דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שלישי · י״ח בחשון תרפ״ז · 26 באוקטובר 1926
מוסף סוף השבוע · ט״ו בחשון תרפ״ז · 23 באוקטובר 1926

מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום שלישי, י״ח בחשון תרפ״ז, 26 באוקטובר 1926.

מדורי הגיליון
העולם

קוק לא נאם בצ׳אנוק צ׳ייז

בגליון של אתמול מסרנו על האיסור עצמו. הבוקר נמסר מה שהיה בשתי האספות שנתכנסו בצ׳אנוק צ׳ייז: בפקודת מיניסטר הפנים אסרה המשטרה על ה׳ ארתור קוק, מזכירה ש...

פוליטיקה

המערכת חולקת על בעל המאמר

ב״הארץ״ נדפס הבוקר מאמר חתום בשאלת הריביזיוניזם, ומעל לו הערה של המערכת עצמה. וזו לשונה: ״עם בקורו של ז׳בוטינסקי בארץ ופעולתו העצומה על חוגים רחבים נע...

מקומון

ד״ר ברוין נתמנה למנתח הראשי ב״הדסה״

בשלוש הערים עומדות הבוקר שלוש שאלות אחרות: בתל אביב משרה שנתמלאה ונייר של בוחר, בירושלם לשכה ואורח שיגיע מחר, ובחיפה פיטורי פועל שהגיעו אל ההסתדרות.

כלכלה

הלירה האיטלקית עולה ל-108

הלירה האיטלקית הגיעה למאה ושמונה לכל לירה אנגלית, ועלייה זו נמסרת כמשקפת אמון בכוחה של הממשלה האיטלקית.

מדע וטבע

ארבעה גורמי מות נרשמו בעיר

בהודעה שנמסרה הבוקר נקובים ארבעה גורמי מות שנרשמו בתל אביב בשנה זו: שפעת ארבעים וארבעה, דלקת ריאות שלושים ותשעה, דיזנטריה שלושים וחמישה ודלקת המח שבעה...

תרבות

ז׳יטלובסקי והא״ב העברי

ד״ר ז׳יטלובסקי מציע בעתון ״טאג״ להחליף את הא״ב העברי באותיות לטיניות לכתיבת אידית, וש. רוזנפלד משיב לו באותו עתון עצמו ושואל מה יישרף על המזבח הבא.

ידיעות הארץ

גזר דין מות בבית הדין ביפו

אתמול נתברר בבית הדין המחוזי ביפו, לפני בית דין פלילי, דינו של תימני כבן עשרים ושתים מעדן, נתין בריטי, שנאשם בעוון רצח ובפציעת אדם נוסף במהלך מריבה בתל אביב. בשעה ארבע הקריא זקן השופטים את פסק הדין וגזר על הנאשם מיתה.

בדין ישבו ארבעה: זקן השופטים סיר תומאס הייקראפט, ה׳ קופלנד, ה׳ מני וד״ר שחדה. הקטיגור מצד הממשלה היה יועץ המשפטים ה׳ בנטביץ, ולנאשם היו שני סניגורים. שבעה עדים נשמעו בדין.

עיין בפנים
מקומון
ד״ר ברוין נתמנה למנתח הראשי ב״הדסה״

לבקשת הסניגורים להקל בחומרת הדין ענה זקן השופטים כי אין הנימוקים מספיקים לבטל את פסק הדין. הנידון יוכל לפנות בבקשת חנינה אל הנציב העליון.

ושמו של הנאשם אינו נקוב כאן, וכן שמו של הנהרג, ואנו מבקשים לאמר למה. ארבעה עתוני בוקר מונחים לפנינו, ובכל אחד מהם נכתב שם הנאשם אחרת; ובשאלה מי היה הנהרג חלוקים אף הם. בדבר שאין בו תקנה אחר כך אין אנו נוקבים שם שאיננו בטוחים בו.

ומה שמוסכם בארבעתם הוא שהבאנו: בית הדין, הרכבו, הקטיגור, מנין העדים, השעה, התשובה לבקשת ההקלה והדרך הפתוחה לנידון. מה היה בדיוק באותה מריבה בתל אביב ומתי אירעה אין בדיווחים שלפנינו הסכמה עליו, ואיננו משערים.

