דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום ראשון · ט״ז בחשון תרפ״ז · 24 באוקטובר 1926
מוסף סוף השבוע · ט״ו בחשון תרפ״ז · 23 באוקטובר 1926

המפקד התעשיתי השלישי: 595 מפעלים

מחלקת המסחר והתעשיה של ההנהלה הציונית מוסרת סקירה שיש בה אופטימיות: חרף המשבר הכלכלי, מצבה של התעשיה היהודית בארץ חזק מאשר היה בתחילת המשבר.

בית החרושת ׳רענן׳ בתל אביב, מן התעשיה העברית החדשה
בית החרושת ׳רענן׳ בתל אביב, מן התעשיה העברית החדשה

המפקד התעשיתי השלישי מראה כי בחודש יולי של השנה הזאת נמנו בארץ 595 מפעלים, 5,711 מועסקים והון מושקע של 1,840,227 ליטרות. בחודש יולי של השנה שעברה נמנו 547 מפעלים וכחמשת אלפים מועסקים. ארבעים ושמונה מפעלים וכשבע מאות מועסקים נוספו, אם כן, בשנה אחת, ובתוך משבר.

עיין גם
העולם
ה׳ אמרי: המצב בארץ ישראל הוטב

ואולם באותה סקירה עצמה נמסר דבר שני: ארבעה ותשעים מפעלים יהודיים נסגרו מאז הסקירה של השנה שעברה. שני המספרים אינם סותרים זה את זה. מפעלים נסגרו ומפעלים נפתחו, והמנין הכולל עלה; מי שקורא את העליה בלבד אינו רואה את מי שיצא מן החשבון.

על הסגורים נאמר בסקירה שיש סיכוי שחלק מהם ייפתחו שוב, שכן ברוב המקרים ההון שהושקע בצורת מכונות עדיין קיים. לזה קוראים הון מת, והדבר ראוי להסבר. מכונה שקנו אותה בששים ליטרות אינה נעשית זולה יותר משנעצרה: היא עומדת בחדר נעול, אינה מוציאה ואינה מכניסה, והכסף שבתוכה אינו בכיס ואינו בשוק. בעל המפעל שסגר את שעריו לא שרף את כספו, אלא הניח אותו בברזל, וברזל אינו נזיל.

דבר אחד חסר באותה סקירה, והוא ראוי לציון: חברת החשמל הארצישראלית לא מסרה נתונים לא השנה ולא בשנה שעברה. מפעל כזה, שאין כמותו שני בארץ, נעדר אם כן משני המפקדים כאחד; ומי שמביא את 595 ואת 5,711 כתמונה שלמה של התעשיה בארץ אינו מדייק.

והערה לקורא. מספרי המפקד לחודש נובמבר של שנת 1923, שהיו מראים את כל המהלך ולא את השנה האחרונה בלבד, משובשים בהדפסה שלפנינו עד שאין לקרוא אותם, ולפיכך אין אנו נוקבים בהם כלל.

האריגה בתל אביב במשמרות

מראה בית חרושת בתל אביב
בית חרושת בתל אביב

בתי החרושת לאריגה בתל אביב, שהם עיקרה של תעשית הטקסטיל בעיר, עובדים במשמרות ומעסיקים מעט פועלים; השכר נמוך מאד, הון להקמת מפעלים חסר, ובתי חרושת נסגרים מחוסר כספים.

מקצוע האריגה אינו מקצוע שלומדים אותו בשבוע. הוא דורש מיומנות מרובה, ועל כן אין בעל בית חרושת מחליף אורג כדרך שמחליפים סבל. וכשהוא מעסיק מעט פועלים ובמשמרות, שתי קריאות יש לדבר: שאין די הזמנות למלא את הבתים, או שאין די ידים מלומדות למלא את המכונות. בידיעה שלפנינו נאמר שחסר הון, והחוסר הזה מסביר את שתיהן.

בבתי החרושת קימים ועדי פועלים, ונעשים נסיונות להעלאת השכר במשא ומתן עם ההנהלות. ועד פועלים בבית חרושת אינו מועצה ואין הוא מחליט דבר: כוחו הוא במה שהוא יודע על ההזמנות ועל המכונות, ובאותה מידה עצמה הוא גם כבול בידיעה הזאת, שכן אין הוא מבקש העלאה מבית שאינו יכול לשלם אותה אלא בסגירת שעריו.

ובאותה עיר עצמה נשמעת קריאה אחרת. בעלי המלאכה קוראים להתארגנות ולאיחוד מול המשבר ומול ירידת השכר, ומצבם של עובדי הבנין, הסנדלרות והחייטות קשה: אבטלה מזה וירידת הכנסות מזה. בעל מלאכה אינו שכיר ואינו בעל בית חרושת; הוא יושב בחנותו, קונה את חמריו במחיר של אחד ומשלם במזומן, ואין לו עם מי לשאת ולתת על המחיר הזה אלא אם כן יצטרף אל אחרים.

המבורג אמריקה מכרה מחצית

חברת המבורג אמריקה מכרה את מחצית חלקה בחברת התחבורה המשותפת לנציגות המסחר הרוסית בברלין.

