חשמונאי והפוליציה נפרדו בשויון

המשחק בין הפועל חיפה ובין קבוצה של חיל המשוריאנים מרמלה נסתיים בנצחון המשוריאנים, שני שערים נגד אחד.

קבוצת חיל אינה קבוצת מועדון, ובזה כל ההבדל. אנשיה מתאמנים בשעות שקבעו להם, מזונם מסודר ושעות שנתם קבועות; ולעומתם עומד פועל שבא אל המגרש לאחר יום עבודה שלם. בחשבון כזה שער אחד הוא פחות ממה שהוא נראה בכתיבה.

ועוד דבר למי שאינו בקי במפת המגרשים: רמלה אינה חיפה, ומשחק בין שתי הקבוצות האלה מחייב אחת מהן לדרך ארוכה. מי מהן נסעה ואל היכן לא נמסר בידיעה שלפנינו, ואולם הדרך עצמה היא חלק מן המשחק, וכל מי שעלה אל רכבת בבוקר ועמד על מגרש אחר הצהרים יודע מה משקלה.

הרב קוק פרסם בעברית דעות לטובת הספורט ולטובת החנוך הגופני לנוער, ודבריו גרמו למחלוקת בירושלם בשאלת הקשר שבין קדושת השבת ובין הספורט.

המחלוקת אינה על הספורט עצמו. על עיקר הדברים מעטים חולקים: גוף בריא לנוער העברי בארץ אינו ענין שצריך להתנצל עליו, ומי שעובד בבנין או במטעים יודע זאת בגופו. המחלוקת היא על יום אחד בשבוע, והוא היום היחיד שבו פנוי בן ישיבה ופנוי פועל, והוא גם היום שבו אין עושים מלאכה.

ומכאן עולה שאלה שאינה שאלה של פסק אלא של מעשה: מתי ישחק מי שעובד כל השבוע. בירושלם נשמעות על כך דעות לכאן ולכאן, ואנו מביאים את המחלוקת כמחלוקת. פסק לא נמסר לנו, ואנו מבקשים שלא ייקרא מכאן פסק שלא נאמר.

ארבעה מן השחקנים הבריטים שעמדו אתמול על המגרש שחקו בשעתם במשחקים נגד ״הכח״, בעת שהיתה הקבוצה בארץ.

ולקורא שאינו זוכר: ״הכח״ בא בשעתו אל הארץ וערך כאן משחקים, וארבעה מאנשי הפוליציה שעמדו אתמול כנגד חשמונאי היו באותם משחקים. ואין זה פרט של נימוסין. קבוצה שאנשיה עמדו כנגד אורחים כאלה ועודם עומדים על המגרש היא קבוצה שיש לה ותק, והותק הזה נמצא בתוך התוצאה של אתמול.

ואת הדבר הזה ראוי לומר בלשון מדויקת. אין לפנינו שמותיהם של הארבעה ואין לפנינו תוצאותיהם של אותם משחקים, ועל כן אין אנו נוקבים בהם. מה שנמסר הוא המספר בלבד, ועל פיו אנו כותבים.