דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שלישי · כ״ז בתשרי תרפ״ז · 5 באוקטובר 1926
מוסף סוף השבוע · כ״ד בתשרי תרפ״ז · 2 באוקטובר 1926

מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום שלישי, כ״ז בתשרי תרפ״ז, 5 באוקטובר 1926.

מדורי הגיליון
העולם

שביתה בנמל טילברי

לונדון, ברביעי באוקטובר. כאלפיים פורקי אניות ועובדי חוף בנמל טילברי שבתו ממלאכתם. הסוורים קבלו על איסור שהטילו השלטונות על פקיד של התאחדות פורקי האניו...

כלכלה

תנועת הבניה בתל אביב נחלשה

רשיונות הבניה שהוצאו בתל אביב בספטמבר מעידים על תנועה חלשה למדי: כאלף וארבע מאות וחמישים מטרים מרובעים, שלושים ושמונה חדרים וארבע חנויות בלבד.

פוליטיקה

מי יהיה ראש עיריית ירושלים

לפי הנמסר שורר שוויון נפש גמור בקרב הקהל כלפי הבחירות לעיריית ירושלים. יש יסוד לחשוב שבגיליון הקרוב של העיתון הרשמי עוד לא תתפרסם חוקת הבחירות, אבל פר...

מקומון

שיעור אחיד לכל חדר במסי הדירות

היורה שירד הלילה מצא את ערי הארץ בעיצומה של עונת החשבונות: פסק דין במסי הדירות בתל אביב, בית תבשיל פתוח בירושלים, ואניה בריטית העוגנת בחוף יפו.

מדע וטבע

שלושת אלפים זריקות בחמישה ימים

מיום 27 בספטמבר ועד ראשון באוקטובר ועד בכלל נעשו במרכזי ההרכבה שבתל אביב ובשכונת שאנן 3,180 זריקות נגד טיפוס המעיים, ומהן 1,608 מנות שניות.

תרבות

מולדת מתחדשת, וקהלת מבקשת יד

הירחון ״מולדת״ מודיע על התחדשותו ומפרסם את תוכניתו לשנה הבאה, ובאותם ימים פונה חברת ״קהלת״ אל ההורים בבקשת תמיכה בספרות לילדים.

ידיעות הארץ

שני בתי ספר חדשים נפתחים

בית הספר העברי למסחר בירושלים ייפתח בראשית חשון בשעה שמונה בבוקר, כפי שנמסר היום מטעם הנהלתו. היום המדויק שבחודש אינו קריא בנוסח שהגיע לידינו, ואין אנו נוקבים בו; מי שנרשם יבקש את התאריך במשרד בית הספר.

ובתל אביב פתח בית הספר הטיפוגרפי, הראשון מסוגו בארץ, בקבלת בקשות כניסה לקורסים במקצועות שונים. עד היום נקנה מקצוע הדפוס אצלנו בדרך אחת בלבד: נער נכנס אל בית הדפוס, עומד על יד המסדר שנה ושנתיים ולומד מה שהוא רואה. מה שראה, ידע; ומה שלא הזדמן לו לראות, לא ידע מימיו.

עיין בפנים
מקומון
שיעור אחיד לכל חדר במסי הדירות

בית ספר למקצוע עושה את הדבר להיפך. הוא מתחיל בסדר ולא במקרה, ומעמיד את הנער לפני כל חלקי המלאכה ולא לפני אותו חלק שהיה חסר באותו שבוע בבית הדפוס. אין זו שאלה של כבוד המקצוע בלבד; זו שאלה של מספר הידיים המיומנות שיהיו בארץ בעוד שלוש שנים.

שני בתי הספר האלה נפתחים באותה עונה עצמה, ושניהם מכוונים אל המקצוע: האחד אל המסחר ואל פנקסנותו, והשני אל האות ואל המכונה. בשנה שהשאלה הקשה בה היא שאלת הפרנסה, אין זה ענין קטן שנפתחים בה דווקא בתי ספר המלמדים מלאכה שאפשר לעמוד בה.

מבקשים אנו משתי ההנהלות דבר אחד: שיפרסמו בעתונים את תנאי הכניסה, את שכר הלימוד ואת משך הקורסים בלשון ברורה. הורים רבים אינם יודעים עד היום אם בנם שגמר בית ספר עממי יכול להתקבל, ובשאלה כזאת אין ספק מועיל לאיש.

ספורט

שני רוכבי אופנים שבו מסיבוב בארץ

שני חברי קבוצת האופנים ״ברק״ שליד המכבי תל אביב שבו שלשום מסיבוב בארץ, שהוליכם מעכו דרך העמק והגליל התחתון ועד ירושלים.