ספורט

שם המנצחת בזכרון נמסר

בגליון של אתמול מסרנו את המפגש שנערך בזכרון יעקב ואת התוצאה, שלוש נגד אחת, ולא מסרנו מי נצחה; השורה שבה נקוב שם המנצחת לא היתה קרואה בגליון שהיה לפנינו אז.

להמשך קריאה ←
מקומון

ד״ר ברוין נתמנה למנתח הראשי ב״הדסה״

בשלוש הערים עומדות הבוקר שלוש שאלות אחרות: בתל אביב משרה שנתמלאה ונייר של בוחר, בירושלם לשכה ואורח שיגיע מחר, ובחיפה פיטורי פועל שהגיעו אל ההסתדרות.

להמשך קריאה ←
ידיעה ראשית

ועידת אחדות העבודה נפתחת הערב

הערב תיפתח בתל אביב ועידת ״אחדות העבודה״, מפלגת הרוב של פועלי ארץ ישראל, ועמה ועידת הפועל העירוני, ועל שולחנה תנאיו הקשים של העובד בשנה שהמצוקה קבעה בה את סדר היום.

סמל אחדות העבודה
סמל אחדות העבודה

הודעה אחת מונחת הבוקר על שולחננו, ובה שלושה שמות לאותו מעמד: ועידת מפלגת הרוב של פועלי ארץ ישראל, ועידת הפועל העירוני שלו, וועידת ״אחדות העבודה״. הפתיחה הרשמית תיערך בתל אביב, והיא נקבעה להערב. ואת בחירת הצירים בתל אביב מסרנו בגליון של אתמול: מאתים ושמונים משתתפים, ומהם נבחרו עשרה, ובחירות נערכו גם בפתח תקוה.

ולפני כחודש ימים התקיימה ועידה אחרת, של מפלגת הפועל הכפרי, ״הפועל הצעיר״. המאמר הראשי שנדפס הבוקר ב״הארץ״ חוזר אליה וקובע כי ״ועידה זו היתה הפגנה נמלצה ונהדרה לאמונה הציונית, לרוח החלוציות״, ומוסיף כי האל״ף והתי״ו שלה היו הציונות וענייניה, ומפניהם נדחו כמעט לגמרי ענייניו המיוחדים של הפועל בעיר ובכפר.

ומכאן השאלה שאותו מאמר שואל, ואנו מביאים אותה בשם אומרה. ״אחדות העבודה״ היא מפלגה סוציאליסטית, ומלחמת המעמדות וסולידריות בין-לאומית של מעמד הפועלים הן מעיקרי ה״אני מאמין״ שלה; והשואל מבקש לדעת אם ועידתה תהיה אף היא ביסודה ועידה ציונית. התשובה אינה בידינו הבוקר, מפני שהיא תינתן באולם ולא בעתון.

ובאותו מאמר נמנים גם הדברים שהועידה מתכנסת לתוכם. לחצה הקשה של המצוקה בשנה זו, הסבל הגדול, חוסר העבודה והרעב לא יוכלו שלא לפעול את פעולתם; רוגז ומרירות הצטברו בלבבות, ותעמולת ההרס משמאל מצאה קרקע נוחה לקליטה. ואין הכותב פוטר מכך את שאר חלקי הישוב העומדים מחוץ למחנה הפועלים: הם ראו בסבלו של הפועל העברי ובלבטיו להחזיק מעמד, ולא באו לעזרתו.

ועוד דבר אחד נזכר שם, ובו נוגעת הועידה בענין שעמד בגליונותינו האחרונים: דווקא בשעה זו נמצאו מי שעמדו ״לשלול ממנו את זכות-הבחירה בעיר העברית הראשונה״. ושאלה אחת מבין אלה שיגיעו אל האולם כבר הוגשה למקום אחר: שאלת הכרזת השביתה בבית החרושת ״נשר״ שבחיפה, שהפועלים המקומיים העבירו להכרעת הועד הפועל של ההסתדרות לאחר שההנהלה פיטרה פועל.

