שלש מאות שמונים ושבעה מקבלי הלואה
אגודת נשים לגמילות חסדים ביפו, בנוה שלום ובתל אביב קראה בימים אלה את חברותיה לאספה כללית, ובה נמסר דין וחשבון על שנת תרפ״ו.
אל האספה נאסף מספר הגון של חברות. בראשה ישבה ההנהלה עם יושבת הראש, ואחת מחברות ההנהלה מסרה את הדין והחשבון. לפי הדין והחשבון ניתנו בשנת תרפ״ו הלואות לשלוש מאות שמונים ושבעה איש. סכומי ההכנסות וההוצאות נדפסו בנוסח שאינו קרוא כראוי בגליון שלפנינו, וכן שמה של יושבת הראש, ואיננו נוקבים בהם.
האגודה מתקיימת כבר שלוש עשרה שנה. נוסדה על ידי הגברת ברוידה, והיא עד היום הרוח החיה בכל פעולותיה; על אף זקנתה אינה פוסקת יום ולילה מלטפל בה, בהתמסרות שאינה מצויה. ולפי הדין והחשבון עזרה האגודה לנצרכים בכלל ולעולים החדשים בפרט, בתתה הלואות בלא רבית ובתשלומים קטנים.
ומי שמבקש לדעת מה פירושם של שלוש מאות שמונים ושבעה, יעמיד אותם מול קרן. אגודה כזאת אינה עשירה, ואין בידה סכום כמנין ההלואות שנתנה; אלא שהכסף חוזר אליה בתשלומים קטנים והיא נותנת אותו שוב באותה שנה עצמה. כלומר, המנין אינו מנין של כסף כי אם מנין של מחזורים, וכל פעם שהכסף חוזר ויוצא נמצא עוד אדם אחד שעבר את חודשו.
הלוית ד״ר שפירא
ההלויה של ד״ר אריה שפירא, רופא בית החולים ״הדסה״, יצאה מבית המנוחה שברחוב ביאליק אל בית החולים, ולהלויה נכנסו רופאים מירושלים, מחיפה ומן המושבות, וכן הנהלת הדסה ועובדיה.
ליד בית החולים ובבית הקברות הספידו באי כוחן של הנהלת ״הדסה״ בירושלם, של בית החולים שבתל אביב, של בית החולים שבירושלם, של סניף ״הדסה״ בחיפה ושל הסתדרות הרופאים; ואחת מן האחיות הספידה בשם האחיות. שמות המספידים נדפסו בנוסח שאינו קרוא כראוי ואיננו נוקבים בהם. עוד נמסר כי ברוסיה היה המנוח רופא ״זמסטווה״, ושהיה לו תואר של גנרל, ושהיה חביב על כל יודעיו, ציוני מסור מנעוריו וקנאי ללשון העברית. על פטירתו מסרנו בגליון יום הששי; ושתי הידיעות שלפנינו חולקות בפרטים אחדים, ואנו מביאים כאן את מה שמשותף לשתיהן.
ההרככה נמשכת עד סוף החודש
ההרככה בעיר נמשכת עד סוף החודש, ומי שקיבלו זריקה ראשונה נדרשים למהר ולבוא שנית אל תחנת ההרככה לקבלת הזריקה השניה.
בגליון יום החמישי מסרנו מה יהיה לאחר התאריך הזה ולאן יפנה מי שזמנו חל אחריו. ההודעה של היום מוסיפה עליה את הקריאה עצמה, והיא פונה אל מי שהתחיל ולא גמר. ומי שתעודת ההרככה הראשונה בידו יעיין בתאריך שעליה בטרם יצא מביתו: התחנה פתוחה ימים ולא שבועות, ואין בה טעם למי שבא לאחר שנסגרה.
בית מלון ובו מעלית חשמלית
נמסר כי בעיר בית מלון שיש בו הנוחיות החדישות, ובהן מעלית חשמלית. שם המלון אינו מפורש בידיעה שלפנינו ואיננו נוקבים בו.
ובעיר שרוב בתיה בני שתי קומות ושלוש אין המעלית נוחות בלבד. היא הודעה: מי שמעמיד מעלית בבנין אומר בכך שהוא מתכונן לעלות למעלה מן הגובה שהעיר הורגלה בו, ושהוא מחשב את דמי השכירות של הקומות הגבוהות כדמי הקומות הנמוכות ולא כפחות מהן.
- זכות הערעור על רשימות הבוחרים עומדת, לפי הידיעה שלפנינו, עד מועד קבוע שלפני הבחירות הכלליות שבנובמבר. התאריך עצמו אינו נקרא בגליון שבידינו, ואנו מבקשים אותו.
