במחנה צבא שבדרומה של ארצות הברית משרת בימים אלה קצין בן חמש ושלושים, שאין שמו ידוע מחוץ לכתלי הצבא. בחודש יוני סיים את בית הספר לפיקוד ולמטה אשר בפורט לוונוורת שבמדינת קנזס, והוא ראשון בכיתה שמנתה מאתים וארבעים וחמשה קצינים. בצבא שאין בו עתה מלחמה, ציון כזה הוא כל הרכוש שיש לאדם.

מפורט לוונוורת נשלח אל גדוד רגלים בפורט בנינג אשר במדינת ג׳ורג׳יה, ובשעות הפנויות הוא מאמן את קבוצת הכדור של המחנה, מלאכה שהוא אוחז בה מנעוריו. בשבוע הבא, בארבעה עשר לחודש, ימלאו לו שש ושלושים שנה.

נולד בשנת 1890 במדינת טכסס, וגדל בעיירה אביליני שבקנזס בבית עני ואדוק, אחד משבעה אחים. סיים את בית הספר הצבאי בווסט פוינט בשנת 1915, ובימי המלחמה פיקד על מחנה אימונים לטנקים בפנסילבניה ולא הועבר מעולם אל מעבר לים, ועל כך, כך אומרים ידידיו, לא נתנחם עד היום.

המשורר הבנגלי, בעל השיער הלבן והגלימה הארוכה, עובר בחדשים אלה מבירה לבירה באירופה ומרצה על המזרח ועל המערב. מאז האביב לא שב אל ביתו: באיטליה היה בתחילת הקיץ, ומשם המשיך אל ארצות מרכז היבשת. הוא מדבר אנגלית לפני הקהל, ואת שיריו הוא קורא בלשונו שלו, ורבים באים לשמוע אף כי אינם מבינים מילה.

נמסר כי הנסיעה קשה עליו וכי בריאותו אינה איתנה כשהיתה, ובכל זאת אינו מקצר את המסע. בקיץ נמסר כאן כי הוזמן לבוא אל האוניברסיטה העברית בירושלם, ותשובה ברורה עדיין לא נשמעה.

בכלכותה נולד, בשנת 1861, למשפחה גדולה ואמידה. בשנת 1913 היה הראשון מבני אסיה שקיבל את פרס נובל לספרות, על ספר שיריו ׳גיטנג׳לי׳. לפני שבע שנים החזיר לממשלת בריטניה את תואר האבירות שהוענק לו, לאות מחאה על הדמים שנשפכו באמריטסר, ובכפר שאנטיניקטן הקים בית ספר בחורשה שנעשה לאוניברסיטה.

בקצה לוס אנג׳לס עומד מאז ראשית השנה בנין קטן ברחוב הייפריון, ובו אולפן של סרטים מצוירים שעל שלטו כתוב שמו של בעליו, צעיר בן עשרים וארבע. לפני שלוש שנים בלבד הגיע הנה מן המערב התיכון ובידו כמעט כלום, ועתה עובדים עמו אחיו הבכור, המנהל את החשבונות, וכמה מציירים.

עיקר מלאכתם סדרה שגיבורתה ילדה חיה המהלכת בתוך עולם מצויר של חיות, והיא נשלחת אל מפיץ בניו יורק ומשם אל בתי הראינוע. כל תנועה קטנה שעל הבד נעשית ביד, גליון אחר גליון, ומי שראה את שולחנות האולפן מספר כי הערמות מגיעות עד התקרה. עמו עובד צייר ושמו איווקס, מכר מימי קנזס סיטי, והוא הזריז שבהם.

שיקגו היא עיר הולדתו, בשנת 1901, וילדותו עברה עליו בחוות אביו במיזורי ובחלוקת עתונים בבקרי החורף. חברתו הראשונה בקנזס סיטי פשטה את הרגל, והוא נסע מערבה עם ציוריו ובלא כסף. בשנה שעברה נשא לאשה את מיס לילין באונדס, שעבדה במשרדו וצבעה את הגליונות.

בעשרים וששה במאי נולד בעיירה אולטון אשר על גדות נהר המיסיסיפי, במדינת אילינוי, תינוק שקיבל את שם אביו. העיירה קטנה, ספינות הנהר עוברות בה, ומעבר למים משתרעת כבר מדינה אחרת.

אביו רופא שיניים, אדם משכיל ובעל רכוש, וזה דבר שאינו מצוי במשפחה שחורה באותן מדינות. אמו מורה למוסיקה, מנגנת בכינור ובפסנתר, ובבית שומעים נגינה בכל שעות היום.

הילדים השחורים באותן מדינות לומדים בבתי ספר נפרדים, והדרך לפניהם צרה מכפי שראוי. בית כזה, שיש בו פרנסה ויש בו כלי נגינה, הוא מן המעטים; ואנו רושמים את השם ואת התאריך, ומניחים לימים לעשות את שלהם.