פריז. דירקטוריון קרן היסוד התכנס לישיבה בפריז בסוף ספטמבר, וישיבה זו היתה ישיבת חילופין: ד״ר ב. פייבל, המנהל הקודם, מסר בה את ההנהלה לידיהם של המנהלים החדשים, ד״ר א. הנטקה ומר לייב יפה.
בישיבה השתתפו כדירקטורים ה׳ יצחק נוודיץ, ד״ר ב. פייבל, ד״ר א. הלפרין, ד״ר א. הנטקה ומר לייב יפה; מר פ. רוזנבליט כבא כוח האכסקוטיבה של ההסתדרות הציונית; מר ל. הרמן, המזכיר הראשי של הדירקטוריון; ומר אוליצור, מזכיר מחלקת הכספים של הלשכה הראשית. בחלק אחד של המשא ומתן השתתפו גם ד״ר יעקבסון, מר ל. מוצקין, ד״ר א. גולדשמידט, הרב ד״ר אייזנשטדט וד״ר שרמן.
הדירקטוריון הודה לד״ר פייבל על עבודתו, והוא מצדו הביע את תודתו והכרתו לכל אלה שהשתתפו עמו בעבודה בימי הנהלתו. חילופין במוסד כספי נעשים בדרך כלל בשקט ואינם מעניינים איש זולת המעורבים בהם; הפעם באו יחד עם דבר גדול מהם.
עיקרה של הישיבה היה בשאלות שעלו על הפרק לרגל העברת הלשכה הראשית של קרן היסוד מלונדון לירושלים. המזכיר הראשי הרצה על הצעדים שיש לאחוז בהם לקיומו ולחיזוקו של הקשר בין הלשכה הראשית ובין הועדים שבארצות, והרצאתו נתקבלה לתשומת לב.
ומדוע היא שאלה כלל. ועד מקומי בעיר רחוקה שולח את כספו אל לשכה, והלשכה יושבת עד עתה בלונדון, בעיר שאפשר להגיע אליה במברק ובאניה קבועה. משעה שתרד הלשכה לירושלים ישתנו הדרכים, הדואר והשעות; והשאלה שנדונה בפריז היא כיצד לא ייקרע החוט בשעת המעבר עצמו.
הועידה בברין ומסעי המנהלים
לדברי מר א. אוליצור תיקרא בסוף אוקטובר ועידה מיוחדת בברין שבצ׳כוסלובקיה, ובה ישתתפו צירים מועדי קרן היסוד שבארצות מרכז אירופה.
בועידה ידונו על סידור המגביות השנתיות באותן הארצות ויבקשו דרכי תעמולה. וועידה של ועדים אינה אספת נדיבים: היא אספה של אנשים המחזיקים פנקס, והשאלה העומדת לפניהם היא כיצד נאסף כסף בארץ שמצבה הכלכלי אינו קל בשנה זו.
ובאותם שבועות יוצאים אנשי ההנהלה לדרכים. ד״ר וייצמן ייסע לאמריקה, ד״ר א. הנטקה יבקר בצ׳כוסלובקיה, מר לייב יפה בבלגיה ובפולין, ומר ל. מוצקין העמיד את עצמו לשירות העבודה בארצות שונות. ארבעה אנשים וארבע דרכים, וכולן מוליכות אל אותו פנקס עצמו.
חקירה על מצב יהודי סוריה
ה׳ קלוריסקי ערך חקירה מטעם הג׳וינט ומטעם ההנהלה הציונית בשאלת מצבם של היהודים בסוריה, ומן הדין וחשבון שלפנינו עולה תמונה קשה.
בדמשק נפגע מצבן של מאה וחמשים משפחות במיוחד. קומיטט הסעד שבעיר הקצה שמונת אלפים לירות לעזרה ישירה, ושני בתי הספר היהודיים שבעיר עומדים בסכנת סגירה מחמת קשיים כלכליים. ובית ספר הנסגר מחמת חסרון כיס אינו נפתח בנקל לאחר שנה.
ודין וחשבון כזה נערך הפעם בידי שני גופים כאחד, מוסד הסעד והמוסד המדיני. אין זה פרט שבסדרי עבודה: במקום שהסעד והמדיניות עוסקים יחד באותה קהילה, שוב אין הענין ענין של צדקה בלבד, ותוצאותיו נמדדות גם במה שייעשה וגם במי שיידרש לעשותו.
טענה על הציונות ויהודי רוסיה
׳דבר׳ טוען היום כי הציונות העולמית לא נקטה פעולה רצינית די הצורך לעזרתם של היהודים הנרדפים ברוסיה. הטענה נאמרת שם בלשון גלויה, ואיננו מוסיפים עליה משלנו.
ומנגד מציין אותו עתון עצמו כי התנועה הציונית ברוסיה קיימה פעולה פילנתרופית רחבה, והצליחה לספק תמיכה לנרדפים. שתי הקביעות אינן סותרות זו את זו: האחת מדברת במי שיושב בחוץ והשניה במי שיושב בפנים, וקל לאסוף כסף מרחוק יותר משאפשר להביאו אל ידיו של הנרדף.
אין בידינו לבדוק את היקפה של אותה פעולה, ואף לא את היקף מה שלא נעשה. אנו מוסרים את הטענה ואת הידיעה שלצדה כלשונן ובשם אומרן, ומניחים את השיפוט לקורא.