דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שני · כ״ו בתשרי תרפ״ז · 4 באוקטובר 1926
מוסף סוף השבוע · כ״ד בתשרי תרפ״ז · 2 באוקטובר 1926

מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום שני, כ״ו בתשרי תרפ״ז, 4 באוקטובר 1926.

מדורי הגיליון
העולם

שטרזמן: תקומה רק עם צרפת

ד״ר גוסטב שטרזמן, שר החוץ הגרמני, נשא נאום בקונגרס מפלגת העם הגרמנית ואמר בו דבר אחד ברור: תקומה לגרמניה החדשה אפשרית רק על יסוד הסכם בינה ובין צרפת....

כלכלה

קרן היסוד מכפילה בחשמל

דירקטוריון קרן היסוד החליט לרכוש מניות נוספות של חברת החשמל הארץ-ישראלית בסכום חמשים אלף לירות שטרלינג, ובכך יעלה רכושו בחברה זו לסך מאה אלף לירות.

פוליטיקה

ארלוזורוב חולק על מארכס

ד״ר חיים ארלוזורוב יוצא במאמר ארוך ב׳הארץ׳ נגד הנחה שרבים במחנה הפועלים רואים אותה כמובנת מאליה. תורת מלחמת המעמדות של מארכס, כותב הוא, אינה מתאימה לת...

מקומון

מס לתחזוקת בית החולים

שתי הערים הגדולות חוזרות אל מלאכתן שלאחר החג: בתל אביב נדפס לוח שעורי המס לתחזוקת בית החולים, ובירושלים יצא ראש העיריה לבקורי החג אצל הרבנים ואצל ועד...

מדע וטבע

שש תחנות אירופיות בחדר אחד

כשלוש מאות אנשים באו במוצאי שבת אל מעונה החדש של אגודת הצעירים הנוצרים, ובסוף הערב שמעו במקלט אלחוט בן שש שפופרות שש תחנות שידור אירופיות.

תרבות

הרפגון פותח את העונה

החזרות ל׳הרפגון׳ מאת מולייר הולכות ונגמרות, וההצגה החגיגית הראשונה של הקומדיה, שתינתן בירושלים על ידי התיאטרון האמנותי הארץ-ישראלי, תשמש פתיחה רשמית ל...

ידיעות הארץ

חודש כסלו הוכרז חודש המגבית

ישיבת הועד המרכזי ל׳אוצר הישוב׳, שנתקיימה ביום כ׳ בתשרי בתל אביב, דנה בשאלת התחלת הפעולה לאיסוף המניות. נתקבלה בה תכנית מפורטת, ובה דרכי התעמולה שבכתב ושבעל פה.

עיקר ההחלטה הוא זה: חודש כסלו הוכרז חודש המגבית לטובת ׳אוצר הישוב׳. בחודש הזה צריכה העבודה להתגשם בערים הגדולות ובמושבות המרכזיות, ועד אליו צריכה להיגמר הפעולה המכינה במשרדים ובמוסדות.

עיין בפנים
מסחר
מאזן הסחר האמריקאי נהפך לגרעון

עוד הוחלט לדרוש מועדת התקנות של המוסד שתתאסף בימים הקרובים, תסדר את התקנות ותביא אותן לישיבת הועד המרכזי לפני התחלת המגבית. ובנוגע לסעיף התקנות הזמניות בדבר מניות היסוד העיר הועד המרכזי לועדה שתערוך את הסעיף באופן שלא יגביל את זכויותיהם של בעלי המניות הפרטיים.

לשם ארגון הפעולה בכל מקום יצא בימים אלה ציר מיוחד מטעם הועד המרכזי לירושלים, לחיפה וליתר המקומות, לארגן את הועדים המקומיים ולתת להם הוראות מיוחדות לקראת המגבית. הכרוז נדפס בשבוע שעבר; מעתה יש לו גם תאריך ויש לו גם שליח.

ספורט

מיס גלייץ נחלצה בלולאה

מיס מרסדס גלייץ, כתבנית מלונדון שעזבה את משרתה כדי לשחות את התעלה, נאלצה לוותר בנסיונה השלישי שני מילין מפרץ סנט מרגרט.

