הפיזיקאי האוסטרי ארווין שרדינגר פרסם השנה סדרת מאמרים בכתב העת "אנאלן דר פיזיק" המציעים תיאור גלי של התנהגות האטום, ובחוגי הפיזיקה באירופה הולך ומתעורר ויכוח סוער על משמעותם.

שרדינגר, המכהן באוניברסיטת ציריך, בנה מערכת משוואות המתארת את החלקיק הזעיר לא ככדור קשיח אלא כגל - כמעין רטט מתמטי המתפשט במרחב. הרעיון אינו חדש לגמרי: כבר לפני שנים הציע הפיזיקאי הצרפתי לואי דה-ברויי כי לכל חלקיק יש תכונות של גל, אך שרדינגר הוא הראשון שבנה כלי חישובי שלם מן הרעיון.

מנגד, הפיזיקאי הגרמני ורנר הייזנברג, העובד בגטינגן עם מקס בורן ופסקואל יורדן, פיתח גישה שונה לחלוטין: מכניקת מטריצות, שפה מתמטית מופשטת שאינה מדברת בגלים כלל אלא בטבלאות של מספרים. נמסר כי לאחרונה הוכח כי שתי הגישות - הגלית של שרדינגר והמטריצית של הייזנברג - מובילות לתוצאות זהות, ואף על פי כן הוויכוח אינו שוקט: כל צד טוען כי שפתו היא הנכונה יותר לתיאור טבע החומר.

לקורא שאינו פיזיקאי, ניתן להסביר את הדברים כך: דמיינו שני מפות של אותה עיר - האחת מצוירת כתמונת אוויר והשנייה כרשימת רחובות עם מרחקים. שתיהן מתארות את אותו מקום, אך כל אחת בשפה אחרת. כך גם שרדינגר והייזנברג: שניהם מתארים את עולם האטום, אך במילים שונות. השאלה שמעסיקה כעת את מיטב המוחות באירופה היא: מהי באמת מהותו של החלקיק? גל, חלקיק, או דבר שאין לנו עדיין מילה בשבילו?

חוק המסחר האווירי של ארצות הברית, שנחתם ב-20 במאי על ידי הנשיא קולידג', מתחיל לקבל ביטוי מעשי: לראשונה בתולדות האווירונאוטיקה האמריקאית תידרש רישיון ממשלתי לטייסים ולמטוסים.

החוק, שהוא הראשון מסוגו בארצות הברית, קובע כי כל טייס חייב לקבל תעודת כושר מן הממשלה הפדרלית, וכל אווירון חייב לעבור בדיקה טכנית. עד כה פעלה התעופה האמריקאית ללא כל פיקוח: כל מי שידע להפעיל מטוס יכול היה לטוס, וכל מטוס שהתרומם מן הקרקע נחשב כשר לשימוש. תומכי החוק טענו כי ללא סדר, התעופה לא תצליח למשוך את אמון הציבור.

החוק מגיע שבועות ספורים לאחר הטיסה המפורסמת של ריצ'רד בירד ופלויד בנט לקוטב הצפוני ב-9 במאי, שעוררה גל התלהבות בציבור האמריקאי. הטיסה במטוס פוקר תלת-מנועי הוכיחה כי התעופה אינה עוד שעשוע של נועזים אלא כלי תחבורה של ממש. נמסר כי גם ממשלות אירופה בוחנות חקיקה דומה.

תוכנית ייבוש הביצות בעמק יזרעאל ממשיכה בעונת הקיץ, כשארגון הדסה והמוסדות הרפואיים של הישוב פועלים להרחקת סכנת הקדחת מן המתיישבים החדשים.

הקדחת - המלריה בלשון הרפואה - מועברת על ידי יתוש הענופלס, המטיל את ביציו במים עומדים. ייבוש הביצות חותך את מעגל חייו של היתוש: כשאין מי עמידה, אין ביצים, אין זחלים, אין יתוש, ואין הדבקה. שיטה פשוטה זו, שפותחה על ידי רופאים באיטליה ובהודו, הוכחה כיעילה יותר מכל תרופה.

לפי הידיעות, ארגון הדסה מפעיל בירושלים בית חולים ומרפאות, ושולח צוותי רפואה גם לעמק. האוניברסיטה העברית, שנפתחה באביב אשתקד, מקימה בימים אלה את מעבדות המחקר הראשונות שלה, ונמסר כי מחקר רפואי הוא בין תחומי העניין הראשונים. יש לדמיין כי בעוד שנים אחדות יוכלו חוקרים מן האוניברסיטה לתרום לפיתוח שיטות חדשות למלחמה במחלה זו.