קול מלונדון אל ניו יורק בלא חוט

ה׳דיילי אכספרס׳ למד מניו יורק כי הנסיונות בטלפוניה אלחוטית מעל האטלנטי, שנעשו בשתי שנים משני עברי הים, עומדים להגיע לשלב המעשי, וכי שירות מסחרי יפתח לפני תום השנה.

השיטה שעליה מדובר עובדת כך: מסר הנאמר במכשיר טלפון רגיל בלונדון עובר בחוטים שמתחת לאדמה אל התחנה האלחוטית שברגבי, ששם הותקן מכון מיוחד לטלפוניה אלחוטית, ומשם הוא נורה שלושת אלפים מיל מעל האוקינוס. התשובה הבאה מעבר לים נקבלת בסקוטלנד, ומשם היא מועברת בכבלי הטלפון אל המנוי היושב בלונדון.

והמלאכה הקשה אינה בשליחה אלא בקבלה. המקלט הוא כאזן המטה עצמה אל קול שופר רחוק, וכל רעש הקרוב אליה מחריש אותו; ולפיכך העבירה חברת הרדיו של אמריקה את תחנת הקבלה שלה למעלה מחמש מאות מיל אל פנים מדינת ניו יורק, הרחק ממרכזי פעולת הרדיו, ובית הדואר שבלונדון עשה כנגדה והעביר את שלו אל סקוטלנד. במקום מבודד כזה נמצאה הקבלה בהירה ביותר.

הזמן הדרוש לשיחה כזאת, נמסר, אינו ארוך מן הזמן הדרוש לשיחה שבין לונדון ומנצ׳סטר. שיחות בין אנשים בלונדון ובניו יורק בטלפונים רגילים נערכו כבר לפני שנה, אך אלה היו נסיונות יוצאים מן הכלל ובתנאים נוחים, ואין להקיש מהם על שירות העומד לרשות הקהל יום יום.

ממכתב לונדון: המכשירים שהתקינה חברת מרקוני בשירות ה׳ביים ווירלס׳ החדש שבין בריטניה וקנדה, פרי הישגיו האחרונים של הסינטור מרקוני בתקשורת אלחוטית למרחקים, עושים אותו לא רק יעיל ומהיר אלא אף זול.

בשני שילינג וששה פנס אפשר לשלוח מכתב מברק של עשרים מלים לקנדה, והוא מגיע שמה בדקות מעטות. ארצישראליים היושבים בלונדון קראו את הידיעה בענין ואף בקנאה, בהשוותם אותה אל השירות הדל שבין בריטניה ובין ארצנו. תלונות הוגשו למיניסטר הדואר הבריטי, ונשאלו שאלות בבית הנבחרים על האחור הכבד במכתבי המברק שבין לונדון וירושלים.

אף שירות הכבלים ׳ויה איסטרן׳ אינו משביע רצון, והאחור בא מן ההעברה מחדש באלכסנדריה ובקהיר. התרעומת גדולה עוד יותר על השירות האלחוטי שבין אוכספורד וקהיר, שבו נמסרות ידיעות העתונות באחור של עשרים וארבע שעות.

ה׳ ו. הדסון, מיניסטר הדואר של ארץ ישראל, נמצא עתה בחופשה באנגליה ויחזור לארץ בסוף נובמבר, וארצישראליים יהיו אסירי תודה אם יעלה את הענין בעודו בלונדון.

׳המדע לא הוציא עדיין מן האלחוט את כל סודותיו׳, כך נאמר באותה ידיעה עצמה, ׳ויש תופעות שאין להן ביאור, ואין להסירן אלא בנסיונות של סבלנות׳.

שתי שאלות עומדות עתה לבדיקה. האחת, מה הוא אורך הגל הטוב ביותר לשדור כזה. אורך הגל הוא המרחק שבין רכס לרכס בגל היוצא מן האנטנה, ושתי תחנות השולחות באורכי גל קרובים זו לזו דורכות זו על זו, כשני דוברים המדברים בבת אחת בחדר אחד, ואזן השומע אינה מפרידה ביניהם. ולפיכך נעשים עתה שינויים כדי להמעיט את ההפרעות שמן האויר ואת חפיפתם של אורכי הגל.

והשניה, מה הן השעות הנוחות ביותר לשדור. ידוע מכבר לאנשי האלחוט כי אין השעות שוות זו לזו, ושקליטה למרחק גדול עולה בלילה יפה מביום; טעמו של דבר ומדת הסמיכה עליו הם מן הדברים שהנסיונות באים לברר. ומי שתמה למה דרושות שתי שנות נסיון לשיחה אחת, הנה התשובה: לא בבנין המכונה הקושי, אלא בלמידת האויר שדרכו היא עובדת.