ורשה. בימים האחרונים נכנסה ממשלת פולניה במשא ומתן מדיני עם ממשלת רומניה בדבר מעברם של העולים היהודים ההולכים לארץ ישראל דרך חופי רומניה, וכן בדבר הובלת סחורות לארץ ישראל דרך אותם חופים. המשא ומתן הצליח: נמסר כי ממשלת רומניה התחשבה בבקשותיה של פולניה ונתנה הנחות והקלות שונות בהעברת עולים ובהובלת סחורות מפולניה לארץ ישראל דרך נמליה.
יחסה של ממשלת פולניה אל מה שהולך ונעשה על ידינו בארץ ישראל ראוי לתשומת לב ולהתחשבות, מפני שאין הוא הצהרה בלבד אלא התענינות רצינית המתגשמת מפעם לפעם בעובדות ובמעשים. ותחילת התענינותה היתה בעליה: היא עזרה ליהודים לעלות לארץ ישראל, הקלה עליהם את היציאה והשתדלה להקל ולהנעים להם את הדרך.
דעת הקהל היהודית לא הביטה על זה בעין טובה. רבים היו סבורים שהממשלה הפולנית רוצה להיפטר מיהודיה, וכי בנותנה להם את ההקלות האלה אין היא אלא ממתיקה להם את גלולת היציאה; וחשד זה ביחסה של פולניה עמד ימים רבים.
ועל כך משיב הכותב תשובה שראוי להביאה כלשונה: אפשר, לדבריו, שאין ממשלת פולניה רואה ברעה את יציאתם של יהודים מארצה, ואפשר שגם רצונה בטובת עצמה משמש נימוק בהתענינותה בעליה; אך לא נבוא לדון על הדברים הנסתרים מאתנו, אלא על הגלויים ועל העובדות המתגשמות לעינינו.
ומן העליה עברה ממשלת פולניה להתענין גם בנתיניה היהודים הנמצאים כבר בארץ ישראל: על ידי הקונסוליה הכללית שפתחה בארץ, ועל ידי הנחות שונות שנתנה להם, ובכללן, כפי הנראה, הנחות לתלמידי האוניברסיטה העברית בקשר עם חובתם הצבאית.
ידועה גם התענינותה בהתפתחותה הכלכלית של ארץ ישראל וברצונה לקשור יחסי מסחר בין שתי הארצות. התענינות זו חזקה למדי, ופולניה כבר הבליטה אותה כמה פעמים בדרך שיש בה כדי להניח את הדעת: היא מתענינת התענינות יתרה בירידים הנערכים בארצנו ובתערוכות שבחוץ לארץ, ובכלל עומדת על המשמר ועוקבת אחרי כל מה שקשור בהתפתחות כלכלית. מובן שהיא עושה זאת מתוך חשבונותיה וכוונותיה לטובת עצמה, ואין בכך רעה כלל; אך אין הדבר ממעיט את החשיבות הכלכלית והמדינית שבו, ולארץ קטנה וצעירה כארצנו יחס כזה חשוב ואף מכובד.
ליטא דנה בחוקת האוטונומיה העברית
בקובנה דנה הפרקציה היהודית בבית הנבחרים הליטאי בהצעות לחוקה חדשה, שתסדיר מחדש את מוסדות האוטונומיה הלאומית העברית במדינה.
מאז תום המלחמה מוכרת יהדות ליטא כמיעוט לאומי בעל זכות לנהל עניני דת, חינוך ותרבות בכוחות עצמה, וזכות זו עוגנה בשעתה בהצהרות המדינה כלפי מיעוטיה. הפרקציה היהודית שבבית הנבחרים דנה עתה, לפי הידיעות, בהצעות לעצב מחדש את יסודות האוטונומיה הלאומית העברית בחוקה החדשה העומדת להתקבל.
טיבן של ההצעות הנדונות לא פורט לפנינו, אולם עצם העיסוק בשאלה מלמד כי הנציגים היהודים מבקשים להבטיח שהזכויות שהוענקו בשעתן לא תצטמצמנה בנוסח החדש. מן הידיעות עולה כי הוויכוח עודנו בעיצומו, וטרם נתקבלה הכרעה.
יהודים רבים עוזבים את הונגריה
לפי דוחות רשמיים גדל בחדשים האחרונים מספרם של נתיני הונגריה היהודים היוצאים לארץ ישראל, בעוד רבים מבני הקהילה עוזבים את הארץ בכלל.
מסופר כי לצד תנועת היוצאים אל ארצות אחרות ניכרת בהונגריה גם עלייה במספר הפונים דווקא לארץ ישראל, ודוחות רשמיים מזכירים מגמה זו בפירוש. אין בדוחות אלה, לפי הידיעות שהגיעו אלינו, מספרים מפורטים, אך הכיוון עצמו נרשם ככיוון קבוע ולא כמקרה בודד.
התעניינות זו בעלייה ארצה נופלת בימים שבהם, כידוע מן הנמסר בעמוד הראשון של גליון זה, סוערת בבודפשט שאלת מקומם של הסטודנטים היהודים באוניברסיטה; ואפשר שיש קשר בין השניים, אם כי לא בזה נעסוק כאן.
שליחי הציונות בדרכם לחוץ לארץ
ד״ר ויצמן ופרופ׳ ברודצקי יוצאים בימים אלה לאמריקה, ונחום סוקולוב ממשיך בפעולתו בחוץ לארץ, ואילו שליחי קרן היסוד סובבים באירופה למען קרנות המגבית.
לפי הידיעות מכוונת נסיעתם של ד״ר ויצמן ופרופ׳ ברודצקי אל יהדות אמריקה, ואילו מר נחום סוקולוב ממשיך, כמנהגו, בפעולתו בין קהילות חוץ לארץ למען הענין הציוני.
בד בבד עם נסיעה זו סובבים גם שליחי קרן היסוד בארצות אירופה: מר א. הנטקה מבקר בצ׳כוסלובקיה ובאוסטריה, ומר ליב יפה בפאריס, בבלגיה ובפולניה. כך נפרשת בשבועות אלה רשת של שליחים על פני כמה ארצות כאחת, וכולם פונים אל אותה מטרה עצמה.
ביקור רשמי בדמשק בשמחת תורה
בשמחת תורה ביקרו ראש ממשלת סוריה, בא כוח הנציב הצרפתי העליון, קונסולים ופקידים גדולים בביתו של הרב הראשי בדמשק.
לפי הידיעות שהגיעו מדמשק ביקרו ביום שמחת תורה בביתו של הרב הראשי בעיר ראש ממשלת סוריה, מר אחמד נאמי ביי, וכן בא כוח הנציב הצרפתי העליון, קונסולים אחדים ופקידים גדולים. הביקור נערך, מן הנראה, כמחוות כבוד לקהילה היהודית בעיר וברגל.
מן הידיעות לא נמסר מה נאמר בין הבאים ובין רב הקהילה, ואולם עצם בואם של ראש הממשלה ובא כוח השלטון הצרפתי יחד עם הקונסולים מלמד על מקומה של הקהילה היהודית בחיי העיר.