שיעור אחיד לכל חדר במסי הדירות

פסק הדין שבין בעלי הבתים ובין העיריה מבטל את הדירוג ומעמיד את המס על החדר, בבית גדול כבקטן.

ניתן פסק דין בבית המשפט הגבוה במשפט שבין בעלי הבתים בתל אביב ובין העיריה בשאלת הדירוג במסי הדירות. הוחלט שלהבא ישולם שיעור אחיד לכל חדר בכל הבתים, גדולים כקטנים, ואילו שאר השירותים נשארים על הבסיס הקיים.

עד עתה נהג בעיר דירוג: בית גדול ומשופר שילם על כל חדר שבו יותר מבית קטן ופשוט, מתוך הנחה שהחדר הטוב שווה יותר ומכניס יותר לבעליו. פסק הדין נוטל את ההנחה הזאת ומעמיד את המס על יחידה אחת, היא החדר, בלא הבדל בין הבתים.

הדבר נוגע לשני הצדדים כאחד. בעל בית קטן בשכונה רחוקה ישלם עתה על חדרו כשיעור שמשלם שכנו שבשדרה, ומי שהחזיק בית גדול יראה הקלה. בעיריה יהיה צורך לחשב מחדש: אם יעלה סך הגביה או ירד תלוי בכמה חדרים יש בעיר מכל סוג, ולא בשיעור לבדו.

שאר השירותים שהעיריה גובה עליהם לא נגע בהם פסק הדין, והם נשארים כשהיו. בעלי הבתים טענו שנים אחדות שהדירוג נעשה לפי אומדן ולא לפי מידה, ועתה נתקבל הטיעון הזה במקום שהכרעתו מחייבת.

נמסר כי בית התבשיל הכללי בירושלים קיים ימי חג בסוכתו הגדולה, ובאו אליו אורחים נכבדים: הרבנים הראשיים לארץ ישראל, הרב קוק והרב יעקב מאיר, שבאו בשבת חול המועד ונתקבלו בכבוד על ידי ההנהלה; ולבד מהם באו ראשי ״המזרחי״, הרב ברלין והרב פישמן, ועמהם האורח מאמריקה הרב טיטלבוים.

בית תבשיל אינו מסעדה ואינו בית מחסה. זהו מטבח ציבורי המבשל מנות ומחלקן לעניי העיר, לזקנים שאין להם מטבח ולבודדים שאין להם בית; המחזיקים אותו הם ועדי הקהילה והתורמים, ומידת פעולתו נמדדת במספר המנות שיצאו ממנו בשבוע, לא במספר המליצות שנאמרו בו.

ימי החג שעברו הם השעה הקשה שבשנה לעניי ירושלים: ההוצאה גדולה, העבודה מועטה, וחודש שלם עומדים בתי המלאכה בטלים. השתתפותם של הרבנים הראשיים אינה ענין של כבוד בלבד; היא באה להעמיד את המוסד הזה לעיני התורמים בשעה שהוא זקוק להם ביותר.