להמשך קריאה ←
מקומון

שיעור אחיד לכל חדר במסי הדירות

היורה שירד הלילה מצא את ערי הארץ בעיצומה של עונת החשבונות: פסק דין במסי הדירות בתל אביב, בית תבשיל פתוח בירושלים, ואניה בריטית העוגנת בחוף יפו.

להמשך קריאה ←
ידיעה ראשית

ההנהלה באה לשמוע במקום

ההנהלה הציונית קראה ישיבה מיוחדת בתל אביב במוצאי שבת, והוזמנו אליה הרבנים, העיריה, ועד הקהילה ובעלי התעשיה; הקולונל קיש הודיע מראש כי אין לחכות להחלטות בישיבה זו.

הקולונל פרדריק קיש, מראשי ההנהלה הציונית
הקולונל פרדריק קיש, מראשי ההנהלה הציונית

ישיבה מיוחדת של ההנהלה הציונית נתקיימה במוצאי שבת האחרונה, כ״ה בתשרי, בתל אביב. הוזמנו אליה שני הרבנים ליהודי יפו ותל אביב, הרב אהרנסון והרב עוזיאל, באי כוח עיריית תל אביב, ועד הקהילה והועדה הקונסטרוקטיבית שעל ידו, התאחדות בעלי התעשיה, ה׳ לרנר וה׳ סופרסקי חבר הועד הפועל. מטרתה, כפי שנמסרה למוזמנים מראש, היתה לעיין בהצעות שונות לפתרון תכוף של המצב בתל אביב, ובעיקר בחוגי המסחר והתעשיה. ארבעה מן העתונים היוצאים הבוקר מביאים את הדברים, ושלושה מהם מוסרים גם את נאומי הפתיחה והסיום.

הקולונל קיש פתח את האסיפה בשם ההנהלה והודיע כי באה לתל אביב כדי להשיג במקום את האינפורמציה ממקורה הראשון. אין לחכות, אמר, להחלטות או להצהרות כבר בישיבה זו; אך כל דבר שיובא לפניה ייבחן ברצינות ובלי עיכובים. ואלה דבריו: ״אבקש מכם איפוא, רבותי, להימנע עד כמה שאפשר מפוליטיקה ולדון על העבר מנקודת השקפה של הניסיון שיוכל להורות לנו דרך בשביל העתיד. אין לנו רצון למנוע ביקורת, אבל תהא זו ביקורת קונסטרוקטיבית שיש לה מטרה חיובית״.

בהמשך דבריו העיר כי יש חוגים בארץ המגנים את ההנהלה על כל דבר ודבר, וכי שיטה זו משחררת את המבקרים מן החובה לבקר את עצמם או לקחת עליהם חלק מן האחריות למצב; והוסיף כי היהודים השיגו את האמת תמיד מתוך חקירה עצמית. באותו ענין אמר דברים חדים מאלה: ״אל נא תהא אי הבנה ביניכם: אין לנו לקוות להתקדמות בתל אביב כל זמן שציבור רחב של הפועלים אין לו אפשרות להיות פרודוקטיבי במלאכתו. כל ניסיון למצוא פתרון למשבר הנוכחי בתוך החוג המסחרי בלבד, בלי לשים לב לצורך בקליטת הפועלים מחוסרי העבודה, מוכרח יהיה להיות כישלון״. עוד ביקש מן היושבים לעיין במצב מתוך נקודת ראות כללית, בלי משוא פנים למפלגה זו או אחרת ובלי ההתחרות שבין הקבוצות, ולמצוא פתרון לטובת כולם; והזכיר שתל אביב מכילה כשליש מן הישוב והיא העיר היהודית היחידה, ועל כן היא כיום חולשתנו, ורצון ההנהלה הוא שתהיה למקור החיזוק.

לאחר דברי הפתיחה נפתח המשא ומתן. ה׳ סופרסקי הגיש שורה שלמה של הצעות לפתרון המצב; ה׳ וידנפלד הגיש בשם התאחדות בעלי התעשיה הצעות שונות לפיתוח התעשיה בעיר; והתאחדות עולי פולניה הודיעה כי היא תומכת בהצעות בעלי התעשיה. חברי ההנהלה לא הסתפקו בשמיעה והעמידו שאלות בקשר עם ההצעות, ובאי כוח המוסדות המעוניינים השיבו עליהן בפירוט. ה׳ דיזנגוף העלה באותה שעה את הדעה שיש להניע את הקהל עצמו לשיתוף פעולה בפתרון המצב בדרך קונסטרוקטיבית, ולא להשאיר את הענין בידי המוסדות לבדם.

