נמסר כי הצללית השולטת בקיץ זה היא הצללית הגיאומטרית של סגנון הארט דקו: מותניים נמוכות, קו ישר, רקמה גיאומטרית. אבל החידוש האמיתי הוא בבד, לא בצורה. קוקו שאנל וז'אן פאטו הפכו את בד הג'רזי - בד שהיה עד לפני שנים ספורות חומר לבגדי ספורט של גברים בלבד - לחומר הגלם של האופנה הנשית.

שאנל, שבית האופנה שלה ברחוב קמבון שבפריז הפך למקום עלייה לרגל לנשים מכל אירופה, מציעה השנה חליפות ג'רזי בצבעי חול וים, שמתאימות לחוף ולקפה על שפת הים גם יחד. לדברי מקורות באופנת פריז, ג'אן לנוון מציעה גרסה עדינה יותר, עם רקמת פנינים על בד פלנל קל. וויונה, בית האופנה שנודע בחיתוך האלכסוני המזוהה עמו, מתאים את קו הביאס שלו לשמלות ערב קלילות לליל קיץ.

בפריז, הצבע השולט הוא לבן, לבן ועוד לבן - עם הבלחות של כחול ים ואדום. לאשה שביפו או בתל-אביב, שגם היא מחפשת קלות בימי הקיץ הארוכים, ניתן ללמוד מפריז שני דברים: שבד קל עדיף על בד כבד, ושפשטות אינה פשטנות אלא אמנות.

אליפות וימבלדון נפתחת ביום שני הבא, ה-21 ביוני, ולצד המתח הספורטיבי, עיני עולם האופנה נשואות אל סוזן לנגלן, אלופת הטניס הצרפתית, שמלתחת המגרש שלה היא חלק מן המופע לא פחות מן המשחק עצמו.

נמסר כי לנגלן, שנחשבת לשחקנית הטניס הטובה בעולם, לובשת על המגרש תלבושות שעיצב במיוחד עבורה ז'אן פאטו, בית האופנה המתמחה בבגדי ספורט אלגנטיים. פאטו החליף את החצאית הארוכה שהייתה מקובלת על המגרש בחצאית קצרה יותר, עד מתחת לברך, וחולצה ללא שרוולים, בגימור נקי וחד. התוצאה: שחקנית שנראית על המגרש לא רק כספורטאית אלא כדוגמנית.

אופנת הספורט אינה עוד עניין שולי. שאנל ופאטו הבינו כי האשה של 1926 אינה יושבת בסלון בלבד - היא משחקת טניס, רוחצת בים ונוהגת במכונית. בגדיה צריכים לאפשר לה תנועה חופשית, ובו בזמן לשמור על מראה אלגנטי. זהו השינוי הגדול: האופנה הולכת אחרי האשה, ולא להיפך.