וחסר כאן מה שהועידה עצמה תימדד בו. סדר היום לא נמסר בהודעה שלפנינו, ואף לא מספרם הכולל של הצירים ולא מספר הימים שתימשך. הראשון יקבע על מה יידונו שם, השני מי יידון, והשלישי כמה זמן יהיה בידם. כשיימסרו נדפיס אותם.

מהדורת אחר הצהריים
מעתמול בארץ

משכורת יולי שולמה למורים

בימים האחרונים שילמה ההנהלה הציונית למורים את משכורתם בעד חודש יולי, ומקוים שבסוף השבוע תהיה האפשרות לשלם למורים ולפקידים גם בעד אוגוסט.

והכל תלוי כאן בשתי מלים, ״מקוים ש״. תשלום בעד יולי הוא דבר שנעשה, ואפשר לרשום אותו בפנקס; תשלום בעד אוגוסט הוא דבר שמקוים לו, ואין לו שורה בפנקס עד שייעשה.

ובאותם ימים עצמם נדונות הצעות אחרות: הוצעו הצעות להפחתת משכורות לפקידים ולעובדים במוסדות התנועה הציונית, לשם הקלת מצב העבודה בארץ, ובין המשתתפים בדיון ה׳ שקולניק.

סתירה אין בין שתי ההודעות, ובכל זאת ראוי להעמיד אותן זו מול זו. האחת אומרת שהמשכורת משתלמת באיחור של חדשים; השניה אומרת שמציעים להפחית את שיעורה. מי שעומד לפני שתיהן יחד שומע קודם כל שאלה אחת: בעד איזה חודש תחול ההפחתה.

והעיקר כאן נשאר מחוץ להודעה. מספרם של המורים והפקידים שקיבלו בעד יולי אינו בה, וכן אין בה הסכום שנותר בחוב, ואף לא שיעור ההפחתה המוצעת ולא המועד שממנו תתחיל. ההצעות עצמן נדונות ולא נתקבלו, ואנו מביאים אותן ככאלה.

ועידת קרן היסוד נפתחת היום

הועידה השנתית של באי כח התורמים לקרן היסוד בארץ ישראל נפתחת היום בירושלם, באולם בית הספר ״למל״, ונאום הפתיחה יינתן בידי ד״ר שמריהו לוין.

בנוכחים באי כחה של ההנהלה הציונית, באי כחו של הועד הלאומי ובאי כח הדירקטוריון של קרן היסוד. שלושה גופים אלה אינם מכנסים את הועידה; הם באים אליה.

ואת השעה אין אנו נוקבים, ולכך טעם. בגליון של אתמול הדפסנו שמונה בערב, ככתוב בהודעה שהיתה לפנינו אז, והיא חוזרת גם בהודעה שלפנינו הבוקר; אך הודעה אחרת שבאה אלינו הבוקר קובעת את הפתיחה לחמש אחר הצהרים. ההפרש הוא שלוש שעות, ומי שבא מחוץ לעיר אל ועידה אינו יכול למלא בהן כלום; לפיכך אנו כותבים ״היום״, ומבקשים מן הבאים לשאול במשרד.

ובגליון של אתמול מסרנו מספר אחד שראוי להעמיד אותו ליד הועידה: מפעל גיוס של מאה אלף לירה שטרלינג, וחודש אחד שנקבע לו. הועידה הזאת מתכנסת בתוך אותו חודש, ובאי הכח היושבים בה הם באי כחם של התורמים שבארץ ולא של התורמים שמעבר לים.

סדר היום לא נמסר, ואף לא מספרם של באי הכח שהוזמנו ולא מספר הימים. כשיימסרו נדפיס אותם, וכן את הדין וחשבון שיוגש שם, אם יוגש בכתב.

חוקי הבחירות של תל אביב בעברית

הופיעה חוברת עברית מעטו של ד״ר ז. אליהו כהן, ובה שלושה מסמכים: פקודת היסוד של הקמת עיריית תל אביב משנת 1921, פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון, וחוקי הבחירות של תל אביב.

