דלג לתוכן העמוד
bookmark

כ״ב בחשון תרפ״ז30 באוקטובר 1926

מעתמול

מוסף סוף השבוע

יום שבת · כ״ב בחשון תרפ״ז · 30 באוקטובר 1926
פרקי המוסף
דמויות השבוע

הצייר שהביא את האבן לירושלם

בחנות ספרים בירושלם עומד בימים אלה אלבום פתוח, ובו עשרים וחמשה הדפסי אבן צבעוניים מן הבריאה עד המבול. המודעה שבעתון אומרת כי החותמים מראש ישלמו עשרים...

קרא עוד ←
תרבות

מי קונה את הספר העברי

גורל הספר העברי אינו נחתך עוד לפי טעמו של הקורא אלא לפי נדיבות לבו. כך נאמר בשיחה ספרותית שנדפסה בעתון של יום ו׳, ובה נשאלת שאלה שאינה נוחה …

קרא עוד ←
דעות

ארבעה מספרים ושאלה אחת

חמשה כותבים נענו לנו השבוע, וכולם פתחו ממספר. השבוע הזה היה שבוע של מנינים: מפקד תעשיה, מפקד עבודה, מנין עולים של ארבע שנים, וחשבון קרן שנסג…

קרא עוד ←
מתכונים

השבת שאין בה בשר

הבשר לא יצא מן השולחן מפני המחיר לבדו אלא מפני העדרים. ועד שיחזור, יש מה להעמיד: קדרת חומוס ועלי סלק בשמן החדש, מרק דלעת לצדה, ושתי ביצים שנ…

קרא עוד ←
רכילות

המלכה מריה בדרכי אמריקה

מה שמגיע אלינו מן העולם מגיע באניה אחת: הסרטים, העתונים והשמועות כאחד. השבוע חזרו בבתי הקהוה שלושה שמות: המלכה מריה מרומניה העושה בארצות הבר…

קרא עוד ←
ילדים

שני הבורות

שני הבורות · ראשי קטן ואדום, ואני שוכב עם אחי בקופסה אחת. פעם אחת בלבד בח

קרא עוד ←

סיכום השבוע

השבוע שבו הישוב ספר את עצמו. בתוך משבר ואבטלה נתפרסמו בארץ ארבעה מנינים: המפקד התעשיתי השלישי מנה חמש מאות תשעים וחמשה מפעלים; מפקד העבודה שנעשה באחד בספטמבר מנה שלושים ואחד אלף שמונה מאות עשרים ואחד עובדים ועובדות, ומהם עשרים ושנים אלף ארבע מאות וששים רשומים בהסתדרות; מנין העולים לארבע השנים האחרונות הגיע לשבעים ושמונה אלף מאה ששים ואחד; וחשבון הקרן הקימת לשנת תרפ״ו נסגר במאתים שמונים ואחד אלף ארבע מאות וחמשים לירות מצריות. בצד המנינים ישבה מחלקת העבודה והקציבה חמשה עשר אלף לירות לעבודות בתל אביב וסביבותיה לכאלף מחוסרי עבודה. ובסופו של אותו שבוע עצמו יצא ד״ר ויצמן מלונדון לאמריקה, ועל שולחן הפרידה הונח שק של עשרים וחמשת אלפים ליש״ט מידי מר בארון. ומחוץ לארץ: רעש האדמה באלכסנדרופול, זינוביב שהורחק מן האינטרנאציונאל, שמונה שנים לרפובליקה הצ׳כוסלובקית, ומר מוסוליני שנאם בקוליסאום לארבע שנות הצעדה על רומא. ובשבת זו, כ״ב בחשון, נפתחת בתל אביב הועידה הארצית השלישית של הציונים הריביזיוניסטים. ולשבוע הבא: רכבת הלילה מלוד אל תל אביב ויפו מתחילה באחד בנובמבר.

  1. יום ראשון24 באוקטובר 1926

    המפקד התעשיתי השלישי נמסר לפרסום ובו חמש מאות תשעים וחמשה מפעלים, ובחיפה נאם ז׳בוטינסקי לפני כשבעת אלפים איש. מלונדון נמסר כי שלושים וארבעה מחברי בית הנבחרים, מכל המפלגות, הקימו ועדה לענייני ארץ ישראל.

  2. יום שני25 באוקטובר 1926

    מג׳נבה נמסר כי ועדת המנדטים דחתה את התלונה שהוגשה לה, ובתל אביב נאסף כסף לבתי החולים ברחוב עצמו. ומחוץ לארץ באה הידיעה על רעידת האדמה באלכסנדרופול, ומנין הקרבנות נמסר בשני מספרים רחוקים זה מזה.

  3. יום שלישי26 באוקטובר 1926

    הטכניקום בחיפה פתח את זמן הלימודים של הסתיו, בשנתו השלישית. באותו יום נפלה אבן מן הר הבית אל רחבת הכותל, וממוסקבה נמסר כי זינוביב הורחק מן האינטרנאציונאל שהיה נשיאו.

  4. יום רביעי27 באוקטובר 1926

    בתל אביב נפתחה הועידה החמישית של אחדות העבודה, ובן-גוריון פתח אותה בנאום על נקודת המשען שבעם העברי. באותם ימים נפתחו בעיר שלושה גני ילדים, ונמסר כי סיר תומס הייקראפט, השופט הראשי, מתפטר ויוצא מן הארץ.

  5. יום חמישי28 באוקטובר 1926

    החלטות הועידה הכלכלית שישבה בלונדון נמסרו לפרסום, ובראשן תביעה לייסד בנק חקלאי. ומחוץ לארץ: שמונה שנים מלאו להכרזת הרפובליקה בפראג, ומר מוסוליני נאם בקוליסאום לארבע שנות הצעדה על רומא.

  6. יום שישי29 באוקטובר 1926

    חשבון הקרן הקימת לשנת תרפ״ו נסגר, ובעתוני הבוקר נמסר מנין העולים של ארבע השנים שחלפו. ד״ר ויצמן יצא לאמריקה בלוית ד״ר הלפרן וד״ר ארלוזורוב, ומר בארון הוסיף במשתה הפרידה עשרים וחמשת אלפים ליש״ט; ומבוקרשט נמסר כי מלך רומניה גוסס.