המועצה הכלכלית נפתחת בלונדון

פעילות הבניה בעיר תל אביב ירדה מאד, וניתנו רשיונות לבנית אלף ארבע מאות וחמישים מטר מרובע, הם שלושים ושמונה חדרים וארבע חנויות.

מספר כזה אינו נקרא לבדו. עיר שגדלה בשנים האחרונות בקצב של שכונות שלמות מוציאה עתה רשיונות לארבע חנויות, ואין זה ענין של עונה אלא של אשראי: הבונה זקוק להלוואה, המלווה מבקש בטחון, ובשנה שהמסחר מצומצם בה אין הבטחון נמצא.

ומן העתונות נמסר על בעיות אשראי בין הסוחרים הזעירים בעיר ועל דיון בתקנות הגביה. הסוחר הזעיר הוא החוליה הרפה שבשרשרת: הוא קונה בהקפה ומוכר בהקפה, וכשנעצר התשלום באחד הקצוות נעצרת השרשרת כולה, ואין הדבר ניכר בדין וחשבון אלא כעבור חדשים.

יבול הצמוקים והתאנים בתורכיה הוכפל השנה לעומת שנים קודמות, אך הקונים מחוץ לארץ הציעו מחירים נמוכים בהרבה מכפי שיכלו המגדלים לקבל, וחלק גדול מתוצרת השנה נותר בלא יצוא.

זהו המצב שהחקלאי חושש ממנו יותר משהוא חושש מן הבצורת: יבול גדול ומחיר קטן. הבצורת מזיקה לשנה אחת, ואילו יבול שלא נמכר מזיק לשתים, שהרי הוא יורד אל השנה הבאה ולוחץ על מחירה.

נמסר כי משרד המסחר התורכי לומד תכניות לתאום הסחר, במגמה להשיב את ההפסדים שנגרמו בתאנים ובצמוקים. תאום כזה פירושו בדרך כלל מכירה מרוכזת: אין המגדלים עומדים איש איש מול הקונה, אלא גוף אחד עומד מולו בשם כולם.

ויבול הטבק של תורכיה נאמד השנה בארבעים מיליון קילוגרם, ומהם שלושים ושנים מיליון מיועדים ליצוא. הטבק הוא הסחורה שמאזנה של תורכיה נשען עליה, ובשני המספרים האלה נמדדת שנתו של האכר התורכי.

סחר היצוא של סמירנה סובל השנה נסיגה קשה, ובאותה שעה מאמיר שער החליפין התורכי ומאיים על מאזן המסחר הכללי.

שער חליפין מאמיר אינו בשורה טובה ליצואן, אף על פי שנדמה כך במבט ראשון. הוא מייקר את הסחורה הנקנית מחוץ לארץ, ומכניס אי ודאות אל כל חוזה שזמן פרעונו רחוק: הסוחר חותם היום על מחיר, ומקבל את כספו בשער שאינו יודע אותו מראש.

סמירנה היא נמל היצוא הגדול של אסיה הקטנה, ודרכה יוצאים הטבק, הצמוקים והתאנים שהמדור הזה עוסק בהם. משעה שהנמל האחד נחלש, נחלשים עמו כל הענפים התלויים בו. אל מערכתנו לא הגיעה הודעה על שערו של המטבע התורכי, ואין אנו קובעים בו מספר.

מחלקת ההתישבות החקלאית של ההנהלה הציונית הוציאה לאור ספר חשבונות לאכרים פרטיים, בצורת לוח לחשבונות חקלאיים, שעובד בידי ה׳ י. ברוידא, מנהל מחלקת החשבונות והבקרת.

הלוח מכיל רשימות אינוונטר לתחילת כל שנה ולסופה, דף לרשימות כספיות וליבולי המשק בכל יום, דפי סכום בסוף כל חדש ובסוף השנה, רשימות הכנסות והוצאות ותכנית לרשימת הזרעים. תשעה פרסים יחולקו למצטינים בהחזקת החשבונות, ופרטי הפרסים הגיעו אלינו בנוסח שאינו קריא.

שנת החשבונות מתחילה בראשון באוקטובר 1926, ומחירו של הלוח עשרה גרוש בסניפי המשביר ובמשרדי ההנהלה הציונית. מי שסבור כי אין זה ענין למדור כלכלה, יזכור שרוב המשקים הפרטיים בארץ אינם יודעים היום מה עולה להם דונם ומה הוא מכניס, וכל דיון על אשראי חקלאי מתחיל בשאלה הזאת ונגמר בה.

בגליון החדש של כתב העת הכלכלי ׳המזרח הקרוב׳ נדפס מאמרו של ה׳ מרגוליס על התקציב, ולצדו מאמרו של ד״ר ד. בורקסר על תכניות השקאה במצרים ורשימה על יבוא הטכסטיל ממצרים.

שלוש הרשימות האלה עומדות על ענין אחד: מה קונה הארץ מבחוץ ומה היא מוציאה על כך. יבוא הטכסטיל ממצרים הוא הדוגמה הנוחה ביותר, שהרי הבד הוא סחורה שאין הארץ מיצרת ממנה אלא מעט, והוא נכנס דרך הנמלים בכמויות שאינן קטנות.

ותכניות ההשקאה במצרים אינן ענין מצרי בלבד. כל דונם שתוסיף מצרים ותשקה הוא דונם המיצר תוצרת חקלאית לשווקים שארץ ישראל מוכרת בהם אף היא, ומכאן שהקורא כאן עשוי למצוא בסקירה כזאת ידיעה על מחיר שיגיע אליו כעבור שנה. דמי החתימה על כתב העת בארץ הם לירה מצרית אחת לשנה.