.

בצדה באות ידיעות אחרות, ומקורן בעתונות הערבית שבסוריה ובמצרים. בגליון של אתמול נמסר על התנפלות הוואהאבים על גבולות מזרח הירדן ועל חג׳אז ועל משלוח חיילים בריטים לעבר הירדן.

סופו של ״אל־מוקטם״ בלבנון מוסר עתה כי אדם בן־סמך שבא מאדרעי מספר שעברה בימים אלה בתחנת אדרעי רכבת צבא ובה חיילים בריטים על נשקם וסוסיהם; הרכבת נתעכבה שם זמן קצר והמשיכה לרבת עמון.

אומרים כי הסיבה לכך היא שלפני שבועות אחדים התנפלו בידואים על הוואהאבים בסביבות קטראנה. זוהי שרשרת של מסירות שאין בסופה הודעה מטעם מוסמך, וכל עוד אין כזאת ראוי לקרוא אותה כמות שהיא ולא יותר.

המועצה החקלאית עומדת להתכנס בבן שמן כדי לקבוע את תקציבי ההתיישבות לשנת תרפ״ח.

המועדים הנמסרים במקורות שלפנינו אינם אחידים, ועל כן נאמר הדבר בזהירות: הישיבה עתידה להתקיים בימים הקרובים, בשבוע הזה או בראשית הבא.

עיקר סדר היום, לפי הנמסר, הוא התקציב: כמה יוקצה להתיישבות בשנה הבאה, ובאיזה אופן יחולק בין המשקים הקיימים ובין החדשים.

שאלה זו אינה שאלה של מספרים בלבד. שנת תרפ״ז נפתחה בישוב במצב שאין בו עודף, והמועצה היושבת על התקציב יושבת למעשה על סדר הקדימויות.

מאחר שהמועצה מתכנסת בבן שמן ולא בעיר, יש להניח שהדיון יהיה קרוב יותר אל עניני המשקים עצמם. את ההחלטות נמסור לאחר שיתפרסמו.

התאחדות הספרדים קיימה אסיפה בתל אביב בהשתתפות ראשי ההתאחדות. מר אלישר ומר מיוחס השיבו למתווכחים, ובסיום נבחר ועד לסניף המקומי.

בין הנושאים שהועלו: סידור רישום של הקהילות הספרדיות בכל עיר ועיר, כדי שיהיה בידי ההתאחדות מספר ולא אומדן.

נושא שני היה הכנת החומר הדרוש לישוב מקומות שאין בהם עד כה יהודים, ובכללם שכם, שפרעם ועבר הירדן מזרחה. זוהי תכנית רחבה, ואין עדיין בידינו פרטים על היקפה ועל אמצעיה.

נושא שלישי, והוא המעשי שבהם, הוא הדרישה למנות פקידים ספרדים בלשכת העליה. הדרישה עולה דווקא בשעה שהמחלקה עצמה עומדת לעבור לידים אחרות.

בד בבד נתקיים בחיפה כנס של ההתארגנות העולמית של היהודים הספרדים, לדיון בתכנית פעולה ובגיוס תמיכה לעליה ולישוב. שתי האסיפות באו בשבוע אחד, ואין זה מקרה.

במכתב למערכת ״הארץ״ נטען כי המחלקה להתיישבות מעבירה את בנייני קבוצת כנרת אל מקום חדש, במרחק גדול מן המושבה, בלי להתחשב בצרכיה.

טענת הכותב היא טענה של מרחק: משק שנבנה במקום אחד ומועבר אל מקום אחר מקבל עמו גם את הדרך שבין השניים, ואת הדרך הזאת עוברים אנשים ובהמות ועגלות בכל יום ויום.

אין בידינו לאשר את הדברים מצד המחלקה, ולא נמסרה עדיין תשובה מטעמה. מסרנו את הטענה כלשונה ובשם אומרה.

ראוי להעיר כי העתקת בניינים אינה ענין נדיר בהתיישבות שלנו, ולעתים יש לה טעמים של מים, של קרקע ושל בריאות שאינם גלויים לעין העוברים.

אם יש בידי המחלקה טעם כזה, יפה שעה אחת קודם לאמרו בפומבי. מכתב אחד שנשאר בלא מענה עושה בציבור יותר ממה שעושה הסבר קצר בשעתו.

ההנהלה הציונית פרסמה מודעה בדבר בניית בתים במושב עובדים ובבתי קבוצה, והיא מזמינה את הקבלנים להגיש הצעות.

לפי המודעה מתקבלות ההצעות עד שבעה בנובמבר 1926. מי שבידו לקבל על עצמו עבודה כזאת יעיין במודעה גופה, שבה מפורטים התנאים.