בסיום הודיעה ההנהלה כי תקדיש תשומת לב גמורה לכל ההצעות שנשמעו ותשוב לדון בהן בימים הקרובים, וכי תשתדל לאחוז בכל האמצעים המיידיים שביכולתה להקלת המצב בארץ בכלל ובתל אביב בפרט. ה׳ דיזנגוף נעל את המשא ומתן, הביע את שמחתו על אופיה המעשי של הישיבה וראה בעצם קריאתה מטעם ההנהלה רצון גמור מצדה להקדיש לענין את כל מאמציה. עד עתה, אמר, הטילו על ההנהלה את האשמה למצב, אבל צריך לזכור שכולנו יחד אשמים בו, ואין אנו צריכים עתה לעבר אלא לעתיד. ודבריו האחרונים היו: ״אין לי כל ספק שישיבה זו תביא תועלת רבה לפתרון המצב, ובכוחות משותפים נתגבר על המשבר״.

מהדורת אחר הצהריים
מעתמול בארץ

הטכניון מזמין תכניות לבנין

המחלקה לתכנון של הטכניון מודיעה על תחרות לתכנון בנייני משפחות וקבוצות בישוב. כך נמסר בהודעה שנתפרסמה הבוקר.

התחרות מכוונת אל שתי צורות דיור שהן עיקר הבניה אצלנו: בית למשפחה אחת, ובנין המשמש קבוצת אנשים היושבת יחד. אלה שני דברים שונים לגמרי מבחינת התכנון, ובארץ בונים אותם לרוב בלי הבדל ביניהם, לפי מה שהזדמן לבונה ולפי מה שראה אצל שכנו.

בהודעה שהגיעה לידינו לא נתפרסמו תנאי התחרות עצמם, לא מועד הגשת התכניות ולא הרכב חבר השופטים, ואין אנו יודעים אם יתפרסמו בהודעה נפרדת. מי שמתכוון לגשת יפנה אל המחלקה בחיפה.

ראוי לומר מלה אחת על עצם הדבר. תכנית בנין אינה נייר בלבד: היא קובעת כמה יעלה החדר, כמה אוויר ייכנס בו בקיץ וכמה גשם ייכנס בו בחורף. מוסד שקורא לתחרות מודה בכך שלשאלה הזאת יש יותר מתשובה אחת, וזו כשלעצמה ידיעה טובה.

שתי אניות, מאה וחמישה עשר עולים

האנייה ״דאציה״ הגיעה אתמול לנמל יפו מקונסטנצה והורידה בחוף תשעים ושנים עולים. בעתון העברי בא שם האנייה משובש, והנוסח האנגלי שלפנינו נותן ״דאציה״, ולפיו אנו כותבים.

באותו יום עצמו הורידה האנייה ״איגנאטי סרגייב״, שבאה מאודסה, עשרים ושלושה עולים מרוסיה. שתי האניות יחד הביאו מאה וחמישה עשר נפש ביום אחד.

המספרים אינם גדולים, ואין אנו באים להגדילם. אבל מי שעומד בחוף יודע שהעולה הראשון היורד מן הסירה אינו מסתכל בטבלת המספרים אלא במי שבא לקבל את פניו, ובשאלה אחת: אם יש מי שיודע את שמו. שתי אניות ביום אחד פירושן מאה וחמישה עשר אנשים המבקשים מקום לינה הלילה, ומחר עבודה.

עוד נמסר כי ה׳ חיימסון, מנהל מחלקת העלייה, שב מנסיעתו בחוץ לארץ. שיבתו באה בשעה שאין בה מחסור בשאלות הממתינות על שולחנו, והראשונה שבהן היא מה נעשה עם הבאים לאחר שירדו מן האנייה.

אנו חוזרים ומבקשים מן המוסדות הנוגעים בדבר שיפרסמו מדי חודש בחודשו את מספר היורדים בחוף ואת המקומות שאליהם נשלחו. ידיעה כזאת עולה עמוד אחד של דפוס, והיא שווה יותר מכמה ויכוחים.

האגרונומים באסיפה כללית

הסתדרות האגרונומים בארץ ישראל קיימה אסיפה כללית, ובה נדון תפקידם של האגרונומים בהתיישבות ובחינוך.

שתי המלים האחרונות אינן מקריות. אגרונום בארץ אינו יושב במעבדה בלבד: הוא בא אל המושבה, בודק את הקרקע ואת המים, אומר מה ייזרע ומה לא ייזרע, ולעתים אומר לאיכר דבר שאין האיכר רוצה לשמוע. ובשעה שהוא אומר, אין לו מאחוריו אלא ידיעתו, לפי שאין בידו לא קרקע ולא כסף.

