הקרן הקימת לישראל סגרה את חשבונה הכספי לשנת תרפ״ו בהכנסה של מאתים שמונים ואחד אלף וארבע מאות וחמישים לירות מצריות, והיא מצפה לשיא חדש בשנת היובל.
המספר כשהוא לעצמו אינו אומר דבר עד שמעמידים אותו בשורה אחת עם קודמיו. בשנת אלף תשע מאות עשרים ושלוש עד עשרים וארבע הגיעה ההכנסה למאה שישים ושבעה אלף שש מאות שישים וחמש, שהן ממוצע חודשי של שלושה עשר אלף תשע מאות שבעים ושתים; בשנת עשרים וארבע עד עשרים וחמש למאתים שישים אלף שלוש מאות שלושים ושש, ממוצע חודשי של עשרים ואחד אלף שש מאות תשעים וארבע; ובתרפ״ו, היא השנה שנסתיימה, למאתים שמונים ואחד אלף וארבע מאות וחמישים, ממוצע חודשי של עשרים ושלושה אלף ארבע מאות וחמישים וארבע.
הקרן תולה את הירידה בהכנסות השנה שעברה בהכנסה שבאה מארצות אירופה, ומצפה כי בשנת היובל הנוכחית, שנת העשרים וחמש לקרן, ייקבע שיא חדש שיפצה על אותה ירידה ויקרב אותה אל מטרתה.
ובצד חשבון הקרן מונחים הבוקר מספריו של קבלן העבודות הגדול שבארץ. לפי הודעת ״סולל בונה״ עמד הון המניות שלה באחד באוקטובר על עשרים וששה אלף מאתים שבעים ושש לירות מצריות, ומחזור עבודותיה הציבוריות והבנין מיום יסודה ועד האחד באוקטובר הגיע למיליון שלוש מאות חמישים ואחד אלף ומאה ועשר. אין זה מחזור של שנה אחת אלא של כל שנותיה, וכך נמסר בהודעה עצמה. מספר הפועלים שהעסיקה בממוצע בשנת אלף תשע מאות עשרים ושש הוא שמונת אלפים שמונה מאות ותשעים, ובחודש אוגוסט שמונת אלפים מאה תשעים וששה. ההודעה באה מן החברה עצמה ולא מדיווח של כתב, ואנו מייחסים אותה לה.
ומנין בא הכסף הזה לידי הקרנות ולידי החברות? מן התרומות שבגולה ומן האשראי שבבנקים. בנק אנגלו-פלשתינה, שסניפיו פועלים בחיפה, בצפת, בטבריה ואף בביירות, הוא הכלי שבו עוברים הכספים האלה אל הארץ ואל היצרן; וכל ויכוח על אשראי לתעשיה בארץ נסב בסופו של דבר על שתי שאלות בלבד, מי מעמיד את הכסף ובאיזו רבית.
מי מלוה לתעשיה בשש למאה
טור חתום ב״דאר היום״ מונה את הדרכים שבהן תומכות ארצות אחרות בתעשיתן, וטוען כי ארץ שהוטל עליה לבנות בית לאומי מחויבת אף היא לדאוג לאשראי לתעשיה.
לדברי הכותב מחפשת הונגריה המדולדלת באנגליה קרדיט של ארבעה מיליון ליש״ט לתעשיתה; רוסיה המועצתית מכניסה לתקציבה חמש מאות מיליון רובל ויותר לעזרת התעשיה; ורומניה הקימה על יד הבנק הממלכתי מוסד לקרדיט תעשיתי המלוה בשש למאה, בשעה ששער הרבית של הבנק עצמו עולה על תשע למאה. המספרים האלה הם מספרי הטור ואנו מביאים אותם כטענת כותבו.
