מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום שלישי, כ״ז בתשרי תרפ״ז, 5 באוקטובר 1926.

״הכרמל״ מודיע שקיבל לידיו טיוטה של עתירה בלתי חתומה מעבר הירדן, המכוונת אל משרד המושבות ואל לורד רגלן, בא כוח בריטניה בעבר הירדן, שהיה קודם לכן הנכבד פרדי סומרסט.

המתלוננים קובלים על שלא נקבעה להם פגישה עם שר המושבות ואף לא עם הנציב העליון בהיותו בעמאן, קובלים על סדרי הדברים בעבר הירדן, וטוענים כי ממשלו של האמיר עבדאללה אינו מביא תועלת לא לארץ ולא למדינה המנדטורית.

לדבריהם הוציא האמיר ארבע מאות אלף לירות מצריות מאז שבתו בארץ, מלבד מה שקיבל מן הממשלה הבריטית; ועל כן הם מבקשים שהקצבתו תופחת מעשרים וארבעה אלף לירות מצריות לשנה לחמשת אלפים, והשאר יוקדש לפיתוח החקלאות בעבר הירדן.

״הכרמל״ עצמו מעיר שעתירה בלתי חתומה לא תועיל, שכן אין הבריטים נוהגים כבוד בכתבים אלמוניים. ההערה נכונה, ויש בה יותר משנראה בה: אדם החותם בשמו על תביעה כספית כלפי שליט יודע היטב מה הוא עושה, ומי שאינו חותם מעיד על עצמו יותר מששיער.

הסוחרים ברבת עמון שלחו טלגרמה אל העתונים הערבים בסוריה, בארץ ישראל ובמצרים, וזו לשונה: ״כל סוחרי מזרח הירדן שבתו לאות מחאה נגד המשטר החדש של בתי המכס, המנוגד לחוקים והמשפיל את כבוד הסוחרים ופוגע בחירותם. הסוחרים מוחים נגד רשימת מסי בית המכס, שיש בהם כדי לדלדל את עסקה של הארץ״.

שני דברים נטענים כאן יחד, ואינם דבר אחד: האחד, גובה המסים שברשימה החדשה; והשני, דרך הבדיקה והיחס בבתי המכס. הראשון הוא ענין לחשבון, והשני הוא ענין ליחסים שבין פקיד ובין סוחר העומד לפניו בתור.

שביתת סוחרים אינה דבר מצוי בעבר הירדן, ולא במקרה שולחים אותה בטלגרמה אל עתוני שלוש ארצות ולא אל השלטון לבדו. מי ששולח את תלונתו אל העתונות מבקש עדים, ולא רק תשובה.

״אל מוקטם״ מוסר על ועידת מושלמים הודים שנתכנסה לשאלות החג׳אז. הוועידה החליטה להרים את צעקתה על מעשי החילול והקנאות של הווהאבים בחג׳אז, והצהירה שהמושלמים יאחזו בכל האמצעים האפשריים כדי לסלק את הווהאבים משם, משום שאין להם כל זכות עליה.

עוד הוחלט שיש ליצור בחג׳אז משטר שיפיק את רצון תושביה ויתאים לשאיפות העולם המושלמי כולו, וכי כל זמן שיתמיד המשטר הנוכחי לא יתנו מושלמי הודו יד לשום מפעל בחג׳אז.

ההחלטה החריפה שבכולן נוגעת בעלייה לרגל: הוועידה החליטה להפסיק את העלייה לערי הקודש, משום שהווהאבים חושבים את כל המושלמים שאינם ווהאבים לכופרים. הקונגרס פנה אל שאר ארצות הערבים ללכת בדרכו, והוחלט לשלוח משלחות של מושלמים בעלי השפעה לסובב במרכזי האיסלאם.

שאלה אחת נשארת פתוחה, והיא עומדת גם במקור שלפנינו: עד כמה היתה הוועידה הזאת רפרזנטטיבית לגבי כל מושלמי הודו. החלטה על הפסקת עלייה לרגל אינה נמדדת בנוסח שנתקבל באולם אלא במספר הנוסעים שלא יעלו על האנייה באביב.