החלק השני, החינוך, נוגע בשאלה ותיקה: מי מלמד את הבא מן העיר לעבוד בשדה, ובאיזו דרך. מי שלמד את המלאכה מן השכן למד גם את שגיאות השכן, וזו דרך הלימוד הנפוצה ביותר אצלנו.

פרטי ההחלטות שנתקבלו באסיפה לא הגיעו לידינו, ואין אנו מוסרים אותם. אנו מציינים את עצם קיומה, ומבקשים מן ההסתדרות שתמסור לעתונות את סיכומיה; דיון על ההתיישבות שאין הישוב יודע את תוצאותיו מועיל למשתתפים בלבד.

שבת חנוכה לבית חינוך עיוורים

הנהלת המוסד לחינוך עיוורים מבקשת לפרסם כי שבת חנוכה היא שבת מסורתית המוקדשת כולה, בכל הארץ ובכל הערים והמושבות, לטובת בית חינוך עיוורים לבני ישראל בירושלים.

עוד מבקשת ההנהלה מכל המוסדות ומכל החברות להתחשב בכך ולא לסדר בשבת ההיא מגביות אחרות. הבקשה נשמעת פשוטה, ואינה פשוטה כלל: כל מוסד אצלנו קובע לעצמו את שבתו ואת מגביתו, ומי שמקבץ באותו יום עצמו אינו מוסיף על הסכום הנאסף אלא מחלק אותו.

חנוכה עוד רחוק כשני חודשים, ויש שואלים למה מודיעים כבר עתה. התשובה פשוטה: מוסד הקובע את מגביתו בכסלו קובע אותה בתשרי, ומי שמודיע לאחר שנקבעו הלוחות מודיע לחינם.

בית חינוך עיוורים בירושלים אינו מן המוסדות המרבים לדבר על עצמם, ואין לו לא ועידה ולא סיעה. שבת אחת בשנה היא כל מה שהוא מבקש לעצמו, וראוי שיקבל אותה שלמה.

מן ההכנה אל המגבית

הועדה המרכזית ל״אוצר הישוב״ מודיעה הבוקר כי החודשים שעברו מאז ההכרזה היו חודשי הכנה, ארגון פנימי והכשרת דעת הקהל, ושתקופת ההכשרה הזאת נגמרה.

החדש שבהודעה הוא זה: הועד הלאומי באספתו האחרונה הטיל על הועדה לגשת מיד להכנת המגבית בחודש כסלו של שנה זו. המלה ״מיד״ היא כל ההבדל בין הודעה זו ובין קודמותיה, ובעלי הענין יודעים זאת היטב.

עוד נאמר בהודעה כי הרעיון נתקבל בהסכמה כללית מכל חלקי הישוב, ויתר על כן: הציבור תובע מעסקני ה״אוצר״ פעולות תכופות ומתרעם על העיכובים. אין זה דבר מצוי שמוסד מפרסם בעצמו כי הקהל מתרעם עליו, ויש בכך סימן שהתרעומת הגיעה אל אוזניו בדרך שאי אפשר להתעלם ממנה.

בסופה קוראת הועדה לכל הכוחות הפעילים, לעסקנים ולחברי אספת הנבחרים והועד הלאומי בראשם, להתגייס לעבודה במשך חודש המגבית. קריאה אל העסקנים נשמעת אצלנו פעמים רבות בשנה; קריאה הקוצבת לה חודש אחד ויום ראשון ידוע נשמעת לעתים רחוקות, ולפיכך היא ראויה לתשומת לב.

בקצרה מן הארץ

ה׳ דייויס, מנהל מחלקת הכספים בממשלת ארץ ישראל, שב מאנגליה. עונת התקציב ממשמשת ובאה, ומי שיושב בירושלים יודע שלשיבתו של אדם זה בחודש אוקטובר יש משמעות מעשית יותר מלכמה הצהרות.

התאחדות הספרדים ערכה כנס בתל אביב. התאריך הנקוב בידיעה שהגיעה לידינו אינו מתיישב עם עצמו, ולפיכך אין אנו מוסרים אותו; פרטי הכנס ומסקנותיו יובאו לכשיגיעו.

ועוד נמסר כי נדון בימים אלה ענין שאינו מן הענינים הרגילים: חשיבותם של הסמלים, התמונות והצורה החיצונית בתנועות חינוך הנוער, ומידת השפעתם על עיצוב דמותם של החניכים. הידיעה שלפנינו קצרה ואינה מוסרת את שמות הדוברים.

