מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום שישי, ל׳ בתשרי תרפ״ז, 8 באוקטובר 1926.

זוהי עונתם של מובילי המים, שמשלמים בה גרוש וחצי בעד פח מים מובא על גב החמור, מבלי לדעת כמה אחוזים של עפר מכיל המשקה הטוב הזה. ברכה שניתנה לאדם הקדמוני, שיקבץ את מי הגשמים בבורות ובנקעי האדמה, נהפכה כאן לקללה לאדם החדיש.

שיטת הבורות, שכילכלה את הארץ אלפי שנים בכל תקופותיה, אינה מתאימה עוד לצורכי הזמן. הבניינים החדשים אינם מכניסים אל קרבם בורות במידה מספקת, והישוב העירוני ההולך וגדל אינו יכול להסתפק במתנת השמים בלבד. ואף על פי שהשנה החולפת הייתה גשומה כראוי ובחורף שעבר נתמלאו כל הבורות מים, כבר מורגש המחסור בעצם ימי ראש החודש, בטרם ירדו הגשמים הראשונים.

ימי החג עברו, ימי החופש של המורים ושל התלמידים עברו עמהם, ובתי הספר של מחלקת החינוך בארץ ישראל עדיין לא נפתחו. מעטים הם היוצאים מן הכלל, ובראשם הגימנסיה הרצליה בתל אביב שכבר פתחה את שעריה. בשעה זו אין איש יודע עדיין מתי ייפתחו השאר, מתי יסתדרו ענייניהם הפנימיים ומתי ישובו הלימודים למסלולם. בכמה בתי ספר מצטברים בדרך זו קרוב לשלושה חודשי בטלה.

הפעם לא בא האיחור על שאלת משכורת ולא על סכסוכים שבין מחלקת החינוך ובין מרכז המורים. העיכוב בא מפני שהמחלקה לא עשתה, או לא גמרה עדיין, את מלאכת ההכנה: עדיין לא הובררו כמה מורים וכמה תלמידים בכל בית ספר, ובלא בירור זה אין סדר לימודים. הסיבה הנמסרת ידועה וברורה, והיא המשבר ב״קבינט״ של ההנהלה הציונית: בהעדר מנהל למחלקת החינוך לא היה מי שידאג לסידור הלימודים ולא מי שיישא באחריות. המנהל הקודם, ד״ר יוסף לוריא, שב בימים אלה לעבודתו הקשה.

כל זה נכון וידוע, ואף על פי כן אין בו תשובה. כנוהג שבעולם, אף בימי משבר של ״קבינט״ אין האפאראט של השלטון פוסק מעבודתו, ואף בימים שבין איש לאיש יש מי שאחראי להמשך העבודה ולרציפותה. האפאראט של מחלקת החינוך היה קיים גם בשעת בין השמשות הזאת, ולא שמענו שפקידי המחלקה ישבו בטלים מחוסר עבודה בהעדר המנהל. ואם בימי החום הגדול מעונים התלמידים בישיבה במחלקות, אין ימי החופש ימי חופש מחובת הנהלה ומחובת הנהגה.

ואין לומר שאין בינינו עוסקים בענייני החינוך די הצורך. יש בתוכנו כמה מרכזים ואינסטנציות לצרכים אלה, עד שאדם מן השורה מתקשה להבחין ביניהם ובין תפקידיהם: מחלקת החינוך, ועד החינוך, ועדת העשרים, הסתדרות המורים, מרכזה וסניפיה. ובמשך חודשי החופש באו ידיעות על ישיבות ועל מועצות של ועדת העשרים ושל ועד החינוך, על אספות מורים ועל הוועידה הכללית של המורים, עד שאפשר היה לחשוב כי חודשים שלמים ישבו עסקני החינוך ועסקו רק בהכנות לשנת הלימודים החדשה.

מן הצד השני נמסר בימים אלה מטעם מרכז המורים לסניפי הסתדרות המורים כי ההנהלה הציונית החליטה שתי החלטות: שהיא מקבלת עליה את האחריות לכל תקציב החינוך, ושאין היא מפלה בין פקידים ובין מורים לעניין מועדי התשלומים. שתי החלטות ברורות הן, ואין להקל בהן ראש. אלא שהכרזה על תקציב אינה פתיחת שערים, ושאלה אחת לא באה עליה תשובה בפומבי: מה עושה בטלה ממושכת לנפשו של נער. היום נכנס חודש מרחשוון, ובחוצות מהלכים הנערים והנערות בטלים מתורה. בימי החול הבאים ייוודע אם ייפתחו השערים.