ועד עתה לא נדפסו השלושה במקום אחד. הפקודה היא משנת 1921 ומונחת בעתון הרשמי; פסק הדין הוא מן החדשים האחרונים; וחוקי הבחירות הם הנייר שלפיו תיערך ההצבעה הקרובה. מי שרצה לקרוא את שלשתם היה צריך לפנות לשלושה מקומות.

והחוברת היא בעברית, וזה עיקר בה. נייר של שלטון נכתב בלשון השלטון, ומי שהענין נוגע לו קורא בלשונו שלו; וכל זמן שהנייר אינו מתורגם, הידיעה על מה שכתוב בו באה אל הבוחר מפי שליח ולא מן השורה עצמה.

ואין אנו יודעים מתוך ההודעה כמה עמודים בחוברת, מה מחירה ואיפה היא נמכרת, וגם לא אם יש בה דברי הסבר מצד המחבר או שהמסמכים מובאים בה כמות שהם. ההודעה שלפנינו מונה את שלושת החלקים ואינה אומרת יותר.

ושאלת זכות הבחירה בתל אביב עמדה בגליונותינו האחרונים, ועומדת בהם גם היום. מי שמבקש לדון בה מתוך הנייר ולא מתוך השמועה ימצא כאן את שלושת הניירות; וזה כל מה שחוברת יכולה לעשות.

מי יהיה זכאי להתישבות החדשה

נמשך הדיון על ההתישבות החקלאית החדשה, ובו שלושה ענינים: הוזלת ההוצאות, הקצאת קרקע, והבחירה אילו קבוצות תהיינה זכאיות להשתתף. בין המשתתפים בדיון ה׳ שקולניק.

והשלישי שבהם אינו נמדד במדות של שני הראשונים. הוזלת הוצאות היא חשבון, וקרקע היא מקום, אבל בחירה בין קבוצות היא הכרעה בין אנשים; ומי שמכריע בה צריך אמת מדה שאפשר להראות אותה גם למי שלא נבחר.

ואמת המדה הזאת אינה בידיעה שלפנינו. לא נמסר כמה קבוצות מבקשות, ולא כמה מקומות יש, ולא מי מחליט, ולא על יסוד מה: מנין החברים, שנות עבודתם בארץ, מקצועם או סדר הרישום.

ויש לדבר צד נוסף שראוי להזכיר. קבוצה שאינה נבחרת אינה מתפזרת למחרת היום; היא נשארת במקום שבו היא יושבת עתה ומחכה לדיון הבא, ומשום כך מספרן של הקבוצות הממתינות הוא עצמו ידיעה, גם קודם שנקבע מי זכאי.

כאן אנו מביאים את שאלת הזכאות בלבד, ולא את צד ההוצאות, מפני שהזכאות היא זו שתיקבע בידי אדם ולא בידי מחיר.

שלושה שובתים בבית משפט השלום

שלושה שובתים בתל אביב נאשמו בהתקפה על שובר שביתה. שניים מהם שוחררו בבית משפט השלום, והשלישי נדון לשמונה ימי מאסר.

ובהודעה שלפנינו נזכר גם קנס ששולם, ואין בה די כדי לדעת בעד מי שולם ובידי מי. לפיכך אנו מביאים את הקנס כמות שהוא נזכר שם, ואין אנו אומרים בשמו של מי.

ולא שלושה מקרים לפנינו אלא אחד, וזה החשוב בידיעה. אותו מעשה עצמו נדון בבית דין אחד, ובאותו יום יצאו ממנו שתי תוצאות שונות: שחרור ומאסר. ההפרש אינו בדין אלא בראיה, ומה היתה הראיה שהבדילה ביניהם אין בידיעה.

ושובר שביתה הוא מי שבא לעבוד במקום שהוכרזה בו שביתה, ועמידתו בשער היא עצמה הענין שבגללו נעשית השביתה שביתה. מי שתקף אותו בא לדין על התקיפה, ואת מי שהביא אותו לשם אין הידיעה מזכירה.

מועד השביתה, מקומה ומספר העובדים בה אינם בידיעה שלפנינו, ואף לא שמו של בית העבודה. ועידת הפועלים נפתחת הערב, ושאלות מסוג זה הן ענינה; אם תידון זו בתוכה לא נמסר.