אנו מביאים אותה בכל זאת, לפי שהיא נוגעת בדבר שמדברים בו מעט: נער הלובש חולצה של תנועה ונושא סמל על החזה לומד ממנו דבר מה קודם שלמד את התקנון, וכדאי שמי שקובע את הסמל יידע מה הוא קובע.

העולם הערבי

מקהיר, מעבר הירדן ומן העתונות הערבית

עתירה בלי חתימות מעבר הירדן

״הכרמל״ מודיע שקיבל לידיו טיוטה של עתירה בלתי חתומה מעבר הירדן, המכוונת אל משרד המושבות ואל לורד רגלן, בא כוח בריטניה בעבר הירדן, שהיה קודם לכן הנכבד פרדי סומרסט.

המתלוננים קובלים על שלא נקבעה להם פגישה עם שר המושבות ואף לא עם הנציב העליון בהיותו בעמאן, קובלים על סדרי הדברים בעבר הירדן, וטוענים כי ממשלו של האמיר עבדאללה אינו מביא תועלת לא לארץ ולא למדינה המנדטורית.

לדבריהם הוציא האמיר ארבע מאות אלף לירות מצריות מאז שבתו בארץ, מלבד מה שקיבל מן הממשלה הבריטית; ועל כן הם מבקשים שהקצבתו תופחת מעשרים וארבעה אלף לירות מצריות לשנה לחמשת אלפים, והשאר יוקדש לפיתוח החקלאות בעבר הירדן.

״הכרמל״ עצמו מעיר שעתירה בלתי חתומה לא תועיל, שכן אין הבריטים נוהגים כבוד בכתבים אלמוניים. ההערה נכונה, ויש בה יותר משנראה בה: אדם החותם בשמו על תביעה כספית כלפי שליט יודע היטב מה הוא עושה, ומי שאינו חותם מעיד על עצמו יותר מששיער.

הסוחרים ברבת עמון שבתו

הסוחרים ברבת עמון שלחו טלגרמה אל העתונים הערבים בסוריה, בארץ ישראל ובמצרים, וזו לשונה: ״כל סוחרי מזרח הירדן שבתו לאות מחאה נגד המשטר החדש של בתי המכס, המנוגד לחוקים והמשפיל את כבוד הסוחרים ופוגע בחירותם. הסוחרים מוחים נגד רשימת מסי בית המכס, שיש בהם כדי לדלדל את עסקה של הארץ״.

שני דברים נטענים כאן יחד, ואינם דבר אחד: האחד, גובה המסים שברשימה החדשה; והשני, דרך הבדיקה והיחס בבתי המכס. הראשון הוא ענין לחשבון, והשני הוא ענין ליחסים שבין פקיד ובין סוחר העומד לפניו בתור.

שביתת סוחרים אינה דבר מצוי בעבר הירדן, ולא במקרה שולחים אותה בטלגרמה אל עתוני שלוש ארצות ולא אל השלטון לבדו. מי ששולח את תלונתו אל העתונות מבקש עדים, ולא רק תשובה.

ועידת מושלמי הודו והחג׳אז

״אל מוקטם״ מוסר על ועידת מושלמים הודים שנתכנסה לשאלות החג׳אז. הוועידה החליטה להרים את צעקתה על מעשי החילול והקנאות של הווהאבים בחג׳אז, והצהירה שהמושלמים יאחזו בכל האמצעים האפשריים כדי לסלק את הווהאבים משם, משום שאין להם כל זכות עליה.

עוד הוחלט שיש ליצור בחג׳אז משטר שיפיק את רצון תושביה ויתאים לשאיפות העולם המושלמי כולו, וכי כל זמן שיתמיד המשטר הנוכחי לא יתנו מושלמי הודו יד לשום מפעל בחג׳אז.

ההחלטה החריפה שבכולן נוגעת בעלייה לרגל: הוועידה החליטה להפסיק את העלייה לערי הקודש, משום שהווהאבים חושבים את כל המושלמים שאינם ווהאבים לכופרים. הקונגרס פנה אל שאר ארצות הערבים ללכת בדרכו, והוחלט לשלוח משלחות של מושלמים בעלי השפעה לסובב במרכזי האיסלאם.

שאלה אחת נשארת פתוחה, והיא עומדת גם במקור שלפנינו: עד כמה היתה הוועידה הזאת רפרזנטטיבית לגבי כל מושלמי הודו. החלטה על הפסקת עלייה לרגל אינה נמדדת בנוסח שנתקבל באולם אלא במספר הנוסעים שלא יעלו על האנייה באביב.