להמשך קריאה ←
מקומון

מס לתחזוקת בית החולים

שתי הערים הגדולות חוזרות אל מלאכתן שלאחר החג: בתל אביב נדפס לוח שעורי המס לתחזוקת בית החולים, ובירושלים יצא ראש העיריה לבקורי החג אצל הרבנים ואצל ועד העיר.

להמשך קריאה ←
ידיעה ראשית

המשבר לא תוקן, אלא פוזר

מספר מחוסרי העבודה בערים נתמעט בשבועות האחרונים, אך לא מפני שנמצאה להם עבודה: מאות פוזרו אל המושבות ואל חיפה וירושלים, ושם הם בטלים כשהיו.

בציר בכרם בארץ ישראל
בציר בכרם בארץ ישראל

מאמרו הראשי של ׳הארץ׳ היוצא הבוקר נושא את השם ׳פעולה התישבותית׳, ופותח בקביעה שאין בה נחמה: בלי פעולה התישבותית חדשה בארץ ישראל לא יתוקן המצב אפילו תיקון חלקי, ולא נירפא מן המכות שהוכינו בשנה האחרונה. הדברים נאמרים לא אל הגולה ולא אל המוסדות שבחוץ לארץ, אלא אל מי שיושב כאן ורואה את הלשכות בבוקר.

עיקר הדברים נוגע דווקא במה שנראה בשבועות האחרונים כהקלה. אמנם נתמעט מספרם של מחוסרי העבודה בערים, אבל לא מפני שניתנו להם עבודות ארעיות או קבועות, אלא מפני שפיזרו אותם על פני הארץ. כמה מאות נשלחו אל המושבות, ורק חלק קטן מהם מצא שם עבודה; כמה מאות עברו לחיפה ולירושלים, וגם שם הם בטלים מעבודה. ההמון הועבר ממקום למקום, ובעצם הדבר לא תוקן הרבה.

ולא עוד אלא שההעברה עשתה מה שלא נעשה קודם לכן. על ידי פיזורם של מחוסרי העבודה נוצר מצב של חוסר עבודה גם באותם המקומות שבהם לא הורגש המשבר מתחילה, או שהורגש בהם במקצת. כך בערים וכך במושבות. מי שמודד את המשבר לפי מספר הרשומים בלשכה אחת עלול לחשוב שהמצב הוקל, בעוד שבאמת נתפשט על שטח רחב יותר מכפי שהיה. ועדות לדבר באות מן המקומות עצמם: בעפולה נמשך בימים אלה מאבק על חלוקת העבודה, על עניני שכר ועל כללי ההסתדרות. במקום שהעבודה מועטת ומבקשיה רבים נעשית חלוקתה שאלה, ואין השאלה הזאת נולדת מרוע לב אלא ממיעוט.

מכאן שתי תביעות שהמאמר מעמיד. הראשונה מכוונת אל האיכרים ואל יתר יושבי המושבות: בשעה זו חייבים הם להעדיף פועלים עברים, ואין זו שאלה של נוחיות אלא של אחריות. השניה מכוונת אל המוסדות המרכזיים: עליהם לעמוד על המשמר ולתבוע זאת מכל בעל שדה וכרם, ולא להניח את הדבר לרצונו הטוב של היחיד. תביעה בלא גובה אינה תביעה אלא בקשה. ומי שקורא את שתי התביעות יחד רואה שאין כאן דרישת נדבה. הדרישה היא שהעבודה הקיימת בארץ תינתן למי שיושב בארץ, וזו דרישה שאפשר לבדוק אותה בשדה ובכרם ולא בפנקס בלבד.

ומי שמבקש לדעת היכן נגמר הפיזור ימצא את התשובה בפנקסי ההגירה. בחודש אוגוסט עזבו את ארץ ישראל אלף מאה שמונים ושבע נפש, תשע מאות וששים מהן יהודים, ומתוכם שש מאות עשרים ושבעה יצאו לפולין. באותם ימים עצמם יצא ציר מטעם הועד המרכזי ל׳אוצר הישוב׳ אל ירושלים, אל חיפה ואל יתר המקומות, לארגן שם ועדים מקומיים לקראת המגבית. שתי התנועות האלה נעשות באותו שבוע ובאותה ארץ, ואינן הולכות לאותו כיוון.

