ד״ר לוריא שב לראש מחלקת החינוך

לפי הנמסר שורר שוויון נפש גמור בקרב הקהל כלפי הבחירות לעיריית ירושלים. יש יסוד לחשוב שבגיליון הקרוב של העיתון הרשמי עוד לא תתפרסם חוקת הבחירות, אבל פרסום החוקה אינו רחוק, ורגליים לדבר שעוד לפני סוף השנה יצאו הבחירות אל הפועל.

והשאלה היסודית היא מי יהיה ראש העיריה החדש: היישאר רגיב נשאשיבי במקומו או יבוא אחר תחתיו. בחוגי הערבים מדברים על קאזים פחה, על עארף דג׳אני ואפילו על ג׳מאל ביי חוסייני, ואצלם מקבלת המלחמה הזאת אופי של מלחמה משפחתית. ואצלנו אין מתעניינים כלל בשאלה חשובה זו.

והוועדה שעל יד העיריה לענייני יהודי ירושלים אינה מראה סימני חיים. רק תחת לחץ של חברים אחדים תיאסף ועדה זו ביום ה׳, כדי לברר את המצב ואת עמדת היהודים בבחירות האלה ובבחירת ראש העיריה.

ובינתיים עושה נשיא העיריה את שלו. בשבוע זה ביקר רגיב ביי אל נשאשיבי במערכת ׳דאר היום׳ ונתקבל בכבוד על ידי עורכי העיתון, והשיחה נסבה על עניינים רבים הקשורים בעיריית ירושלים ובשיפור העיר. מי שנשאלת עליו השאלה אם יישאר בכיסאו הולך אל העיתונים; וכנגדו ועדה שלנו המתכנסת תחת לחץ.

לפני כחודש ימים התארגן בעיר יזרעאל קואופרטיב לעבודה בשם ׳יזרעאל׳ מבין בעלי המגרשים, בדוגמת מרכז בעלי מלאכה שבתל אביב, והוא קיבל עליו כמה עבודות בניין. מחוסרי העבודה לא נתנו לו להמשיך את עבודתו; המועצה המקומית התערבה וניסתה לתווך ולא עלה הדבר בידה, ובינתיים נמשכות ההפרעות בבניינים והקואופרטיב פנה אל הממשלה. נמסר כי נעשו ניסיונות לגמור את הסכסוך במהלומות, וגם זה לא הועיל.

בישיבת המועצה שבשבוע שעבר הוחלט לקבוע חוקה קבועה שתאושר בידי הממשלה: קבלת העבודה וחלוקתה מתרכזות בלשכת העבודה שעל יד מועצת פועלי עיר יזרעאל; העובדים שאינם חברים בהסתדרות העובדים העברים הכללית בוחרים באסיפתם בא כוח ללשכה שיבקר את צדק החלוקה; העבודה מתחלקת לפי מספר הנפשות שבמשפחה; עזרה הדדית אינה נכנסת בתור; והקבלנים רשאים לקבל עבודה, אבל את פועליהם עליהם לקבל על יד הלשכה.

ההחלטות נתקבלו בתרעומת מצד חברי הקואופרטיב. הם ואחרים המתרעמים על המועצה, המורכבת מחציתה פועלים ומחציתה בעלי מגרשים, החליטו לפנות בפטיציה אל הממשלה שלא לאשר את תקציב המועצה המקומית, באמתלה שהיא רוצה להטיל מסים כבדים על בעלי המגרשים; נאספו יותר ממאה ושבעים חתימות, וכשביקר ממלא מקום המושל בעיר יזרעאל ביום 27 בספטמבר הוגשה הבקשה לידיו.

צירי בעלי המגרשים הודיעו שאין הם יכולים להמשיך בעבודתם אם מאחורי גבם מערערים את היסודות של האוטונומיה שלנו; הם דרשו לקחת את המכתב בחזרה, וכשלא הסכימו הגישו את התפטרותם. הסגנים אינם רוצים למלא את מקומותיהם, וכנראה שכל המועצה תתבטל. במוצאי שמחת תורה נקראה אסיפה כללית ובה יותר משלוש מאות בעלי זכות בחירה, ונתקבלה החלטה לגנות את מעשי המערערים ולדרוש מן הצירים שישובו לעבודתם.

בוועידת הפועל הצעיר בפתח תקוה נדונו שאלות ההתיישבות והחקלאות והעמדה כלפי זרם תנועות העובדים החדשות, תפקידה של תנועת הפועלים הצעירה ביחסה לציונות ולסוציאליזם, ארגון הקיבוצים בארץ ותפקידו של הוועד המרכזי בהנהגת התנועה.

התנועה מורכבת היום מציבורים שונים זה מזה: המתיישבים שבדגניה ובנהלל, פועלי המושבות, פועלי הרכבת, פקידים ומורים ופועלי חרושת. מה יהיה היסוד המאחד את כולם. פעם היה זה כיבוש העבודה, המפעל הראשון והמפעל שהיה מיוחד להפועל הצעיר; אך עתה נעשה כיבוש העבודה לקניין כל תנועת הפועלים, ומה שהיה סימנה של מפלגה אחת אינו סימן עוד.

ומכאן עלתה שאלת הוועד המרכזי ותפקידו בהנהגת התנועה. גוף המאחד ציבורים שפרנסתם שונה אינו מאחד אותם בהחלטה שמקבלים באולם, אלא בעבודה שהוא נותן להם לעשות יחד.

על ביתו של ה׳ ז׳בוטינסקי ברחוב נורדאו עומד עתה משמר כבוד של צעירים, והם מתחלפים בו בסדר צבאי. ואין זה פרט של מה בכך: משמר קבוע על ביתו של מנהיג מפלגה אינו שמירה, שהרי לא הודיע איש על סכנה; הוא צורה, ומי שבוחר בצורה צבאית בוחר בה מדעת.

את נאומו הפומבי הראשון בארץ ישא ה׳ ז׳בוטינסקי ביום ה׳ בבית העם. נאום נשמע ואפשר להשיב עליו; משמר נראה בלבד, ורואים אותו גם אלה שלא יבואו אל האולם.