מלונדון נמסר מעשה שכל העיר מדברת בו: איש בן שלושים ושש, חייל משוחרר מצבא המלך שאין לו עבודה זה אחד עשר חודש, יצא מברמינגהם ברגל, ושלשלאות קשורות על גופו, והלך כך עד לונדון עד שהגיע אל דאונינג סטריט ומסר שם את עצומתו.

׳נורא הוא הדבר כיצד סובלים החיילים המשוחררים׳, אמר, ואחרים מסרו את דבריו הלאה. אין זה מעשה של סלון ואין בו לא מלון ולא ארוחה, ואף על פי כן הוא הידיעה שהילכה השבוע מפה לאוזן בכל לונדון. בשבוע שכל העתונים בו מלאים כורים ופחם, בא אדם אחד וכבל את עצמו כדי שיביטו בו.

מספרים בהוליווד כי מר באסטר קיטון, השחקן שאינו מחייך מעולם, בילה את הקיץ כולו ביערות אורגון וצילם שם מעשה ברכבת מימי מלחמת האזרחים באמריקה. ולא רכבת מצוירת: קטר אמיתי, גשר אמיתי, ואש שהוצתה בו.

שמועה עיקשת מן ההוליווד אומרת כי אותה תמונה אחת, שבה נופל הקטר מן הגשר הבוער אל תוך הנהר, עלתה יותר מכפי שעולה סרט שלם אצל אחרים, וכי היא נעשתה פעם אחת בלבד, שהרי אין מצילים קטר מקרקעית של נהר. אנשי המקצוע כאן אומרים שאיש לא יעז לחזור על כך. קוראינו יראו בעצמם כשיגיע הסרט אל בתי הראינוע שלנו.

ומפאריז: מספרים כי מיס איזדורה דנקן, הרקדנית האמריקאית שהעמידה דור שלם של תלמידות ושרקדה יחפה על במות אירופה כולה, יושבת בחדר אחד וכותבת את ספר חייה. אומרים שם כי הנייר הוא עתה פרנסתה היחידה, וכי נושיה ממתינים בסבלנות שאינה מצויה בפאריז.

השנה האחרונה לא היתה קלה לה: בחורף שעבר מת ברוסיה המשורר שהיה בעלה, והיא שבה אל מערב אירופה בלא בית הספר שהקימה שם. מתלחשים כי בספר יבואו דברים על אנשים רבים וחשובים, ושיש כבר מי שמעדיף כי יישאר בכתב יד.