החברה המשותפת הוקמה בשנת 1921 לשתי מטרות: הובלת סחורות בין גרמניה ובין רוסיה הסובייטית, ותנועת המהגרים לאמריקה. שתי המטרות הללו אינן ענין אחד, ואף על פי כן הן נוסעות באותן אניות עצמן: המהגר ממלא את המקום שעליו שילם, והסחורה ממלאת את מה שלמטה ממנו.

ומי שמבקש להבין מה נמכר כאן יחשוב כך. חברת ספנות גרמנית וגוף מסחר רוסי החזיקו יחד בקו; עתה החזיק הגוף הרוסי בכיס גדול יותר והחברה הגרמנית בכיס קטן יותר. נימוקיה של החברה לא נמסרו לנו, ואין אנו משערים אותם; ואולם הסדר עצמו ראוי לציון, שכן לא כל יום מוכרת חברה מהמבורג מחצית מחלקה בקו שהיא עצמה הקימה.

המוכר היחיד הוזיל מכוניות

המוכר היחיד בארץ ישראל של האוטומובילים הודסון ואיסיקס, ה׳ ג׳וזה אברהם אבוג׳אליל, שסניפיו בירושלם, ביפו, בחיפה, בעמאן ובשכם, מודיע על הפחתה של עשר עד שלושים וחמש ליטרות במחיריהם, בדגמי הסידאן, האוטו תיור והקואטש.

טבלת המחירים לפי דגם משובשת בגליון שלפנינו, ועל כן אין אנו נוקבים במחירו של דגם מסוים אלא בטווח ההפחתה בלבד.

ואולם הידיעה אינה ידיעה של מחיר בלבד. מוכר יחיד שמוריד מחיר אינו עושה זאת מפני שיש מי שמתחרה בו, שכן אין; הוא עושה זאת מפני שהקהל אינו קונה. והפחתה של שלושים וחמש ליטרות אינה סכום קטן בימים אלה, ומי שהיה מהסס בקיץ עשוי להחליט עתה. מנין המכוניות שנמכרו בשנה הזאת לא נמסר, ואין אנו משערים אותו.

צנורות הנפט שבעיראק

מתקני נפט ועשן ארובות
מתקני נפט ושומרים במזרח התיכון

גלויי הנפט בעיראק דורשים בנית צנורות להובלה אל נמלי הים התיכון, ולפי האומדן שלפנינו תעלה הבניה עשרה מליון פונט לפחות.

והמספר הזה הוא עיקרה של הידיעה. נפט שנמצא באדמה ואין דרך להוציאו אל האניה אינו סחורה אלא ידיעה גיאולוגית. הדרך היא הצנור, והצנור אינו נמדד בקידוח אלא בקילומטרים ובקרקעות שעליהן הוא עובר.

ולקורא בארץ יש בדבר ענין מיוחד. צנור שמוליך מעיראק אל הים התיכון עובר דרך חבלים שאינם חבל אחד, ובכל חבל שלטון אחר וגובה מכס אחר. מסלולו של הצנור, אם ייבנה, אינו שאלה של מהנדסים בלבד; ולאיזה נמל יגיע לא נמסר בידיעה שלפנינו, ואין אנו משערים.

מחירי מצרכים בשוקי תל אביב ויפו, המחירים האחרונים שבידינו

מצרךמחיר (מיל)הערה
קמח (שק 50 ק״ג)680כמחיר האחרון שבידינו
סוכר (ק״ג)32כמחיר האחרון שבידינו
אורז (ק״ג)28כמחיר האחרון שבידינו
שמן זית (ליטר)54(אומדן), עונת המסיק
סבון מקומי (ק״ג)44כמחיר האחרון שבידינו
ביצים (תריסר)40כמחיר האחרון שבידינו
חמאה (ק״ג)120כמחיר האחרון שבידינו
טבק מקומי (ק״ג)180כמחיר האחרון שבידינו

שערי מטבעות בלירה פלשתינאית, השערים האחרונים שבידינו

מטבעקנייהמכירההערה
לירה שטרלינג1.0001.000קבועה ביחס אחד לאחד
דולר אמריקני0.20620.2082כשער האחרון שבידינו
פרנק צרפתי0.00630.0065עלה, על פי הרמת מחיר הפראנק בפריס
לירה מצרית1.0281.032כשער האחרון שבידינו
מארק גרמני0.04890.0493כשער האחרון שבידינו
לירה איטלקית0.00750.0077כשער האחרון שבידינו
זלוטי פולני0.02380.0242כשער האחרון שבידינו
פרנק שוויצרי0.03970.0400כשער האחרון שבידינו

התעשיה היהודית בארץ, יולי 1925 מול יולי 1926

הנתוןיולי 1925יולי 1926
מפעלים547595
מועסקיםכחמשת אלפים5,711
הון מושקע (ליטרות)לא נמסר1,840,227
מפעלים שנסגרו מאז הסקירה הקודמתלא נמסר94

מקורות לידיעה