מאה ועשרים אלף לירה אל עבר הירדן

סיאם פרסמה חוק מכס חדש שייכנס לתוקפו בחמישה עשר בנובמבר. לפי הנמסר אין החוק משנה הרבה בנוהג הקיים אלא נותן לו תוקף חוקי, ועיקרו במקום אחר: הוא משחרר את המדינה מן ההגבלות שהוטלו עליה בענין עצמאותה הפיסקלית והשיפוטית.

ומן העבר השני של אותו ענין: הפרלמנט המצרי הוריד את מס הכותנה מעשרים וחמישה אחוזים לעשרים. זו החלטה של בית נבחרים על מס הנוגע ליצוא העיקרי של הארץ, ואין בה שאלה של ריבונות אלא שאלה של אוצר.

שתי הידיעות באות באותו בוקר משני קצות העולם, ושתיהן על שיעורי מכס ומס; וההפרש ביניהן הוא כל ההפרש. מדינה אחת מתווכחת על מי יקבע את השיעור, והשנייה מתווכחת על מה יהיה השיעור. הראשונה היא שאלה של עצמאות, השנייה היא שאלה של תקציב; ומי שמבקש לדעת היכן עומדת ארץ, ישאל איזו משתי השאלות האלה נדונה בה.

לונדון. שביתת הפחם נמשכת זה עשרים ושנים שבועות. פחם זר מצוי בשוק, אך איכותו ירודה ומחירו יקר, והחורף הקרב צפוי להביא מצוקה לציבור.

חמישה חדשים של שביתה אינם ענין של מכרות בלבד. פחם הוא חומר ההסקה של הבית, הדלק של בית החרושת והכוח של הקטר; ומשעה שאין הוא בא מן הבאר הקרובה הוא בא מן הים, ובדרך הזאת הוא מתייקר פעמיים, פעם במחירו ופעם בהובלתו.

וארץ שאין בה מכרות מקבלת את פחמה מן הים בין כה וכה, ועל כן אין שוק פחם יקר בלונדון נשאר בלונדון. אין בידינו הודעה על שינוי במחירי הפחם בנמלי הארץ, ואיננו כותבים מה שלא נמסר לנו; אך הקונה פחם לחורף ראוי לו שיקרא את הידיעות מאנגליה ולא רק את המחירון שלפניו.

בעכו נתקיימה אסיפה כללית של חברה חדשה שנוסדה כדי להקים עיר גנים על מאה ועשרה דונם קרקע שהחכירה הממשלה. הצד הכלכלי שבידיעה הוא צד החכירה: הקרקע אינה נקנית אלא נחכרת מידי הממשלה, והחברה נוטלת על עצמה את עבודות ההכשרה.

ומחיפה שתי ידיעות של נכסים. האחת, מודעה על מגרש ובו בנין בן שמונה קומות העומד למכירה: בקומה התחתונה חנויות, ובקומות העליונות משרדים וחדרי מגורים. והשנייה, מכתב בענין משכנתאות ודירוג נכסים במרכז המסחרי, שכל שטחו ארבעים ותשעה דונם ושמונה מאות ושמונים מטרים מרובעים.

שלוש הידיעות הללו אינן ידיעה אחת, ואף על פי כן הן נקראות יחד. בצפון הארץ נמכרים היום בנינים לפי קומותיהם, נמדדים שטחים מסחריים בדיוק של מטר, ונחכרות מאות דונמים להקמת שכונה שאין בה עדיין בית אחד. זהו הסדר הרגיל: המדידה קודמת לבנין, והבנין קודם לאנשים.