יסודות הספרייה הלאומית נחפרים בירושלים
שבוע של בנייה תרבותית בירושלים ובתל אביב, ועל הבמה: שלום אש
שבוע של יסודות ויצירה חלף על חיי הרוח בארץ ישראל. בירושלים החלו שמונים פועלים לחפור את יסודות הספרייה הלאומית ליד האוניברסיטה העברית, בתל אביב הציג תיאטרון ציון את 'האדם המת' מאת שלום אש, וקונסרבטוריון שולמית פרסם את דוח פעילותו.
יש שבועות שבהם הדברים הגדולים נעשים בשקט: לא בנאומים ולא בכותרות, אלא בעבודת כפיים ובצלילי כינור.

בית-הדפוס העברי
ספרים אמנות ותרבות
אחד-העם 7, תל-אביב
מן הארץ
יסודות הספרייה הלאומית נחפרים בירושלים
שמונים פועלים החלו השבוע לחפור את יסודות בניין הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית על הר הצופים, בסמוך למבני האוניברסיטה העברית.
החפירות מתנהלות בשטח סלעי, והפועלים עובדים במכושים ובמקבות לפרק את השכבה הגירית. הספרייה הלאומית, שעד כה שכנה בחדרים דחוסים בעיר העתיקה ובמאה שערים, תעבור לבניין חדש ומרווח שייבנה בסגנון אירופי מותאם לאקלים הירושלמי. אוסף הספרים וכתבי היד העבריים, שגדל בקצב מהיר בשנים האחרונות, זקוק למקום ראוי.
בנייתה של ספרייה לאומית אינה רק עניין של לבנים: היא סימן שעם בונה לעצמו זיכרון מסודר. כשהאוניברסיטה העברית נפתחה בשנה שעברה, הבטיח ויצמן כי היא תהיה מרכז רוחני בן-דורות, והספרייה היא התנאי הראשון לכך.
מן העולם
קונסרבטוריון שולמית: דוח פעילות ותקוות
קונסרבטוריון שולמית בתל אביב, שנוסד לפני שנים אחדות, פרסם השבוע את דוח פעילותו ומנה עשרות תלמידים בכינור, בפסנתר, בצ'לו ובשירה.
המוסד מתנהל בתנאים צנועים: חדרים שכורים, כלי נגינה ספורים, ומורים המלמדים בהתנדבות חלקית. אף על פי כן, חיי המוזיקה בתל אביב מתפתחים בקצב שאינו מבייש ערים גדולות ממנה. קונצרטים קטנים מתקיימים בבתי קפה וביתר בתי הכנסת, תלמידים מנגנים ברחובות, ומי שנכנס לחנות תקליטים בנחלת בנימין ישמע את הקולות הגדולים של ענריקו קארוזו ושל נלי מלבא מן הגרמופון.
בית החינוך לעורים בירושלים, שהוא מוסד יחיד מסוגו בארץ ואחד מן הבודדים בעולם, עובר אף הוא ארגון מחדש בימים אלה. המוסד מלמד את חניכיו קריאה בכתב ברייל, מלאכת יד ומוזיקה, ומציע להם דרך לחיים של כבוד.
קיץ הבמות באירופה: ברלין, וינה ופריז
עונת הקיץ באירופה מביאה עמה שפע של הצגות ומופעים באוויר הפתוח ובתיאטראות הגדולים.
בברלין ממשיכה הבמה האקספרסיוניסטית לעורר ויכוחים. המפיקים הגרמניים מעזים הצגות שבעיני הציבור הבורגני נחשבות לפרובוקציה, ובעיני הצעירים הן הדבר היחיד ששווה לראות. בווינה, בירת המוזיקה, ממשיכה האופרה הממלכתית להציג רפרטואר קלאסי לצד יצירות חדשות. בפריז מעסיקה את הקהל שאלת הקולנוע: האם הסרט האילם ימשיך לשלוט, או שמא הנסיונות להוסיף קול לתמונה הנעה ישנו את הכול?
הקולנוע האילם נמצא בשיאו. האולמות מלאים, הכוכבים מרוויחים הון, וההפקות האירופיות מתחרות באמריקניות. נמסר כי בברלין לבדה פועלים כיום למעלה ממאה בתי קולנוע, והקהל דורש סרטים חדשים בכל שבוע.
ביקורת: 'האדם המת' מאת שלום אש
תיאטרון ציון בירושלים העלה השבוע את 'האדם המת' (Der toyter mentsh) מאת שלום אש, ביצירה שנכתבה לפני כעשרים שנה אך עדיין מדברת אל הקהל בעוצמה.
המחזה עוסק בחיי יהודי בעיירה קטנה שנקלע למעגל של חטא, אשמה וכפרה. אש, הסופר היידי-עברי שנולד בפולין ומתגורר כיום בארצות הברית, ידוע בעזותו: הוא אינו נרתע מתיאור הצדדים האפלים של החיים היהודיים, ואינו מנסה ליפות את מה שאחרים מעדיפים להסתיר.
ההצגה בירושלים, בעברית, היא אירוע בפני עצמו. תרגום יצירה מיידיש לעברית אינו רק החלפת מילים, אלא העברת עולם שלם מלשון הגלות ללשון הארץ. השחקנים ביצעו את חלקם בנאמנות, ואם ההפקה לא תמיד הגיעה לשיא הדרמטי שאש התכוון אליו, הרי שעצם קיומה של הצגה עברית כזו בירושלים הוא הישג.
שלום אש (נולד 1880 בקוטנו שבפולין) הוא מן הסופרים הפוריים ביותר בספרות היידית. ספריו תורגמו ללשונות רבות, והוא ידוע גם לקוראים שאינם יהודים. ביצירותיו מתערבבים ריאליזם חריף עם רגישות דתית עמוקה, ו'האדם המת' הוא אולי הביטוי הצלול ביותר לשילוב הזה.
רקע תרבותי
- הספרייה הלאומית נוסדה בשנת 1892 בירושלים כיוזמת יוסף חזנוביץ', ובמשך שלושים שנה גדל אוספה מכמה מאות כרכים לעשרות אלפים.
- שלום אש כתב את 'האדם המת' ב-1906, ומאז הועלתה היצירה בתיאטראות יידיש ברחבי העולם: ורשה, ניו יורק, לונדון, בואנוס איירס.
- קונסרבטוריון שולמית הוא אחד ממוסדות המוזיקה הראשונים בארץ ישראל, ומטרתו לגדל דור של מוזיקאים עבריים שינגנו בשפתם.
בקצרה
- קרן אחד העם, שהוקמה לכבוד יום הולדתו השבעים, תוקדש לפרסום ספרות עברית מקורית ולתרגום יצירות מופת ללשון העברית.
- בית החינוך לעורים בירושלים מקבל תלמידים מכל רחבי הארץ ומלמד קריאה בכתב ברייל בעברית ובערבית.
- בתל אביב פועלים כיום שלושה בתי קולנוע, והקהל מעדיף סרטים אמריקניים ואירופיים כאחד.
מקורות
מקורות
- דבר, 18-23.7.1926
- הארץ, 19-23.7.1926
- דואר היום, 18-22.7.1926