דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שישי · כ״א בחשון תרפ״ז · 29 באוקטובר 1926
מוסף סוף השבוע · כ״ב בחשון תרפ״ז · 30 באוקטובר 1926

הקרן הקימת סגרה את חשבון תרפ״ו

הקרן הקימת לישראל סגרה את חשבונה הכספי לשנת תרפ״ו בהכנסה של מאתים שמונים ואחד אלף וארבע מאות וחמישים לירות מצריות, והיא מצפה לשיא חדש בשנת היובל.

מפרץ חיפה, מבט מעל תחנת הכוח
מפרץ חיפה, מבט מעל תחנת הכוח

המספר כשהוא לעצמו אינו אומר דבר עד שמעמידים אותו בשורה אחת עם קודמיו. בשנת אלף תשע מאות עשרים ושלוש עד עשרים וארבע הגיעה ההכנסה למאה שישים ושבעה אלף שש מאות שישים וחמש, שהן ממוצע חודשי של שלושה עשר אלף תשע מאות שבעים ושתים; בשנת עשרים וארבע עד עשרים וחמש למאתים שישים אלף שלוש מאות שלושים ושש, ממוצע חודשי של עשרים ואחד אלף שש מאות תשעים וארבע; ובתרפ״ו, היא השנה שנסתיימה, למאתים שמונים ואחד אלף וארבע מאות וחמישים, ממוצע חודשי של עשרים ושלושה אלף ארבע מאות וחמישים וארבע.

עיין גם
מקומון
חוסר מים מצפון מזרח לאלנבי

הקרן תולה את הירידה בהכנסות השנה שעברה בהכנסה שבאה מארצות אירופה, ומצפה כי בשנת היובל הנוכחית, שנת העשרים וחמש לקרן, ייקבע שיא חדש שיפצה על אותה ירידה ויקרב אותה אל מטרתה.

ובצד חשבון הקרן מונחים הבוקר מספריו של קבלן העבודות הגדול שבארץ. לפי הודעת ״סולל בונה״ עמד הון המניות שלה באחד באוקטובר על עשרים וששה אלף מאתים שבעים ושש לירות מצריות, ומחזור עבודותיה הציבוריות והבנין מיום יסודה ועד האחד באוקטובר הגיע למיליון שלוש מאות חמישים ואחד אלף ומאה ועשר. אין זה מחזור של שנה אחת אלא של כל שנותיה, וכך נמסר בהודעה עצמה. מספר הפועלים שהעסיקה בממוצע בשנת אלף תשע מאות עשרים ושש הוא שמונת אלפים שמונה מאות ותשעים, ובחודש אוגוסט שמונת אלפים מאה תשעים וששה. ההודעה באה מן החברה עצמה ולא מדיווח של כתב, ואנו מייחסים אותה לה.

ומנין בא הכסף הזה לידי הקרנות ולידי החברות? מן התרומות שבגולה ומן האשראי שבבנקים. בנק אנגלו-פלשתינה, שסניפיו פועלים בחיפה, בצפת, בטבריה ואף בביירות, הוא הכלי שבו עוברים הכספים האלה אל הארץ ואל היצרן; וכל ויכוח על אשראי לתעשיה בארץ נסב בסופו של דבר על שתי שאלות בלבד, מי מעמיד את הכסף ובאיזו רבית.

מי מלוה לתעשיה בשש למאה

בניין בנק אנגלו-פלשתינה ושמו על חזיתו
בניין בנק אנגלו-פלשתינה

טור חתום ב״דאר היום״ מונה את הדרכים שבהן תומכות ארצות אחרות בתעשיתן, וטוען כי ארץ שהוטל עליה לבנות בית לאומי מחויבת אף היא לדאוג לאשראי לתעשיה.