ומעמאן מוסר סופר ״הכרמל״ שמועה, והוא עצמו מוסרה בזהירות רבה ואף אנו כמותו, כי הווהאבים פשטו על הכפר מודוורה שבמחוז מעאן וכבשוהו. לפי אותה שמועה היו התוקפים חמשת אלפים איש על גמלים וברגל, ומאה ומעלה מבני שבט הוויתאת נפגעו; ונאמר שהתקיפה נעשתה כגמול נגד השלטונות המסרבים להחזיר את מעאן ואת עקבה לחג׳אז, וכדי לחזק את מעמדו של האמיר פייצל, בנו של אבן סעוד, הנמצא עתה בלונדון ומנהל משא ומתן בענין. אין בידינו אישור לדבר, ואנו מוסרים אותו כשמועה בלבד.

עומר אל-ביטאר, נשיא האגודה המושלמית-הנוצרית ביפו, והאמיר אמין ארסלאן, המנהיג הידוע שגורש מלבנון, שלחו טלגרמה אל השיך אסעד שוקיירי ואל ראשי האופוזיציה הערבית בצפון והזמינום לרמאללה, ושם נקבעה פגישה עם האמיר עבדאללה. שוקיירי היה חולה באותה שעה וביקש לדחות את הראיון.

נמסר כי הפגישה נועדה לסדר פיוס בין המפלגות הערביות בארץ ישראל בידי האמיר. מי שעוקב אחר חילוקי הדעות שבין המחנות הערבים בשנתיים האחרונות יודע שאין זה נסיון ראשון, ושהשאלה אינה מי יתווך אלא מה מציעים לשני הצדדים.

ו״פלשתין״ מספר על המשתה שנערך מטעם עומר ביטאר לכבוד האמיר עבדאללה. ה׳ ראגב נאם, והאמיר השיב בדברי תודה ואמר בין השאר: ״אני שכנכם ואחד מכם, ומודה לכם מאוד על אהבתכם לי״. אחד המוזמנים אמר דברי שירה שמצאו חן בעיני האמיר, והוא ביקש שיעתיקו לו אותם.

עוד מספר ״פלשתין״ שהשיך מוזפר נתבקש לנאום, ולפני שהתחיל לדבר הבטיח לראש המשטרה שהיה נוכח שלא ידבר בענייני פוליטיקה; ואמר בין השאר שיחסם של אוכלוסי ארץ ישראל אל המשפחה ההאשמית לא נשתנה. מי שמבטיח שלא ידבר פוליטיקה ואומר אחר כך משפט כזה, יודע היטב מה אמר.

״מוקטם״ כותב שלא נקבע עדיין תאריך לבואו של מר פונסו, הנציב הצרפתי החדש, לסוריה וללבנון, ואפשר שיגיע לביירות באמצע אוקטובר. עתונים וגופים מדיניים ניסו להוציא מפיו את דעתו על המצב בסוריה ולא הועילו; הוא ידוע כאיש מועט דברים הבקיא בענייני סוריה מנסיונו במשרד החוץ הצרפתי. לפי אותו עתון רואה פואנקרה את פתרון השאלה הסורית בדיכוי מלא של המרד, ולאחר מכן שיבה לפאריס להגיש דין וחשבון ולייעץ באמצעים הדרושים להשבת הסדר.

בינתיים נמסר כי המרד בסוריה נמשך, כי הכוחות הצרפתיים משתלטים על מרכזי המורדים וכי המורדים מתרכזים בדרומה של הארץ. הידיעות מגיעות משני עתונים ואינן מפורטות.

מבגדד נמסר כי ניתן פסק דין בעניינו של האיש שתקף בתער את ראש ממשלת עיראק, סיר עבד אל-מוחסן ביי, ברחוב בבגדד וגרם לו פגיעות קלות; הוא נידון למאסר בעבודת פרך. משך העונש הנקוב בידיעה שלפנינו אינו קריא, ואין אנו נוקבים בו.

ועוד שתי ידיעות קצרות: בתימן הוכרז חוק חדש המחייב גיוס צבאי, ושיטות מודרניות משמשות באימון הצבא, כך לפי ״נדאת אל-שעב״ מעיראק. ו״אל סיאסה״ מודיע כי מוחמד אפנדי, המשמש בקונסוליה המצרית בניו יורק, נתמנה לקונסול בירושלים ויבוא בעוד ימים אחדים; שם משפחתו משובש בנוסח שהגיע לידינו.