מהדורת אחר הצהריים
מעתמול בארץ

ההתאזרחות: שני חדשים

הועד הלאומי קרא לתושבים היהודים שבארץ להזדרז ולהשלים את תהליכי ההתאזרחות הארץ-ישראלית בחדשי אוקטובר ונובמבר.

׳דאר היום׳ מקדיש לשאלה זו היום את ראש עמודו הראשון, ובו הכרזה על זכויות הנתינות הארץ-ישראלית וקריאה אל הציבור שלא ימתין עד השעה האחרונה.

מה היא הנתינות הארץ-ישראלית, מדוע הוקצב לה חלון זמן ומה תלוי בה לקראת הבחירות הקרובות, במדור הפוליטיקה שבגליון זה.

נוינסון אצל בן-גוריון

הסופר והפובליציסט האנגלי הנרי ו. נוינסון ביקר בתל אביב ונפגש עם מר ד. בן-גוריון מהסתדרות העובדים העברים.

השיחה נסבה על התעסוקה ועל החקלאות, שתי השאלות העומדות עתה בראש סדר היום של כל אספה ושל כל ועידה בארץ.

אורח מסוגו אינו בא בשעה קלה, ואין בכך רעה. מי שמבקש לראות את הארץ בחודש הזה רואה אותה כפי שהיא, ותיאור נכון של המצב מועיל יותר מכל סקירה מהוקצעת.

לשכת קרן היסוד יורדת לירושלים

מר א. אוליצור, מזכיר מחלקת הכספים של הלשכה הראשית של קרן היסוד, שב לארץ ועמו אחרים מחברי מחלקתו.

לדבריו מתחילה עתה תקופת עבודה חדשה של הקרן, המתחילה עם העברת הלשכה הראשית מלונדון לארץ ישראל. המנהלים החדשים, ד״ר א. הנטקה ומר ל. יפה, יחד עם מזכיר הדירקטוריון מר ל. הרמן, יבואו לארץ באמצע חודש נובמבר, ואז תסודר העבודה לכל מחלקותיה.

המחלקה הכספית כבר התחילה בעבודתה בירושלים, ורק פקידים עוזרים אחדים נשארו לעבודות המשרד בלונדון.

משמעו של דבר פשוט בתכלית: מוסד שהיה יושב בלונדון ומביט אל הארץ יושב מעתה בארץ ומביט אל הגולה. הישיבה שבה נמסרה ההנהלה לידים החדשות נערכה בפריז בסוף ספטמבר, ודין וחשבון עליה במדור מן הגולה שבגליון זה.

מנהלי החשבונות מתכנסים בירושלים

ביום י״ט בתשרי נערכה במשרד ההלואה והחסכון בירושלים אספה כללית של מנהלי החשבונות באגודות הקואופרטיביות לאשראי ולחסכון.

בשם ׳המרכז׳, המוסד המרכזי של האגודות לאשראי ולחסכון בארץ ישראל, בירך את האספה ראש ועדו מר מרדכי בן-הלל הכהן. האספה דנה בשאלות מקצועיות הנוגעות לעבודתם של מנהלי החשבונות והציעה כמה מסקנות.

לועד נבחרו חמשה חברים: שנים מירושלים, שנים מתל אביב ואחד מרחובות. השמות אינם נדפסים כאן, לפי שהרשימה שבאה לידינו אינה קריאה כל צרכה.

אספה של מנהלי חשבונות אינה מאורע שמדברים בו ברחוב, ואף על פי כן ראוי לה מקום. בשנה שבה עומדים להקים קופה ישובית חדשה, מי שיודע לנהל פנקס הוא היחיד שידע בסופה לומר מה נאסף ומה הוצא.

ואגב, באותה אספה נדונה גם שאלת ההתאזרחות של חברי האגודות, ועל כך במדור הפוליטיקה שבגליון זה.

שלושה שבים

מר אוסישקין, ראש הקרן הקימת לישראל, שב לארץ מחוץ לארץ באניה. שם האניה לא בא לידינו בנוסח ברור ואין אנו נוקבים בו. מתוכננת פגישה שלו עם מר דוד ילין.