ומעמאן מוסר סופר ״הכרמל״ שמועה, והוא עצמו מוסרה בזהירות רבה ואף אנו כמותו, כי הווהאבים פשטו על הכפר מודוורה שבמחוז מעאן וכבשוהו. לפי אותה שמועה היו התוקפים חמשת אלפים איש על גמלים וברגל, ומאה ומעלה מבני שבט הוויתאת נפגעו; ונאמר שהתקיפה נעשתה כגמול נגד השלטונות המסרבים להחזיר את מעאן ואת עקבה לחג׳אז, וכדי לחזק את מעמדו של האמיר פייצל, בנו של אבן סעוד, הנמצא עתה בלונדון ומנהל משא ומתן בענין. אין בידינו אישור לדבר, ואנו מוסרים אותו כשמועה בלבד.

משתה ביפו ופגישה ברמאללה

עומר אל-ביטאר, נשיא האגודה המושלמית-הנוצרית ביפו, והאמיר אמין ארסלאן, המנהיג הידוע שגורש מלבנון, שלחו טלגרמה אל השיך אסעד שוקיירי ואל ראשי האופוזיציה הערבית בצפון והזמינום לרמאללה, ושם נקבעה פגישה עם האמיר עבדאללה. שוקיירי היה חולה באותה שעה וביקש לדחות את הראיון.

נמסר כי הפגישה נועדה לסדר פיוס בין המפלגות הערביות בארץ ישראל בידי האמיר. מי שעוקב אחר חילוקי הדעות שבין המחנות הערבים בשנתיים האחרונות יודע שאין זה נסיון ראשון, ושהשאלה אינה מי יתווך אלא מה מציעים לשני הצדדים.

ו״פלשתין״ מספר על המשתה שנערך מטעם עומר ביטאר לכבוד האמיר עבדאללה. ה׳ ראגב נאם, והאמיר השיב בדברי תודה ואמר בין השאר: ״אני שכנכם ואחד מכם, ומודה לכם מאוד על אהבתכם לי״. אחד המוזמנים אמר דברי שירה שמצאו חן בעיני האמיר, והוא ביקש שיעתיקו לו אותם.

עוד מספר ״פלשתין״ שהשיך מוזפר נתבקש לנאום, ולפני שהתחיל לדבר הבטיח לראש המשטרה שהיה נוכח שלא ידבר בענייני פוליטיקה; ואמר בין השאר שיחסם של אוכלוסי ארץ ישראל אל המשפחה ההאשמית לא נשתנה. מי שמבטיח שלא ידבר פוליטיקה ואומר אחר כך משפט כזה, יודע היטב מה אמר.

בקצרה מן המזרח

״מוקטם״ כותב שלא נקבע עדיין תאריך לבואו של מר פונסו, הנציב הצרפתי החדש, לסוריה וללבנון, ואפשר שיגיע לביירות באמצע אוקטובר. עתונים וגופים מדיניים ניסו להוציא מפיו את דעתו על המצב בסוריה ולא הועילו; הוא ידוע כאיש מועט דברים הבקיא בענייני סוריה מנסיונו במשרד החוץ הצרפתי. לפי אותו עתון רואה פואנקרה את פתרון השאלה הסורית בדיכוי מלא של המרד, ולאחר מכן שיבה לפאריס להגיש דין וחשבון ולייעץ באמצעים הדרושים להשבת הסדר.

בינתיים נמסר כי המרד בסוריה נמשך, כי הכוחות הצרפתיים משתלטים על מרכזי המורדים וכי המורדים מתרכזים בדרומה של הארץ. הידיעות מגיעות משני עתונים ואינן מפורטות.

מבגדד נמסר כי ניתן פסק דין בעניינו של האיש שתקף בתער את ראש ממשלת עיראק, סיר עבד אל-מוחסן ביי, ברחוב בבגדד וגרם לו פגיעות קלות; הוא נידון למאסר בעבודת פרך. משך העונש הנקוב בידיעה שלפנינו אינו קריא, ואין אנו נוקבים בו.

ועוד שתי ידיעות קצרות: בתימן הוכרז חוק חדש המחייב גיוס צבאי, ושיטות מודרניות משמשות באימון הצבא, כך לפי ״נדאת אל-שעב״ מעיראק. ו״אל סיאסה״ מודיע כי מוחמד אפנדי, המשמש בקונסוליה המצרית בניו יורק, נתמנה לקונסול בירושלים ויבוא בעוד ימים אחדים; שם משפחתו משובש בנוסח שהגיע לידינו.

