התחרויות המשטרה נמשכות ביפו

הערב נאספים בקלוב הרביזיוניסטים שברחוב נחמני בתל אביב חברי הסקציה הספורטיבית, והאסיפה מוקדשת ליום יוסף טרומפלדור.

אסיפה של אנשי ספורט המוקדשת ליום זכרון אינה מובנת מאליה. הספורט העברי בארץ צמח בתוך תנועות ולא בתוך מועדונים בלבד, וכמעט כל אגודה נושאת עמה שם או תאריך שאינם ענין של מגרש. מי שנרשם בה נרשם לשני דברים בבת אחת.

מה יידון באסיפה לא נמסר לנו, ואף לא מספר המשתתפים הצפוי. נמסרו מקומה ומועדה בלבד: הערב, והמקום הוא רחוב נחמני.

שתי ההסתדרויות הספורטיביות העבריות שבדמשק, המכבי וכן העברי הצעיר, חוששות לקבל חברים חדשים לאגודותיהן.

אין החשש חשש של תקציב אלא של רשות: לפי הידיעה שהגיעה אלינו אין האגודות בטוחות כי לא תיאסר פעולתן יום אחד, ועל כן הן נזהרות במספר השמות שהן רושמות בפנקסן.

אגודה ספורטיבית שאינה מעזה לרשום חבר חדש חדלה להיות אגודה ונעשית חוג של מכרים. על מצב החנוך העברי באותה עיר, ועל בית הספר היחיד שילדי ישראל שם מבקרים בו, במדור ׳מן הגולה׳ שבגליון זה.

התאבקות האגרוף שהשתתף בה המתאגרף דמפסי נמשכה עשרה סבובים, והכנסתה של התחרות הגיעה לקצת יותר משני מיליון דולר.

שם היריב הגיע אלינו בנוסח שאינו קריא ואין אנו מוסרים אותו; אף התאריך והתוצאה אינם בידינו, ואין אנו מוסרים אותם. מה שיש בידינו הם שני מספרים בלבד: עשרה סבובים, ושני מיליון דולר.

ושני המספרים האלה מספרים יחד את סיפורו של האגרוף המקצועי באמריקה בשנים אלה. עשרה סבובים הם קרב שאינו מוכרע במהלומה אחת אלא בנקודות, ומי שעומד בהם עומד לא בכוחו בלבד אלא בנשימתו. ושני מיליון דולר הם סכום שאינו מצוי, לפי הידוע לנו, בקופותיהן של התחרויות באירופה: הקהל שילם, ולא הוא ולא המתאגרפים מתביישים בכך.