לדברי הכותב מחפשת הונגריה המדולדלת באנגליה קרדיט של ארבעה מיליון ליש״ט לתעשיתה; רוסיה המועצתית מכניסה לתקציבה חמש מאות מיליון רובל ויותר לעזרת התעשיה; ורומניה הקימה על יד הבנק הממלכתי מוסד לקרדיט תעשיתי המלוה בשש למאה, בשעה ששער הרבית של הבנק עצמו עולה על תשע למאה. המספרים האלה הם מספרי הטור ואנו מביאים אותם כטענת כותבו.

אותו טור מביא את חוק ההגנה האיטלקי כדוגמה שבעלי התעשיה בארץ מבקשים: אסור להכניס מחוץ לארץ סחורה הנוצרת בארץ, ואפילו אם הסחורה הזרה טובה או זולה ממנה. ועוד הוא מוסר כי התעשיה העלובה שהכל מתקלסים בה עובדת במקרים הרבה, גם בשעת המשבר, בשתי משמרות, ומעסיקה כחמשת אלפים פועל בכל הארץ.

ומכאן הוא מגיע אל המחלוקת עצמה. הכותב טוען נגד המונופול של לשכת העבודה ההסתדרותית על שוק העבודה, ומוסר כי באספת בעלי התעשיה נאמר שאין הם כופרים בצורך שבארגון פועלים ואף אינם מתארים לעצמם עבודה מסודרת בלי ארגון כזה, אך אינם מוכנים להיכנע לדיקטטורה של הלשכה. זהו צד אחד של המחלוקת; בעתון הפועלים של אותו בוקר מוחזק הצד ההפוך, ונדונות בו הקואופרטיבה היצרנית וחשיבותה בפיתוח התעשיה. הקורא שומע כאן את שני הצדדים, וההכרעה אינה בידי העתון.

מחירי מצרכים בשוקי תל אביב ויפו, המחירים האחרונים שבידינו

מצרךמחיר (מיל)הערה
קמח (שק 50 ק״ג)680כמחיר האחרון שבידינו
סוכר (ק״ג)32כמחיר האחרון שבידינו
אורז (ק״ג)28כמחיר האחרון שבידינו
שמן זית (ליטר)54(אומדן), עונת המסיק
סבון מקומי (ק״ג)44כמחיר האחרון שבידינו
ביצים (תריסר)40כמחיר האחרון שבידינו
חמאה (ק״ג)120כמחיר האחרון שבידינו
טבק מקומי (ק״ג)180כמחיר האחרון שבידינו

שערי מטבעות בלירה פלשתינאית, השערים האחרונים שבידינו

מטבעקנייהמכירההערה
לירה שטרלינג1.0001.000קבועה ביחס אחד לאחד
דולר אמריקני0.20640.2084כשער האחרון שבידינו
פרנק צרפתי0.00610.0063כשער האחרון שבידינו
לירה מצרית1.0281.032כשער האחרון שבידינו
מארק גרמני0.04890.0493כשער האחרון שבידינו
לירה איטלקית0.00930.0095כשער האחרון שבידינו
פרנק בלגי0.00570.0059לפי היחידה החדשה, כשער האחרון שבידינו
זלוטי פולני0.02500.0254כשער האחרון שבידינו
פרנק שוויצרי0.03980.0401כשער האחרון שבידינו

המספרים שבחשבון הקרן ושבהודעת ״סולל בונה״

הפרטהסכום
הכנסת הקרן הקימת, תרפ״ו281,450 לירות מצריות
ממוצע חודשי, תרפ״ו23,454 לירות מצריות
הכנסת הקרן הקימת, 1923-4167,665 (ממוצע חודשי 13,972)
הכנסת הקרן הקימת, 1924-5260,336 (ממוצע חודשי 21,694)
הון המניות של ״סולל בונה״, אחד באוקטובר 192626,276 לירות מצריות
מחזור ״סולל בונה״ מיום יסודה עד אחד באוקטובר 19261,351,110 לירות מצריות
ממוצע פועלי ״סולל בונה״ בשנת 19268,890 פועלים
פועלי ״סולל בונה״ בחודש אוגוסט 19268,196 פועלים

מקורות לידיעה