ומר ילין עצמו שב אף הוא בימים אלה. בוגרי בית המדרש למורים העברי בירושלים עורכים לו מחר בערב פגישה בדירת המוסד, לרגל שובו מחוץ לארץ.

והשלישי הוא מר סאקר, השב השבוע ומקדים לבוא. הבהילוהו על ידי הטלגרף בענין הנאשם ברצח, שמשפטו צריך להיערך בסוף השבוע הזה בבית הדין בחיפה. שמו של הנאשם ופרטי המעשה אינם נמסרים כאן, לפי שאין הם נמסרים במקורות שלפנינו.

שלושה אנשים בשבוע אחד, וכל אחד מהם חוזר אל עבודה אחרת: האחד אל הקרקע, השני אל בית המדרש, והשלישי אל בית הדין.

העולם הערבי

מן העתונות הערבית, משכם ומירושלים

כרוזי שביתה בשכם

׳אל שורה׳ מוסר כי יום ג׳ שעבר היה יום מוזר בשכם. הופצו בעיר כרוזים שבהם נקראו האוכלוסים להכריז שביתה כללית, למחאה נגד האמצעים הקשים שבהם אחזה הממשלה כדי להילחם בהתפשטות דבר הבקר.

הממשלה אסרה את הליכת הבהמות והרגה בהמות רבות, ומכאן נזקים גדולים, ובייחוד לעניים. בכרוז נאמר שהעשירים אינם נותנים את דעתם על העניים המתים ברעב.

ביום ג׳ בבוקר נסגרו החנויות בעיר. ילדים סובבו ברחובות וביקשו מאלה שפתחו את חנויותיהם לסגרן, והיו קטטות בין הילדים ובין בעלי החנויות.

אמצעי מחסום כאלה נהוגים בכל מקום שנתפשטה בו מגפת בהמות, ואולם הנזק נופל תחילה על מי שכל רכושו בהמה אחת. על דבר הבקר עצמו ועל דרכי המלחמה בו במדור המדע שבגליון זה.

פייסל לא בא אל המסגד

האמיר פייסל, בנו הבכור של הסולטאן אבן סעוד מנג׳ד וחג׳אז, לא נכח בטקס פתיחת המסגד החדש שבנו תושבים מוסלמים בסאותפילדס שבלונדון. הידיעה מציינת שהדבר בא בניגוד לצפוי.

האמיר עתיד להתקבל אצל המלך בארמון בקינגהם ביום השבת הבא, ומשם ייצא למכה ויגיע לשם בערך באמצע נובמבר.

טעמה של ההיעדרות אינו נמסר, ואין אנו משערים אותו. מי שעוקב אחרי המסע הזה מראשיתו יודע שכל צעד בו נשקל שתי פעמים, ושאין זו נסיעת נימוסין בלבד.

התפטרות ממועצת עירית ירושלים

׳אל שורה׳ מודיע כי מר בשארת אפנדי חביב, שנתמנה חבר המועצה העירונית בירושלים, התפטר ממשרתו, ואף על פי שהקתולים ביקשו שיישאר בה.

ההתפטרות באה בשעה שבקרב הציבור הערבי בירושלים כבר ניכרת תסיסה לקראת בחירות העיריה הקרובות, ומושב פנוי במועצה אינו דבר של מה בכך בשבוע כזה.

טעמי ההתפטרות אינם מפורשים בידיעה שלפנינו, ואין אנו מוסיפים עליהם משלנו.

שבועון ערבי חדש בירושלים

יצא לאור בירושלים גליונו הראשון של ׳אל אעלאן׳, שפירושו הפרסום, שבועון ערבי בעריכתו של ה׳ מישל כליל נג׳אר.

העורך הוא אחיו של ה׳ אברהים נג׳אר, שהיה עורך ׳ליסאן אל ערב׳. העתון החדש מוקדש לעניני מסחר ולספרות.

עתון נוסף בעיר שיש בה עתונים לרוב אינו מאורע גדול. ואולם שבועון המוקדש למסחר ולספרות, ולא לפוליטיקה, הוא דבר שראוי לשים אליו לב דווקא בחודש הזה.

