״הספורט הוא דבר שבקדושה״, כך נמסר בשמו של הרב קוק, שהביע תמיכה בספורט כערך הדרוש לבניין גופו של עם ישראל תוך שמירה על קדושת השבת.
ארבע מילים הן, ויש בהן יותר מכמה מאמרים. מי שאמר אותן אינו מבקש להתיר את הספורט בדיעבד אלא לקבוע לו מקום מלכתחילה; ומי שמכיר את הוויכוח הנמשך כאן זה שנים בין המועדונים ובין החוגים שומרי המצוות יודע כמה רחוק הדבר מן המובן מאליו.
וערב שבת הוא הזמן הנכון לכתוב עליהן. מחר לא ייערכו משחקים במקומות שנתקבלו בהם החלטות כאלה, ובמקומות אחרים בארץ כן ייערכו; ובכל שבוע ושבוע חוזרת אותה שאלה עצמה ומתייצבת לפני ועד המועדון ולפני הקופאי שבשער.
החלטת מכבי חשמונאי בירושלים
ועד ״מכבי חשמונאי״ בירושלים קיבל בימים אלה החלטות בשאלת משחקי הספורט בשבת, ובהן איסור מכירת כרטיסים ליהודים ביום השבת.
זוהי ההחלטה המעשית העומדת לצד אותם דברים שנמסרו בשם הרב קוק, ושתיהן נדפסו באותו עמוד עצמו. ההחלטה אינה אוסרת את המשחק ואינה סוגרת את המגרש; היא נוגעת בקופה, כלומר במקום שבו נעשה המשחק מסחר.
ומה יהיה על מי שאינו יהודי ומבקש כרטיס, ומה על מי שקנה מבעוד יום, לא נמסר לנו. ההחלטה מובאת כאן כנוסחה שנתפרסם, ופרטים שלא קראנו לא נוסיף.
טוניי ניצח את דמפסי
נמסר כי מר טוניי ניצח את מר דמפסי בתחרות האגרוף שנערכה בפילדלפיה, וכי נכחו בה כמאה וארבעים אלף צופים.
את המספר הזה אנו מוסרים בשם אומרו, ולא בשמנו. מספר הסיבובים, שיטת ההכרעה ושאר פרטי התחרות אינם בידיעה שהגיעה אלינו, ומה שלא הגיע לא יומצא כאן.
ואולם דבר אחד אפשר לומר גם מתוך שורה אחת: מאה וארבעים אלף בני אדם שבאו לראות שני אנשים מתאגרפים הם קהל גדול מכל קהל שנתכנס אי פעם למגרש בארץ הזאת, וגדול ממספר תושביה של תל אביב וממספר תושביה של יפו גם יחד. כך נראית ארץ שהספורט בה כבר תעשייה.