בחזית ״דאר היום״ של הבוקר נדפס מכתב קורא, ובו מספר הכותב על משפחה של כשמונה נפשות המתענה בארץ זה שנה וחצי ברעב ובחוסר כל, וילדיה רעבים. אין זה דיווח של כתב אלא מכתב למערכת, ואנו מביאים אותו ככתבו ולא יותר ממה שנכתב בו.
באותו עמוד נאמר כי ״בתל אביב האחת, עשרת אלפי איש ואשה, זקן ושב, אינם יודעים ממש מה יהיה להם״, ונטען שם כי עזרת המוסדות כשלה. אף זו דעה הנאמרת בטור ולא ידיעה שנמסרה, והיא נוקבת בעשרת אלפים בתל אביב בלבד.
לצד אלה נמתחת באותו עמוד בקורת על טיפולה של המנהיגות הציונית במשבר ועל תכניות התעסוקה. הבקורת מובאת כאן כלשון העתון, ובצדה יש להניח את ההקצבה שיצאה בפועל לעבודות, שעליה להלן.
על גביע נשאשיבי לא נמסר לנו הבוקר אלא דבר אחד: קבוצת בית הספר ע״ש סט. ג׳ורג׳ זכתה בו בשנה שעברה, והיא היוצאת מחר מול קבוצת המשטרה.
להמשך קריאה ←בבוקר אחד באות ידיעות מארבעה מקומות: תל אביב בלי מים, ירושלם עם אורח, מגדיאל עם כתב שלום, וצפת עם חשבון תרומות שאינו מתיישב עם עצמו.
להמשך קריאה ←בועידת הג׳וינט בשיקאגו נכרת שלום עם הציונים ואושרה מחדש החובה לעבוד בארץ ישראל, אך סכומים מיוחדים לצרכי הארץ לא הוקצבו, ובעתונות הבוקר נשאלת השאלה מה ממש יש בשלום הזה.
בשנים עשר לאוקטובר נכרת בשיקאגו, בועידתו הגדולה של הג׳וינט, שלום בין הציונים ובין עסקני הג׳וינט, והועידה אשרה מחדש את החלטת הועידה בפילדלפיה המחייבת את הג׳וינט לעבוד בארץ ישראל ולשם ארץ ישראל. ידיעת ההסכם הגיעה לארץ בראשית השבוע; בגליון אתמול נמסר כאן על כנוסה של הועידה ונאמר כי החלטותיה אינן לפנינו ואנו מניחים אותן עד שיגיעו. הן הגיעו מהר מכפי שהנחנו.
ההחלטה באה בשעה קשה לארץ ולבנינה, וחזית ״הארץ״ של הבוקר מקבלת אותה בקורת רוח. בנין המולדת, נכתב שם, הוא תעודה לאומית כללית של עם ישראל, והציונים לא רצו מעולם לעשות את בנין הארץ מונופולין לעצמם; שעת צרה לארץ ולישראל בגולה אינה שעת כושר לקטטות פנימיות, ועצם השלום בין ציונים ובלתי ציונים באמריקה הוא חזיון חיובי.
ואולם אותו עתון עצמו מזכיר כי שלום זה כבר נכרת בשעתו בועידת הג׳וינט בפילדלפיה ואושר בועידה הארצישראלית בבלטימור, ולא ארכו הימים עד שהופרה הברית והריב פרץ מחדש. אנשי הג׳וינט, נאמר שם, לא מלאו את חובתם בדבר העבודה בארץ ישראל, ומלבד מעטים יוצאים מן הכלל לא נענו למגבית הארצישראלית; שלום מפוקפק הוא זה, שכורתים וחוזרים וכורתים אותו פעם אחר פעם.
ומה ניתן ומה הובטח בשיקאגו? על כך באה תשובה מפורשת: לפי שעה אי אפשר להקציב סכומים מיוחדים לצרכי ארץ ישראל, לפי שאין עוד קרנות לשם כך. לצד הכרזת החבה יצאה אפוא מודעה גלויה שלא יבואו למסור את השטר לגובינא, ובאותה שעה עצמה נמסר על מגבית של עשרים וחמישה מיליונים לקרים ולצרכים אחרים.