מעתמול מציג

דרכים ושבילים

פרק מאה ושבעה עשר: המשרד השני

משחקים וחידות

פינת החידות

לפינת החידות המלאה ←

מעבירים את התור

מאת יוסף מן השוק

אמרו לי הבוקר שנתמעט מספרם של הבטלים בעיר. שמחתי. שאלתי לאן הלכו, ולא ידעו לומר לי אלא שהלכו. בשוק, כשסחורה יוצאת מן המחסן, שואלים לאן יצאה ומי לקח אותה ורושמים בפנקס. כאן יצאו מאות ואין לוקח ואין רישום, ואומרים שהמצב הוקל.

יש הפרש בין להעביר ובין לתקן. גם אני מעביר ארגז מפינה לפינה כשהחנות צרה, ואיני קורא לזה סידור החנות. ומי שהעביר את הארגז אל חצרו של שכנו, לא די שלא סידר את חנותו אלא שקלקל גם את החצר.

ומירושלים שמעתי שהמים באים לפעמים בחצות, ושהנשים האורבות לברז מכריזות בקול שהמים באו, וכל השכונה מתעוררת. יש בהכרזה הזאת מה שאין בשום הכרזה אחרת מכל הכרוזים שנדפסו אצלנו בחודש הזה: היא נאמרת פעם אחת, כל השומעים קמים מיד, ואיש אינו שואל מי חתום עליה.

ועוד קוראים לנו להשלים את ההתאזרחות בשני חדשים, באוקטובר ובנובמבר. איני מקל ראש בדבר כלל. אלא שאני יודע מנסיוני דבר אחד על מועדים: כל מה שמותר לעשותו עד סוף החודש נעשה בשלושת הימים האחרונים, ובאותם שלושה ימים הפקיד עייף והתור ארוך והכל מתרעמים על הממשלה. מי שרוצה באמת שהדבר ייעשה יקבע לו מועד באמצע.

שלושה דברים למדתי בשוק ואיני מוצא להם סתירה בשום מקום. מי שמעביר סחורה אינו מוכר אותה. מי שמכריז ואינו רושם, מכריז לעצמו. ומי שעומד בתור מבקש מקום אחד ולא הבטחה. ואם ישאלוני מה ראיתי הבוקר, אומר שראיתי אדם יוצא מן הלשכה בלי פתק, והוא היחיד שלא דיבר על המצב.

דואר הקוראים

איכר, מושבה בשרון

העדפה, ומה שלפניה

אדוני העורך, קראתי את הנאמר הבוקר על חובתם של האיכרים להעדיף פועלים עברים בשעה זו, ואיני חולק על עצם הדבר. אלא שמי שכותב ׳להעדיף׳ מדבר על הבחירה שבין שנים, ואני מבקש להעמיד את השאלה שלפניה. בשנה שעברה היו לי חמישה פועלים בכרם, השנה אני מחזיק שנים, ובאביב איני יודע אם אחזיק אחד. ההעדפה אינה עולה לי כסף; המשכורת עולה. על כן אבקש מן המוסדות המרכזיים שיאמרו דבר ברור על האשראי לעונה הבאה, ואחר כך יתבעו ממני, ואעמוד בתביעה. ובינתים באו אלי בשבוע שעבר שלושה אנשים שנשלחו הנה מן העיר, ולא היתה לי עבודה בשבילם, ושילחתי אותם ריקם, ואיני יודע לאן הלכו מכאן.

תושב שכונה, ירושלים

שני פחים בחצות

למערכת הנכבדה, אנו מקבלים בבתינו שנים או שלושה פחי מים ליום, ואין שעה קבועה לקבלתם. פעמים באים המים בחצות הלילה, ואז נשמעת הכרזה קולנית מעל יד הברז שהמים באו, וכל השכונה קמה משנתה ויוצאת עם הכלים. יש שאנו מתענים יומים בלי מים כלל. איני מבקש כאן לא צינור חדש ולא מאגר, ואף איני יודע לתבוע את הדברים האלה. מבקש אני שלושה דברים קטנים: שעה קבועה שאפשר לסמוך עליה, מודעה על הברז ובה שם הרשות האחראית לאותו ברז, ומשגיח שמקבל את שכרו מן הרשות ולא מן האונקיות שהוא מנכה מכל פח. ואם יאמרו לי שהגשמים ממשמשים ובאים והענין יסתדר מאליו, אשיב שכך נאמר לנו גם בשנה שעברה.