אותו טור מביא את חוק ההגנה האיטלקי כדוגמה שבעלי התעשיה בארץ מבקשים: אסור להכניס מחוץ לארץ סחורה הנוצרת בארץ, ואפילו אם הסחורה הזרה טובה או זולה ממנה. ועוד הוא מוסר כי התעשיה העלובה שהכל מתקלסים בה עובדת במקרים הרבה, גם בשעת המשבר, בשתי משמרות, ומעסיקה כחמשת אלפים פועל בכל הארץ.
ומכאן הוא מגיע אל המחלוקת עצמה. הכותב טוען נגד המונופול של לשכת העבודה ההסתדרותית על שוק העבודה, ומוסר כי באספת בעלי התעשיה נאמר שאין הם כופרים בצורך שבארגון פועלים ואף אינם מתארים לעצמם עבודה מסודרת בלי ארגון כזה, אך אינם מוכנים להיכנע לדיקטטורה של הלשכה. זהו צד אחד של המחלוקת; בעתון הפועלים של אותו בוקר מוחזק הצד ההפוך, ונדונות בו הקואופרטיבה היצרנית וחשיבותה בפיתוח התעשיה. הקורא שומע כאן את שני הצדדים, וההכרעה אינה בידי העתון.
מחירי מצרכים בשוקי תל אביב ויפו, המחירים האחרונים שבידינו
| מצרך | מחיר (מיל) | הערה |
|---|---|---|
| קמח (שק 50 ק״ג) | 680 | כמחיר האחרון שבידינו |
| סוכר (ק״ג) | 32 | כמחיר האחרון שבידינו |
| אורז (ק״ג) | 28 | כמחיר האחרון שבידינו |
| שמן זית (ליטר) | 54 | (אומדן), עונת המסיק |
| סבון מקומי (ק״ג) | 44 | כמחיר האחרון שבידינו |
| ביצים (תריסר) | 40 | כמחיר האחרון שבידינו |
| חמאה (ק״ג) | 120 | כמחיר האחרון שבידינו |
| טבק מקומי (ק״ג) | 180 | כמחיר האחרון שבידינו |
שערי מטבעות בלירה פלשתינאית, השערים האחרונים שבידינו
| מטבע | קנייה | מכירה | הערה |
|---|---|---|---|
| לירה שטרלינג | 1.000 | 1.000 | קבועה ביחס אחד לאחד |
| דולר אמריקני | 0.2064 | 0.2084 | כשער האחרון שבידינו |
| פרנק צרפתי | 0.0061 | 0.0063 | כשער האחרון שבידינו |
| לירה מצרית | 1.028 | 1.032 | כשער האחרון שבידינו |
| מארק גרמני | 0.0489 | 0.0493 | כשער האחרון שבידינו |
| לירה איטלקית | 0.0093 | 0.0095 | כשער האחרון שבידינו |
| פרנק בלגי | 0.0057 | 0.0059 | לפי היחידה החדשה, כשער האחרון שבידינו |
| זלוטי פולני | 0.0250 | 0.0254 | כשער האחרון שבידינו |
| פרנק שוויצרי | 0.0398 | 0.0401 | כשער האחרון שבידינו |
המספרים שבחשבון הקרן ושבהודעת ״סולל בונה״
| הפרט | הסכום |
|---|---|
| הכנסת הקרן הקימת, תרפ״ו | 281,450 לירות מצריות |
| ממוצע חודשי, תרפ״ו | 23,454 לירות מצריות |
| הכנסת הקרן הקימת, 1923-4 | 167,665 (ממוצע חודשי 13,972) |
| הכנסת הקרן הקימת, 1924-5 | 260,336 (ממוצע חודשי 21,694) |
| הון המניות של ״סולל בונה״, אחד באוקטובר 1926 | 26,276 לירות מצריות |
| מחזור ״סולל בונה״ מיום יסודה עד אחד באוקטובר 1926 | 1,351,110 לירות מצריות |
| ממוצע פועלי ״סולל בונה״ בשנת 1926 | 8,890 פועלים |
| פועלי ״סולל בונה״ בחודש אוגוסט 1926 | 8,196 פועלים |