ה׳ פליקס ורבורג הודיע על המחשבה לשלוח לארץ ישראל את הד״ר העומד בראש אגרו-ג׳וינט ברוסיה, כדי שיחקור כאן את עניני החקלאות; ולאחר כל הנסיונות, החקירות והסיורים של מומחים מבני ישראל ומן הנכרים שעברו בארץ עד כה, נשאלת השאלה לשם מה דרושה חקירה נוספת דוקא מידי העומד בראש ההתישבות בקרים. חתנו של מחולל הועידה, ה׳ יוליוס רוזנוואלד, העיד בהתלהבות על מפעל קרים, ועל השאלה בדבר רדיפות הציונים ברוסיה השיב כי הללו נרדפים לא בתור ציונים אלא בתור קונטרה-רבולוציונרים.
בלונדון נמסר באותה שעה כי ד״ר חיים ויצמן יוצא לאמריקה, ותעודתו שם לעורר את ההתנדבות העממית לשם מפעל ההצלה בארץ ישראל ולמען קרן היסוד; וההסכם שנכרת בשיקאגו, אם יש בו ממש, יסיר כמה מכשולים מדרכו הקשה. ובינתים מונחים בארץ שני פנקסים שאינם מחכים לאמריקה: מספרי העליה של ארבע השנים האחרונות, וההקצבה לעבודות שהוחל בהן בתל אביב ובסביבתה. עד שתבוא תשובה כספית מעבר לים יעמדו המוסדות שבארץ על כוחותיהם הם.
מחלקת העליה שבהנהלה הציונית הוציאה טבלה של העליה לארץ ישראל בארבע השנים האחרונות. בתרפ״ג נמנו עשרת אלפים שש מאות שבעים וארבעה עולים; בתרפ״ד שמונה עשר אלף מאתים עשרים ושמונה; תרפ״ה היתה שנת השיא; ובתרפ״ו, היא השנה שנסתיימה, עשרים ושנים אלף שישים וחמישה.
סך כל העולים בארבע השנים מגיע לשבעים ושמונה אלף מאה שישים ואחד, שהם ממוצע של כתשעה עשר אלף וחמש מאות בשנה. אף שקצב העליה נתמעט בשנה האחרונה לעומת שנת השיא, הוא עודנו למעלה מכפליים מזה של תרפ״ג.
המספרים נמסרים שלמים ואין בהם אומדן. הם מעמידים את שאלת התעסוקה באור אחר: הביקוש לעבודה אינו בא מן האויר, אלא ממספר הנפשות שנכנסו לארץ בארבע שנים.
בדברים שנשא בלונדון לפני יציאתו לאמריקה העמיד ד״ר חיים ויצמן את מגמת התנועה: ליצור תנאים ובסיס כספי שיאפשרו להביא לארץ ישראל בדרך קבע, בעשר השנים הבאות, כעשרים וחמישה עד שלושים אלף נפש בשנה, ולהביאם באופן שתהיה להם אחיזה בעבודה פרודוקטיבית.
לשם כך, נאמר שם, דרוש מאמץ כפול מקרן היסוד ומן הקרן הקימת לישראל. ואם יתיישבו אנשים אלה על האדמה, יהיו בתוך עשר שנים כחצי מיליון נפש בארץ, על האדמה ובערים.
הדברים מובאים כמגמה וכתכנית ולא כהחלטה מחייבת. בצדם נאמר כי בנין הארץ נעשה בלי לדחוק את יושביה, ובכלל זה ייבוש בצות ויצירת מקומות חדשים.
ההקצבה של מחלקת העבודה שבהנהלה הציונית לעבודות בתל אביב ובסביבתה, שעליה נמסר בגליון אתמול, יצאה מכלל החלטה: העבודות יתחילו מיד, וייעשו במשמרות.
לפי הידיעה שלפנינו ייקלטו בהן כאלף איש מקרב חסרי העבודה. סדר המשמרות הוא הפרט החדש שנוסף הבוקר, והוא גם העיקר לדורש עבודה: לא השאלה כמה הוקצב, אלא השאלה מתי מגיע תורו.
בסכום עצמו נוקב העתון שלפנינו נוסח אחד, ובגליון אתמול הובא נוסח אחר מפי מקור אחר. שני הנוסחים עומדים זה לעומת זה, והמספר אינו נדפס כאן שנית כאילו נתחדש הבוקר.
