הקרן הקימת סגרה את חשבון תרפ״ו

המספר כשהוא לעצמו אינו אומר דבר עד שמעמידים אותו בשורה אחת עם קודמיו. בשנת אלף תשע מאות עשרים ושלוש עד עשרים וארבע הגיעה ההכנסה למאה שישים ושבעה אלף שש מאות שישים וחמש, שהן ממוצע חודשי של שלושה עשר אלף תשע מאות שבעים ושתים; בשנת עשרים וארבע עד עשרים וחמש למאתים שישים אלף שלוש מאות שלושים ושש, ממוצע חודשי של עשרים ואחד אלף שש מאות תשעים וארבע; ובתרפ״ו, היא השנה שנסתיימה, למאתים שמונים ואחד אלף וארבע מאות וחמישים, ממוצע חודשי של עשרים ושלושה אלף ארבע מאות וחמישים וארבע.

הקרן תולה את הירידה בהכנסות השנה שעברה בהכנסה שבאה מארצות אירופה, ומצפה כי בשנת היובל הנוכחית, שנת העשרים וחמש לקרן, ייקבע שיא חדש שיפצה על אותה ירידה ויקרב אותה אל מטרתה.

ובצד חשבון הקרן מונחים הבוקר מספריו של קבלן העבודות הגדול שבארץ. לפי הודעת ״סולל בונה״ עמד הון המניות שלה באחד באוקטובר על עשרים וששה אלף מאתים שבעים ושש לירות מצריות, ומחזור עבודותיה הציבוריות והבנין מיום יסודה ועד האחד באוקטובר הגיע למיליון שלוש מאות חמישים ואחד אלף ומאה ועשר. אין זה מחזור של שנה אחת אלא של כל שנותיה, וכך נמסר בהודעה עצמה. מספר הפועלים שהעסיקה בממוצע בשנת אלף תשע מאות עשרים ושש הוא שמונת אלפים שמונה מאות ותשעים, ובחודש אוגוסט שמונת אלפים מאה תשעים וששה. ההודעה באה מן החברה עצמה ולא מדיווח של כתב, ואנו מייחסים אותה לה.

ומנין בא הכסף הזה לידי הקרנות ולידי החברות? מן התרומות שבגולה ומן האשראי שבבנקים. בנק אנגלו-פלשתינה, שסניפיו פועלים בחיפה, בצפת, בטבריה ואף בביירות, הוא הכלי שבו עוברים הכספים האלה אל הארץ ואל היצרן; וכל ויכוח על אשראי לתעשיה בארץ נסב בסופו של דבר על שתי שאלות בלבד, מי מעמיד את הכסף ובאיזו רבית.