מן הלוח: הרצאה, משטרה וקורסים

ז׳בוטינסקי נשא בירושלם נאום על מטרות הציונות ועל יחסיה אל התושבים הערבים של הארץ. את אספת חיפה מסרנו בגליון של יום ראשון, וזו אספה אחרת ובעיר אחרת; תוכן הדברים כפי שנמסר לנו אינו מפורט דיו כדי להביאו כאן בלשון הנואם, ולפיכך אנו מציינים את העצם בלבד.

ובמשטרה: מפקד המשטרה המחוזית ה׳ סמית יצא לחוץ לארץ לחדשים אחדים, ואת מקומו תופס קצין המשטרה הבריטית. מי שממלא מקום לחדשים אחדים אינו ממנה ואינו מעביר, ולפיכך הודעה כזאת היא בעיקר הודעה על מה שלא ייעשה באותם חדשים.

ומרכז הסתדרות המורים בארץ ישראל מארגן קורסים ופעילויות למורים ולתלמידים. מועדי הקורסים, מקומם ומי רשאי להירשם אליהם לא נמסרו בהודעה שלפנינו; מי שהענין נוגע לו יפנה אל המרכז.

ועוד נמסר על פעילות של הסתדרות העובדים ועל ישיבות של פועלים בתל אביב ובירושלם. אלה ישיבות של ערב הועידה, ואין בידיעה שלפנינו מנין המשתתפים בהן ולא ההחלטות שנתקבלו בהן, אם נתקבלו.

ועוד בלוח. הרצאתו השניה של ז׳בוטינסקי נקבעה ליום השבת בארבע אחר הצהרים, כך נמסר בלוח המודעות; מקומה לא נקוב שם, ואנו מביאים את השעה כפי שבאה.

העולם הערבי

מבירות, מדמשק, מעכו ומקהיר

שקט בהר הדרוזים, וצבא בדמשק

ידיעה רשמית מבירות אומרת כי שקט שורר בהר הדרוזים זה יותר משבועיים. עבד אל-גפאר אל-אטרש, שנכנע לשלטונות הצרפתיים, יבקר בקרוב בבירות; והוא היה ידו הימנית של סולטן פחה אל-אטרש.

ובקור של מי שנכנע אינו ענין של נימוס. מי שהיה יד ימינו של ראש המורדים ונכנע, ואחר כך בא אל העיר שבה יושב השלטון, בא אליה בפומבי ובידיעת הכל ואנשים רואים אותו ברחוב; וזה עצמו חלק מן ההודעה הרשמית שהודיעה עליו.

ומאותה עיר באה ידיעה אחרת, מיום אחד קודם. חיל גדול של מורדים שבא ממזרח הירדן עבר את הגבול בארבעה באוקטובר וחדר לחורן; הצבא הצרפתי הדף אותו, והמורדים הוכרחו לברוח, מקצתם אל מקום מקלט המורדים הסוריים ומקצתם אל מזרח הירדן, מפני מכונות היריה של האוירונים.

ובעשרים ושלושה באוקטובר נכנס הצבא הצ׳רקסי לדמשק, לאחר התנגשות עם מאה וחמישים מורדים; מהם נהרגו חמישים והשאר ברחו. אלה המספרים כפי שנמסרו, ואיננו מוסיפים עליהם.

ושמות אחדים שבאו באותה מסירה אינם קרואים כראוי בגליון שלפנינו, ובהם שמות מקומות ושמות מפקדי המורדים, ואיננו נוקבים בהם. שקט בהר הדרוזים ומאה וחמישים מורדים על דרכה של דמשק נמסרו באותו יום ומאותה עיר, ואין בהכרח סתירה ביניהם: השקט נמסר על ההר, וההתנגשות היתה על הדרך.

השייך אסעד שוקיר על אבן סעוד

ה״כרמל״ מפרסם ראיון עם השייך אסעד שוקיר מעכו על יחס העולם המושלמי לאבן סעוד. השייך הוא מתנגדם של ההאשמים, וזה הדבר שראוי לדעת אותו קודם שקוראים את דבריו.

ולדבריו, בכינוס ועידת מכה הראה אבן סעוד שרצונו לשמור על המסורת המושלמית, ועמידתו היא ״אות טוב לעתידו של העם הערבי״.