סוחר בהמות, חיפה

שנים עשר בדרך

אדוני העורך, נמסר בעתונים שמאה ראשי בקר הובאו מקפריסין לנמלנו, ושנים עשר מהם מתו בדרך משנתעכבה האניה שלושה ימים ואזלו המים והמספוא, והנזק הועמד על ששת אלפים ושלוש מאות לירות. הנזק אמנם גדול, אך לא בו אני בא לדון. שאלתי היא מי מחזיק את המים והמספוא באניה, בעל האניה או בעל הסחורה, ומה כתוב על כך בשטר ההובלה. אצלנו נהוג שאין כותבים דבר, ומי שנפגע שותק ומשלים, לפי שאין הוא רוצה לאבד את הקו. ומאחר שהממשלה אוחזת עתה באמצעים קשים נגד דבר הבקר ואוסרת את הליכת הבהמות, נמצא שמי שמביא בהמה בים נושא בשני סיכונים ואין לו ביטחון באחד מהם. ראוי שיושב הדבר על מכונו קודם המשלוח הבא ולא אחריו.

אבידה ומציאה: נמצא במשרד המערכת ארנק ובו המחאת דואר על סך מאה גרוש מצרי, על שמה של אשה. הבעלים מתבקשת לפנות ולתאר את הארנק ואת מספר ההמחאה, ותקבלנו בלא שכר.

אבידה ומציאה: באחד הימים האחרונים יצא מביתו בחור כבן עשרים ולא שב עד היום. כל היודע דבר על אודותיו מתבקש להודיע למערכת.

עבודה מבוקשת: פועל שנשלח מן העיר אל המושבה ושב ממנה ריקם מבקש עבודה קבועה או לפי יום, בבנין או בפרדס. מוכן לצאת שוב אל המושבות אם תובטח לו עבודה לחודש. פנו למערכת בעד המספר 173.

עבודה מוצעת: דרושים מוסקים לזיתים בסביבות המושבה, לעבודה עד סוף חשון. התשלום לפי יום או לפי קופה, כנהוג במקום. פנו אל ועד המושבה.

עבודה מוצעת: בחיפה דרושה עוזרת לבית מסחר קטן, היודעת חשבון פשוט וכתיבה עברית, לשעות הבוקר בלבד. פנו בכתב אל תא הדואר 118, חיפה.

לשכירה: חדר וחצי חדר עם מטבח משותף להשכרה מראש חשון, סמוך לשוק, והכניסה מן החצר. ב. אורלנד, רחוב נחלת בנימין 41, תל אביב.

לשכירה: בירושלים, בשכונת זכרון משה, שני חדרים עם חשמל ותנור חימום להשכרה מיד. פנו אל ש. מזרחי, שכונת זכרון משה.

למכירה: כלי בית של משפחה היוצאת את הארץ: שולחן, ארון בגדים, שש כסאות ומנורת נפט. המחיר במזומן ואין מוכרים בתשלומים. רחוב יבנה 9, בשעות אחר הצהרים.

שיעורים: מורה מכין תלמידים לבחינות בעברית ובחשבון, ומלמד גם מבוגרים לכתוב מכתב ובקשה כתקנם. שכר הלמוד לפי היכולת. א. ברנשטיין, רחוב אלנבי 54.

מקצועות: סנדלר מקבל תיקוני נעלים ותפירת נעלים חדשות לפי מדה, ומספק גם נעלי עבודה כבדות לפועלי בנין. רחוב הלל הזקן, על יד המשרד לארגון בעלי המלאכה.

מקצועות: בית מלאכה לתפירה ולמלאכת יד נפתח ברחוב יפו, ומקבל הזמנות של בגדי ילדים ותיקוני כלי בית. העבודה נמסרת ביום השלישי להזמנה.

הודעות: בית הכנסת שבשכונה מודיע כי מראש חודש חשון תתחיל תפילת שחרית בימי החול בשעה מוקדמת מן הנהוג, מפני קצורם של הימים.

מקורות נבחרים לעיון ולדיון