מעתמול מציג

דרכים ושבילים

פרק מאה ושמונה עשר: מי כותב

משחקים וחידות

פינת החידות

לפינת החידות המלאה ←

באתי לשמוע

מאת יוסף מן השוק

כשאדם נכנס לחנותי ואומר ״באתי רק להסתכל״, אני יודע מה יהיה. אבל יש הסתכלות והסתכלות. מי שמסתכל ויוצא, שכח את החנות עד הפסח. ומי שמסתכל, מהפך בסחורה, שואל מה מחירה ורושם לעצמו על פיסת נייר, יחזור. הוא יחזור ויתמקח, ואפשר שלא יקנה, אבל את המחיר הוא כבר יודע.

ובמוצאי שבת ישבו ושמעו. אחד הגיש שורה שלמה של הצעות, שני הגיש הצעות בשם החברים, ושלישי אמר שהוא תומך בהצעות השני. בשוק, כשהשני מסכים לראשון, בודקים אם שניהם קונים מאותו סיטונאי. ואין בזה פסול כלל; אדרבה, כשלושה מבקשים דבר אחד, יודעים לפחות מה מבקשים.

דבר אחד מצא חן בעיני מאוד: שאלו שאלות. קונה השואל על הסחורה מתכוון לקנות; קונה המהנהן בראשו ואומר ״יפה, יפה״ יוצא ונכנס לחנות שממול. ומי שמשיב בפירוט, כפי שהשיבו שם, הביא עמו את הפנקס ולא רק את הטענה.

ובלילה ירד הגשם. כולם ידעו שהוא עתיד לרדת, וכולם דיברו על כך בחודש אלול, והוא ירד בחצי השעה האחת עשרה כשאיש לא היה מוכן. מי שתיקן את גגו באלול ישן הלילה; מי שאמר ״יש עוד זמן״ עמד בחוץ עם פח. ואין הפרש בין אדם ובין ועד בענין הזה.

אני איני יודע מה ייצא מן הישיבה ההיא, ואיני נביא. יודע אני רק שני דברים. הראשון, שהמבטיח תשובה ״בימים הקרובים״ יודע בעצמו כמה ימים קרובים יש לו, והשומע אינו יודע. והשני, שאדם המחכה סופר את הימים גם כשאינו אומר זאת בקול. על כן ראוי לומר מספר, ולוּ מספר קטן.

דואר הקוראים

בעל בית מלאכה, תל אביב

אחרי הישיבה

אדוני העורך, ישבתי באולם במוצאי שבת עד שעה מאוחרת ושמעתי את הכל. לא באתי להתלונן: הישיבה היתה מעשית יותר מכל אסיפה שהייתי בה בשנה זו, והשאלות ששאלו חברי ההנהלה היו שאלות של מי שקרא את ההצעות ולא של מי שקיבל אותן עתה. אלא שבסוף נאמר לנו שישובו לדון בימים הקרובים, ואני מבקש דבר אחד: שיודיעו בעתון מי מרכז את ההצעות, לאיזה משרד שולחים תוספת, ובאיזה יום תישמע התשובה. בעל מלאכה המחכה לתשובה סוגר בינתיים או אינו סוגר, ואת ההחלטה הזאת הוא מקבל לפי לוח ולא לפי הלך רוח. ואם אין עדיין תשובה, שיאמרו גם זאת בפירוש; מוטב לי לדעת שאין, מאשר לשמוע בשבוע הבא שהענין נמצא בעיון.

אב לשני בנים, תל אביב

מקצוע ביד

למערכת הנכבדה, קראתי שנפתח בעירנו בית ספר טיפוגרפי, הראשון בארץ, ושמחתי שמחה גדולה. בני הגדול גמר בית ספר עממי בקיץ, ומאז הוא יושב בבית ויוצא בבוקר לחפש עבודה וחוזר בצהריים. שלחתי אותו אל שני בתי דפוס, ובשניהם אמרו לי אותו דבר: אין מקום לנער חדש בשנה זו. והנה עתה יש בית ספר, ואיני יודע עליו אלא מה שכתוב בידיעה. כמה עולה הלימוד? כמה חודשים הוא נמשך? האם מקבלים נער שגמר בית ספר עממי בלבד? והעיקר, האם בסופו בידו תעודה שבית דפוס מכיר בה, או שגם הוא יעמוד בפתח וישמעו לו שאין מקום. אבקש מן ההנהלה שתפרסם את הדברים האלה בעתון, ולא במודעה תלויה על דלת המשרד; ההורים שאני מדבר בשמם אינם עוברים ברחוב ההוא.