ושמירה על המסורת ועתידו של העם הערבי אינם ענין אחד. הראשונה היא ענין של דת, והשני ענין של מדינה; ומי שלומד את השני מן הראשונה קובע בכך שבאותו מקום נדונים שניהם.

וועידת מכה היא עצמה הראיה שהשייך מביא, ולפיכך ראוי להזכיר מה היא: כינוס שכנס אבן סעוד, ואליו הוזמנו באי כח מארצות האסלאם. מי שמכנס ועידה קובע את יומה ואת מקומה ואת רשימת המוזמנים אליה.

וראיון בעתון אחד אינו דעתו של העולם המושלמי. אנו מביאים את דברי השייך בשם אומרם, וכן את העתון שבו נדפסו; מה אמרו באותו ענין מתנגדיו לא הגיע אלינו.

סיר ג׳ון מאפיי למושל סודאן

פואד מלך מצרים אישר את מינויו של סיר ג׳ון מאפיי למושל סודאן.

ועל האיש נמסר: הוא היה פקיד גדול בממשלת הודו, יודע ומכיר בטיב נימוסי המושלמים, נולד בשנת 1877 ונתחנך ברגבי ובאוכספורד.

והענין כולו תלוי במלים ״אישר את מינויו״. סודאן אינה נשלטת בידי מצרים לבדה, ומי שבוחר את מושלה אינו המלך שבקהיר; ואף על פי כן בא הדבר משם, ונמסר כאישור ולא כמינוי.

ופקיד שבא מממשלת הודו אל סודאן בא מארץ שרבים בה המושלמים אל ארץ שרבים בה המושלמים, ובכך ההגיון שבבחירתו כפי שהוא נמסר; ואם היה טעם נוסף לבחירה, לא נמסר לנו.

ומועד כניסתו לתפקיד לא נמסר, וכן לא שמו של קודמו ולא הטעם שבגללו נתפנתה המשרה. ההודעה שלפנינו היא טלגרמה מקהיר, ובה המלים שהבאנו.

בקצרה: מבגדאד, מפאריס ומן החג׳אז

סיר הנרי דובס, הנציב הבריטי העליון בארם נהרים, בא בלילה שעבר מבגדאד לקהיר באוירון, ומשם הפליג באניה לאנגליה. אוירון ואניה בנסיעה אחת, וההפרש בין שני הכלים הוא עצמו ידיעה: את המדבר הוא עבר באויר, ואת הים בדרך הרגילה.

ומפאריס נמסר כי הנסיך פייסל, בנו של אבן סעוד, חלה בברונכיט. מה מצבו עתה לא נמסר, ואף לא מועד בואו לאותה עיר.

ועוד נמסר כי משלחת בריטית בראשות סיר גילברט קלייטון תבחן את היחסים עם אבן סעוד ואת ההשפעה הבריטית בחג׳אז. מועד יציאתה של המשלחת ומספר חבריה אינם בידיעה שלפנינו.

ושלוש הידיעות האלה באו משלושה מקומות, ובשתים מהן עומד אותו שם עצמו. מי שקורא אותן ברצף רואה שהענין החג׳אזי נדון עתה בשלושה מקומות בבת אחת: בעכו בעתון, בפאריס במעונו של חולה, ובלונדון במשלחת שתצא.

ואת הידיעה על המשלחת אנו מביאים בלשון ״נמסר כי״, מפני שהמסירה שלפנינו קצרה ואין בה מקור רשמי; הודעה מטעם מי ששלח אותה עוד לא באה.

מעתמול מציג

דרכים ושבילים

פרק מאה שלושים ושלושה: היום השני

משחקים וחידות

פינת החידות

לפינת החידות המלאה ←

בעד איזה חודש

מאת יוסף מן השוק

בוקר טוב. יש בגליון של היום הודעה קטנה שאני מבקש לעמוד בה, ואין בה אף מספר אחד.

וזו ההודעה: בימים האחרונים שולמה למורים משכורת בעד יולי, ומקוים שבסוף השבוע יהיה אפשר לשלם בעד אוגוסט. ועכשיו הביטו בלוח. היום י״ח בחשון, ועומדים אנו בסופו של אוקטובר; ומי שקיבל בימים האחרונים בעד יולי קיבל בעד חודש שנגמר לפני שלושה חדשים.