ועדת הערעורים פותחת היום
רשימות הבוחרים נתפרסמו, ועדת הערעורים מתחילה היום את עבודתה, וכל בוחר שאין שמו ברשימה מתבקש להזדרז ולהגיש את ערעורו.
כך נמסר: רשימות הבוחרים נתפרסמו כבר, והעתון מעיר שנראה כאילו חסרות הרשימות הרבה. ועדת הערעורים מתחילה היום את עבודתה, ומי שאין שמו ברשימה צריך להזדרז. ויש לדייק בדבר אחד, מפני שהמלים דומות: הרשימות שנתפרסמו הן רשימות הבוחרים ולא רשימות המועמדים, ושתי הרשימות אינן אותו ענין ואין להן אותו מועד.
ומה היא ועדת ערעורים. רשימת בוחרים אינה מפקד. היא נערכת מן הפנקסים שבידי הפקידים, ומי ששמו נשמט ממנה אינו מנוע מלבחור על פי החוק אלא על פי הנייר; וכל מלאכתה של הועדה לתקן את הנייר. היא שומעת את טענתו של אדם האומר ״שמי צריך להיות שם״, בודקת כנגד הפנקסים, ומוסיפה או מסרבת. ומכאן כל חשיבותו של המועד: משנסגרת הועדה, הרשימה היא הרשימה, ואין אדם מתווכח עמה ביום הבחירות עצמו.
שעות הקבלה, החדר והיום האחרון להגשת ערעור לא נדפסו בהודעה שלפנינו. קורא אחד פנה אלינו באותו ענין עצמו, ומכתבו נדפס בגליון זה.
משרד חדש בשכונת עליזה
ארגון מצודת ציון פתח משרד חדש בשכונה שההודעה קוראת לה עליזה, לשם קידום חינוך יהודי בקרב ילדים. שם השכונה בא בדפוס בנוסח יחיד שלא מצאנוהו במקום אחר, ואנו מביאים אותו כפי שנדפס.
מועדון לחלוצי המזרח נפתח
בעיר נפתח מועדון לחלוצי המזרח, ובפתיחתו נכח קהל של צעירים וצעירות. מספר הנוכחים, מקומו של המועדון וסדרי פעולתו לא נמסרו בידיעה שלפנינו.
חפצים גנובים במשטרת מאה שערים
אחד העוברים ושבים הכיר בגדים שנגנבו ממנו; המשטרה עצרה את החשוד, ובחפוש שנערך אצלו נמצאו עוד חפצים גנובים. המשטרה שבשכונת מאה שערים מודיעה כי מי שאבדו לו חפצים בזמן האחרון יכול לבוא ולראותם שם.
והודעה כזאת עושה דבר קטן ונכון: היא הופכת גנבה לרשימה שאדם יכול לעמוד לפניה ולבדוק אם יש בה מה ששלו. בלעדיה נשארים החפצים במשטרה ובעליהם בבית, וכל אחד מן הצדדים סבור שהשני אינו יודע.
יציקת קומה נגמרה בבית הפועלים
יציקת אחת הקומות בבית הפועלים על שם נ. סירקין נגמרה, ומתחילות ההכנות לבנין הקומה שמעליה.
כך נמסר מן העיר: נגמרה יציקת קומה אחת בבנין, ומתחילים בהכנות לבנין הקומה שמעליה. מספרן של הקומות בא בדפוס שאינו קרוא כראוי ואיננו נוקבים בו. עוד נמסר כי מתקדמת העבודה בבנין האמפיתיאטרון; מדתו ומועד גמרו לא נמסרו.
ומי שאינו בנאי יתמה למה נמסרת יציקה כידיעה. ביציקה של בטון אין דרך חזרה: משנשפך התערובת אל התבנית ונקשה, אין מפרקים את הקומה ואין משנים את מדותיה, ולפיכך היא המדרגה שבה נמדדת ההתקדמות של בנין. ועוד זאת, שאין מתחילים את הקומה שמעליה עד שהתיישבה הקומה שמתחתיה ועמדה במשקלה; וההכנות שמדובר בהן הן הזמן הזה עצמו, זמן שבו עומד הבנין ואינו עולה.
בתי הפועלים שבערי הארץ מכילים בדרך כלל את משרדי מועצת הפועלים, אולם לאספות וחדרים למוסדות; מה יהיה בבנין הזה ובאיזה סדר ייכנסו אליו, לא נמסר בידיעה שלפנינו.