מנוי ותיק, ירושלים

בין הכרוז למגבית

אדוני העורך, בהודעת הועדה המרכזית ל״אוצר הישוב״ שבגליון זה נאמר שהציבור תובע פעולות תכופות ומתרעם על העיכובים. הודעה כזאת לא קראתי אצלנו מימי. מוסד המפרסם בעצמו שהקהל מתרעם עליו עשה מעשה נכון, ואני מבקש להוסיף עליו שורה אחת. התרעומת אינה על שלא נאסף עדיין כסף; כל אדם מבין שגוף חדש אינו נבנה בחודש. התרעומת היא על כך שבחודשי ההכנה לא נודע לנו דבר: לא כמה מניות נחתמו, לא כמה ועדים מקומיים קמו, ולא באיזו עיר כבר יש משרד. עתה הוכרז כסלו, ויפה עשו שקבעו חודש. אבקש שיקבעו עמו גם דבר שני: שבכל שבוע יתפרסם בעתונים מספר אחד, ויהי המספר אשר יהיה. המספר הקטן המתפרסם בזמנו עושה לאמון יותר מן המספר הגדול המתפרסם בסוף.

אבידה ומציאה: נמצאה ביום הגשם, על יד ״עדן״, מטריה שחורה בעלת שלד ברזל ובידית עץ חרוט, ובתוכה כרטיס כניסה שלא נעשה בו שימוש. הבעלים יתאר את הידית ויקבלנה בלא שכר. פנו למערכת בעד המספר 214.

הודעות: מרכז ההרכבה של ההסתדרות הרפואית עובר מיום הרביעי מנוה צדק אל המרפאה שברחוב שבזי פינת רחוב שלוש. בני אהל משה, מחנה יוסף, מחנה יהודה ונוה שלום מתבקשים לבוא שם למנתם השנייה.

עבודה מבוקשת: אשה צעירה, יודעת עברית ואידיש, מבקשת עבודה בבית פרטי או בחנות לשעות הבוקר. יש בידה המלצות משתי משפחות. פנו: ר. גולדשטיין, רח׳ נחלת בנימין 31, ת״א.

עבודה מבוקשת: פועל בנין שעבד בטון ואבן שלוש שנים מבקש עבודה קבועה או לפי יום. מוכן לצאת אל המושבות אם תובטח לו עבודה לחודש ומקום לינה. פנו למערכת בעד המספר 207.

עבודה מוצעת: דרושים מוסקים לזיתים בסביבות המושבה, לעבודה עד סוף חשון. התשלום לפי יום או לפי קופה, כנהוג במקום. פנו אל ועד המושבה, ראשון לציון.

לשכירה: שני חדרים ומטבח, גג מתוקן ומרזב חדש, בבית אבן קרוב לשדרות רוטשילד. השכירות לחודש מראש. מ. לוין, שד׳ רוטשילד 24, ת״א.

לשכירה: חדר לבחור או לבחורה, כניסה נפרדת, בשכונת נורדיה. אין מקבלים בעלי מלאכה רועשת. פנו בערבים אחרי שבע.

למכירה: מעילי גשם לגברים ולילדים, ערדליים ומגפי גומי לפועלים, במחיר נקוב בגלוי על כל חתיכה. ההזמנה מן המושבות נשלחת ביום קבלתה. רח׳ אלנבי 17, ת״א, טלפון 188.

למכירה: עגלת יד חזקה, גלגלי ברזל, מתאימה להובלת ארגזי פרי בפרדס; וכן שתי חביות ריקות. ראו על יד הבאר, רחובות.

שיעורים: מלמד עברית לבני הגולה החדשים, שיטה ישירה, שלוש שעות בשבוע. מקבל גם מבוגרים שאין להם פנאי אלא בערב. א. שפירא, רח׳ יבנה 8, ת״א.

שיעורים: שיעורים בפנקסנות כפולה ובחשבונות מסחר, לקראת פתיחת בית הספר העברי למסחר. המורה מקבל בביתו בשעות הערב. ירושלים, רח׳ יפו, על יד בית הדואר.

מקצועות: בית מלאכה לתיקון מטריות ולריפוד כיסאות מקבל עבודה בין יום ליום ואינו מחזיק סחורה של איש יותר משבוע. י. ברנשטיין, חיפה, הדר הכרמל.

הודעות: בעלי בתים המבקשים לעיין בפסק הדין בענין מסי הדירות ימצאו את עיקריו במשרד אגודת בעלי הבתים, ושם יינתן גם הסבר על החישוב החדש לפי חדר.

מקורות נבחרים לעיון ולדיון