ואיני בא להתלוצץ, חס ושלום. מי שאין לו בקופה אינו משלם, וזה כל הענין ואין בו חידוש. אני מבקש להעיר על דבר אחר, והוא במלים ולא בסכומים.

באותו גליון עצמו נדונות הצעות להפחתת משכורות לפקידים ולעובדים במוסדות התנועה. והנה שאלה שאני מבקש לשאול אותה בקול רם: בעד איזה חודש תחול ההפחתה? אם בעד החדשים שעוד לא שולמו, הרי שמפחיתים חוב ולא משכורת; ואם בעד החדשים הבאים, הרי שיש כאן שני חשבונות ולא אחד, והאחד ממתין והשני מתחיל.

ואין זו שאלה של התחכמות. מי שמחזיק פנקס יודע שיש הפרש בין שורה שנרשמה ולא שולמה ובין שורה שלא נרשמה כלל; ומי שאינו מחזיק פנקס אינו יודע בעד מה הוא מקבל את מה שהוא מקבל.

והערב נפתחת ועידה ועל שולחנה תנאי העבודה. אני מבקש ממי שיישב שם דבר קטן אחד, ולא נאום: שתישאל שם השאלה הזאת, ושתירשם בפרוטוקול. שלוש מלים הן, ואפשר לרשום אותן בשורה אחת; ומי שאין בידו לשלם יכול לפחות לכתוב בעד מה אינו משלם.

דואר הקוראים

נחום ירושלמי, ירושלם

חמשה ימים ושלוש מחלקות

אדוני העורך, ביום הראשון, י״א בחשון, פניתי אל פקיד מחלקת החנוך בבקשה שאקבל ערבות של ההנהלה הציונית בעד הלואה של חמש עשרה לירה שתסולק ממשכורתי בעד ספטמבר. משם נשלחתי אל מחלקת הכספים, ומשם אל מחלקת החשבונות, ומשם חזרה; וכך עברו חמשה ימים, עד ט״ז בחשון. בסופם הודיעוני סוף סוף שהמכתב אבד: פקיד אחד אמר שהוחזר אל מחלקה אחת, ופקיד שני אמר שנשאר באחרת. ובינתים נרשם כבר בספרי החשבונות שיש לנכות ממשכורתי בעד ספטמבר סך של שש לירות. ואיני כותב על בטול הזמן בלבד. אדם שרשום בספר ניכוי בעד הלואה שלא קיבל נמצא משלם בעד דבר שאין לו, וזה הפסד שלא במהרה יושב לו. ובקשתי אחת היא, ואינה בקשה של כסף: שמי שמעביר נייר ממחלקה למחלקה ירשום את ההעברה בשורה, כדי שיהיה מה לקרוא כשיישאל איפה הנייר.

ח. ברוכוביץ, פועל, תל אביב

מה יעלה הערב על השולחן

אדוני העורך, הערב נפתחת הועידה, ואני מבקש להעיר דבר אחד לפני שהיא נפתחת. בשנה הזאת עמדנו בחוסר עבודה ובמצוקה, וכל מי שעמד בהם יודע שאין הם נידונים בנאום. ואולם בין הדברים שנאמרו עלינו בשבועות האחרונים היה אחד שאינו נוגע לפת לחם כלל, והוא שיש המבקשים לשלול מאתנו את זכות הבחירה בעיר הזאת. ואני אומר ששתי השאלות אחת הן. פועל שאין לו עבודה מבקש עזרה, ופועל שאין לו קול אינו יכול אף לבקש; ומי שדן בתנאי העבודה בלא לדון בזכות הבחירה דן בחצי הענין. ובקשתי מן הצירים: שיודיעו בפומבי מה סדר היום שלהם, כדי שנדע על מה דנו בשמנו.