המועד שנקבע אינו רחוק, וימי הגשמים באים בינתיים. קבלן היודע את הארץ יודע גם מה משמעה של עבודת בניה המתחילה בחשוון ולא באלול.

יש בהזמנה זו ידיעה נוספת, והיא שהבניה במושבי העובדים נמשכת גם בשנה שאינה קלה. הודעה על הזמנת הצעות אינה ערובה לביצוע, אך אין מפרסמים אותה אלא כשיש מאחוריה תכנית.

מספר הבתים והמקומות לא נמסר בידיעה שלפנינו. נשוב אל הענין כשיתפרסמו הפרטים.

מורים בתל אביב שנשארו בלא עבודה פנו בדרישה להיות זכאים לעזרה כמו שאר העובדים שנפגעו מן המשבר הכלכלי.

טענתם פשוטה: המשבר לא הבחין בין מקצוע למקצוע, ואין סיבה שהעזרה הניתנת לפועל מחוסר עבודה לא תינתן למורה שבית ספרו צמצם את כיתותיו.

כנגד זה נשמעת הטענה שמעמדו של המורה שונה, ושהעזרה נועדה למי שעבודתו יומית. הטענה נכונה מצד הסדרים הקיימים; אין היא נכונה מצד הקדרה שעל האש.

ענין המורים אינו חדש בעירנו, והוא נדון זה חודשים אחדים בוועידות ובאסיפות. החידוש שבפניה הנוכחית הוא בניסוחה: אין היא מבקשת נדבה אלא הכללה בכלל הקיים.

מספר המורים הנוגעים בדבר לא נמסר, וגם לא נמסר אל מי הופנתה הדרישה. נשתדל לברר את שני הפרטים.

בירושלים נפתח הרישום בכמה ממוסדות הלימוד, וההודעות מתפרסמות בעתוני הבוקר.

בית ספר אחד בעיר מלמד עברית, אנגלית, תורת הבריאות ואומנויות, ומודיע על קבלת תלמידים לשנה זו.

בית הספר התיכוני לעסקים פותח אף הוא רישום לתלמידים, ובבית הספר של ההתאחדות החינוכית ברחוב החבשים נערכה הרשמה לתלמידות.

שלוש ההודעות באות בשבוע אחד ומעידות על עונת הרישום שאחרי החגים, שהיא בירושלים מאוחרת במקצת מזו שבמישור.

להורה המבקש לדעת פרטים על שכר הלימוד ועל משך הלימודים אין בהודעות תשובה, ועל כך כבר נשמעה תלונה בדואר הקוראים שבגליון האחרון.

המאמר הראשי ב״הארץ״ היום דן ביסודות מדיניות הישוב במוסדות הציוניים, ובבעיות הכלכליות הקשורות בעליה מפולין.

עיקר טענתו של הכותב הוא שאין להפריד בין השאלה המדינית ובין השאלה הכלכלית, ושמי שדן בעליה בלא לדון במקורות הפרנסה של העולים דן בחצי ענין.

דברי הסיום שבמאמר הם אלה: ״אלה הם היסודות שעליהם בונים את ביתנו ומרכזנו הלאומי״.

המאמר בא ביום שבו נדפסות באותו עתון גם תלונת המצוקה ביפו וגם הידיעה על מאות הלירות שלא הגיעו מוורשה. הצירוף הזה אינו מעשה של עורך אלא מצבו של חודש.

אין אנו מסכימים ואין אנו חולקים כאן; הבאנו את הדברים משום שהם נוגעים בשאלה שכל בית בעיר הזאת עוסק בה בשבועות אלה.

במערכת נתקבל הדין וחשבון של בנק הפועלים לשנת 1925, שהיא שנת החשבון הרביעית שלו.

לא נמסור כאן מספרים בטרם נעיין בדין וחשבון עצמו. נאמר רק שמוסד המגיש דין וחשבון בשנה הרביעית לקיומו כבר יצא מכלל ניסיון ראשון, ודבריו נמדדים לפי מה שהבטיח בשנה שעברה.

הדין וחשבון הזה מתפרסם בשנה שבה עוסק הישוב כולו בשאלת האשראי, ועל כן ראוי לו עיון ולא סקירה. נשוב אליו בהרחבה במדור הכלכלה.

ובענין אחר: הערב מתקיימות בדירת הבנק שבשדרות רוטשילד שתי הגרלות של הקבוצות לחסכון.

הקבוצות לחסכון הן דרכם של בעלי הכנסה קטנה לצבור סכום שאין צוברים אותו לבד, וההגרלה היא סדר חלוקתו. בשעה שאדם אינו מוצא הלוואה, מוסד קטן כזה עושה לעתים יותר ממוסד גדול.