תנועת העובדים בתל אביב עסקה בימים אלה בעזרה הדדית ובחיזוק מוסדות כלכליים שיתמכו בעובדים בשעת משבר. נמסר כי הדיון נסב על הדרכים לקיים את הקרנות הפנימיות בשעה שהתעסוקה מצומצמת.
פרטי ההחלטות לא הגיעו אלינו, ואין בידינו להוסיף עליהם. חידושה של ידיעה זו בכך שהיא באה מן העובדים עצמם ולא מן המוסדות המקציבים.
הקולונל ג׳וסיה ק. ודג׳ווד, חבר הפרלמנט, הגיע לירושלם בבוקר יום הרביעי, ובדעתו להישאר בארץ עד העשירי בנובמבר. מחלה עצרה אותו במלון אלנבי, ולפי שעה אין מסלול ביקורו מונח לפנינו.
ה׳ הנרי נוינסון, שחלה חולי כבד בשבוע שעבר ונתקבל לבית החולים של הדיאקוניסות הגרמניות, מבריא כעת, ונמסר כי יוכל לצאת מבית החולים בקרוב.
ה׳ טאהר שאהין, סופר ערבי נודע וכתב של עתונים ערביים רבים, הגיע אף הוא לירושלם, והוא עוסק בחיבור ספר על מלחמת החיג׳אז ונג׳ד.
אבידה ומציאה: אבד פספורט שהוצא בידי ממשלת הריפובליקה הפולנית. המוצא יחזירנו אל המערכת ויקבל שכרו.
ספרים: חברת ״דביר״ מכריזה חתימה על כתבי י. ל. פרץ בעשרה ספרים, מכורכים בחמש כריכות של חצי קלף. לחותמים מאה ועשרים גרוש מצרי, ובהם הכריכות והמשלוח; לאחר שיצאו כולם ייקבע להם מחיר אחר.
הודעות: לקוראי העתון: מי שיכניס את דמי חתימתו השנתית במשך חדשי תשרי וחשון יקבל שבעה ספרים מאת ז׳ול ורן, אלף וחמש מאות עמודים, שמחירם בשוק הספרים שבעים גרוש מצרי, בארבעים וחמשה בלבד.
עבודה מבוקשת: פועל בנין ותיק, יודע עבודת בטון ואבן, מבקש להיכנס לאחת העבודות שהוחל בהן בעיר ובסביבתה, ואינו מבקש אלא משמרת סדורה. לפנות אל המערכת בשביל ״משמרת״.
שיעורים: המוסד המוזיקלי ספיר והופנקו, נחלת שבעה, ירושלם, מקבל תלמידים לשעורי נגינה. הפרטים במקום.
מקצועות: האופטיקאי ״עין הנשר״ שבבנין הדואר הכללי בירושלם מתקין עדשות ״קרוקס״ לעינים רגילות, לקצרות ראות ולרחוקות ראות, ומתקן אף שעונים וכרונומטרים.
למכירה: מגרשים בתל אביב ברחובות אחד העם, שדרות רוטשילד ותל נורדוי, רק בתשלומים לשעורים במשך חמש עד עשרים שנה; וכן בית במרכז העיר. לפנות אל המשרד שברחוב הרצל 37, תל אביב.
לשכירה: שני חדרים ומטבח להשכיר ברחוב יבנה, תל אביב, מן האחד בנובמבר. לפנות אל בעל הבית במקום בשעות הערב.
הודעות: משרד לשירות אניות ולחליפת כספים ייפתח ברחוב הרצל מספר שמונה מן האחד בנובמבר, לאחר יציאה מן השותפות בחברת האניות ״אינטרנציונל״ מיום העשרים וארבעה באוקטובר.
מסחר: אניה תפליג מיפו לסמירנה, לקושטא ולאודסה, ומקבלת נוסעים למחלקות א׳, ב׳ ו-ג׳. לסוכנים: המשרד בתל אביב, והסניפים ביפו, בחיפה ברחוב השוק ובירושלם ברחוב יפו.
עבודה מוצעת: דרושה עוזרת לבית פרטי בירושלם, היודעת עברית ובקיאה בבשול. התנאים: דירה, כלכלה ומשכרת. לפנות אל המערכת.
ברכות: לחתן ולכלה שנשאו בשבוע זה: קבלו נא את ברכתי הלבבית, ויהיו חייכם העתידים לפי שאיפותיכם. מידידכם שבתל אביב.
