מחר, שבת ט״ו בחשון, נפתחת עונת ההתחרויות בכדורגל בירושלים, לאחר שאורגנו כל הקבוצות העבריות שבעיר.
לפי הלוח שנדפס בעתון שבידינו תיערך ההתחרות הראשונה בשעה שתים אחר הצהרים, ובה יעמדו ״הצבי״ ו״נורדיה״ זו מול זו. אחריה, בשעה שלוש וחצי אחר הצהרים, תיערך ההתחרות בין קבוצת המשטרה הבריטית ובין ״המכבי החשמונאי״.
אותה התחרות שניה נמסרה גם בעתון אחר, ושם היא נקראת התחרות גומלין ומקומה נקוב במגרש ״המכבי״. שני העתונים מודיעים על אותה שעה ועל אותן שתי הקבוצות, ואנו כותבים אותה פעם אחת ולא פעמים.
והערה אחת בדבר התאריך. לצד התאריך העברי נדפס בעתון תאריך לועזי שאינו מתלכד עמו: ט״ו בחשון תרפ״ז הוא יום השבת הקרוב, ואילו התאריך הלועזי שנדפס שם נופל ביום שני. הלכנו אחרי התאריך העברי, שהוא הקרוב לענין ולבית, ולא העתקנו את האחר.
ובתל אביב מודיעים על התחרות בכדור רגל שתיערך על מגרש ״המכבי״ שבעיר בין קבוצת בית החיילים הממשלתי ובין ״המכבי״. השעה חסרה שם, ואנו מניחים את מקומה ריק.
כל קבוצות ירושלים אורגנו
המשפט הפותח את ההודעה שבעתון הוא המשפט החשוב שבה: אחרי ארגון כל קבוצות הכדורגל העבריות של ירושלים ניגשים להתחרויות העונה. לא משחק אחד מודיעים כאן אלא עונה שלמה, ולא מועדון אחד עומד מאחריה אלא המועדונים שבעיר.
ומה ההבדל בין השנים. משחק יחיד נקבע בהסכמה של שני ועדים, ותאריכו נדחה ומוקדם לפי הנוחות שלהם; עונה של התחרויות צריכה לוח קבוע, סדר של מפגשים, מגרש שיהיה פנוי בשעות ידועות ושופטים שיסכימו עליהם הצדדים מראש. כל אלה אינם נעשים אלא במקום שיש בו גוף אחד שכל הקבוצות מכירות בו.
ארבע קבוצות נזכרות בהודעה של היום, ״הצבי״, ״נורדיה״, ״המכבי החשמונאי״ וקבוצת המשטרה הבריטית. האחרונה אינה קבוצה עברית, והשתתפותה בלוח אינה דבר של מה בכך: מגרש שבו משחקים שוטרים בריטים כנגד נערי העיר הוא מן המקומות המעטים בירושלים שבהם נפגשים השנים שלא בעניני רישיון ולא בעניני משטרה.
נזכר בגליון של היום גם משחק נוסף בירושלים בין שתי קבוצות מקומיות, ואולם שמותיהן משובשים בדפוס עד שאין לקרוא אותם, ואין אנו מדפיסים שם שלא קראנו.
מוסטפא כמאל נואם למתעמלים
מוסטפא כמאל פחה קיבל באנגורה את חברי משלחת הספורט התורכית, ונשא לפניהם נאום שהדגיש בו את חשיבות התרגילים הגופניים לבריאותה של האומה. לפי המברק זהו דיבורו הפומבי הראשון של נשיא הרפובליקה התורכית מזה חדשים אחדים.
שתי ידיעות יש כאן ולא אחת. האחת, שבתורכיה הולך ונעשה ענין ההתעמלות ענין שהממשלה נותנת עליו את דעתה; והשניה, שהאיש שלא נשא דברים ברבים זה חדשים בחר לשוב ולדבר דווקא לפני משלחת של מתעמלים ולא במקום אחר.
ובלשון הזאת, של בריאות האומה ושל כושרו של הנוער, מרבים לדבר בשנים האלו יותר מבשנים שקדמו להן. מה יוצא מזה למגרשים עצמם ולמי שמתאמן בהם אין הידיעה אומרת, ואיננו משערים.