עשר חציות ומחציתן בחדשיים

מיס מרסדס גלייץ, כתבנית מלונדון שעזבה את משרתה כדי לשחות את התעלה, נאלצה לוותר בנסיונה השלישי שני מילין מפרץ סנט מרגרט.

היא סירבה להפסיק אף שהמרחק אל החוף היה קצר. ומפני שהיתה סכנה שתתעלף ותטבע בחשכה, השליך אחד האנשים שבסירה לולאה על זרועותיה בשעה שעמדה להניף יד, ושנים אחרים העלוה חצי מעולפת אל הסירה.

זרועותיה נעקצו קשות בידי מדוזות. וכל מי שקורא את הדברים יודע שאין הסירה מתלווה אל השוחה לכבוד בלבד: היא העדה, היא הספק, והיא בשעת הצורך גם המציל.

ביום אחד נכשלו שלשה מועמדים נוספים לנצחון על התעלה: שני גברים ואשה אחת.

האשה היא מיס דורותי לוגן, רופאה מרחוב הארלי, ששחתה בשם בדוי ונאלצה לוותר במרחק אמות ספורות מן החוף לאחר שהות ארוכה במים. משך השהיה נקוב בגליון שלפנינו בספרה שאיננו בטוחים בקריאתה, ולפיכך איננו מדפיסים אותה.

והגברים הם מר הוראס קרי, נהג אוטובוס ממזרח קנט, וקולונל פרייברג, נושא אות ויקטוריה. שלשתם יצאו אל אותם מים באותו יום, ושלשתם שבו אל הסירה. ומי שמבקש ללמוד מכאן דבר, ילמד שאין התעלה מבחינה בין רופאה, נהג וקצין מעוטר.

אגודת ההתעמלות והספורט מכבי תל אביב מודיעה על אספה כללית רגילה שתיערך בשלושה עשר ובארבעה עשר באוקטובר בקלוב האגודה, בשעה שמונה בערב.

על סדר היום: דין וחשבון מעשי, דין וחשבון כספי, ויכוחים, אשור תקנות, בחירות ושונות. ובסופה של המודעה סעיף המלמד דבר על סדריהן של אגודות בארץ: אם לא יהיה מספר החברים הדרוש, תידחה האספה בחצי שעה ותהיה חוקית בכל מספר החברים שיהיו נוכחים.

סעיף כזה אינו נכתב אלא במקום שכבר אירע בו שלא באו. אגודת ספורט חיה על שני דברים, על מגרש ועל פנקס חברים; והאספה הזאת, שאין בה לא כדור ולא מרוץ, היא שתקבע מי ינהל את שניהם בשנה הבאה.