מ. זינגר, מורה, ירושלם

חודש אחד, ומה בסופו

אדוני העורך, בגליון של אתמול קראתי שנקבע מועד למפעל הגיוס: חודש אחד למאה אלף לירה שטרלינג. והיום נפתחת בירושלם ועידת באי כח התורמים שבארץ, ושתי ההודעות באו אפוא בזו אחר זו. יעד שיש לו מועד הוא דבר שאפשר לבדוק אותו, ובדיקה כזאת אינה נעשית אלא אם כן מודיעים בסוף החודש מה נאסף בפועל. לפיכך אני מבקש מן הועידה דבר אחד, ואינו קשה: שתחליט מעתה כי בתום אותו חודש יפורסם הסכום שהגיע, בין שהגיע אל המאה אלף ובין שלא הגיע. מי שמפרסם מספר נמוך פעם אחת נאמן בפעם הבאה, ומי שאינו מפרסם כלום מלמד את הקורא שלא לקרוא את ההכרזה הבאה. ואני מורה, ומשכורתי יוצאת מאותה קופה שאותם סכומים נכנסים אליה; ולפיכך אין לי ענין בהכרזה אלא במספר.

הודעות: למשתתפי ועידת הלסינגפורס: כל אלה שהשתתפו בועידת ציוני רוסיה בהלסינגפורס בשנת אלף תשע מאות ושש, והנמצאים כעת בארץ ישראל, מתבקשים להודיע את כתבתם אל ל. גולדברג, תל אביב, תיבת הדואר שמספרה נדפס במודעה. טלפון 522.

מסחר: מכיון שהחמאה האוסטרלית הוזלה באוסטרליה וגם באנגליה, באי כחה היחידים בארץ ישראל של ״וילס ונייל, מחסני קור״ נותנים את האפשרות לקונים להשיגה בכל החנויות במחיר שישים וחמשה גרוש החבילה, או שלושה עשר גרוש הליברה.

שיעורים: שעורים באנגלית מטעם הסתדרות המורים העברים: לדבר, לקרוא ולכתוב. המרכז בשדרות רוטשילד, תל אביב; וסניפים ביפו, בחיפה ברחוב השוק ובירושלם.

מקצועות: ד״ר בורג, מאמריקה, מומחה למחלות נשים ולכירורגיה כללית. ירושלם, רחוב הנביאים. שעות קבלה שתים עשרה עד ארבע לפני הצהרים, ושתים עד ארבע אחר הצהרים.

מסחר: נפתח מחסן לסחורות ולכלים סיניים ויפניים ברחוב נחלת בנימין 63, תל אביב: רקמה, צעיפי משי, כלי חרסינה, כלי נחשת ומחצלות.

מסחר: מחסן חדש לכלי תפירה ולכלי רקמה מתוצרת ״זינגר״, רחוב נחלת בנימין 63, תל אביב. מכירה בתשלומים לפי התנאים הנהוגים.

מסחר: צמיגי ״דונלופ״ להשיג בירושלם וביפו אצל הסוכנים שבערים.

הודעות: מכירה פומבית של מוטור בעל שבעה כוחות מטעם פירמת ש. שוורץ, ביום הראשון, שלושים ואחד באוקטובר, בשעה אחת עשרה לפני הצהרים, בשכונה שעל יד מאה שערים בירושלם.

הודעות: הודעות בדבר חלוקת עזבונות: מי שיש לו תביעה או דרישה בהן יגישנה עד החמשה עשר בנובמבר, ולאחר מועד זה תיחלק היתרה לזכאים.

מסחר: חברת הבטוח ״איסטרן״ בע״מ מוציאה פוליסות בעברית לאחריות, לתאונות ולנזקים. לפנות אל סוכניה בירושלם וביפו.

עבודה מבוקשת: פועל בנין, יודע עבודת בטון ואבן ושנתיים בארץ, מבקש מקום. אין הוא מבקש אלא עבודה סדורה ולא יומית. לפנות למערכת בשביל ״בונה״.

עבודה מוצעת: גן ילדים בשכונה דרושה לו עוזרת היודעת עברית ומנוסה בטיפול בקטנים. התנאים לפי הסכם. לפנות למערכת בשביל ״גן״.

לשכירה: שני חדרים ומטבח להשכיר משלושים באוקטובר, שכונת נוה שלום, יפו. לפנות אל בעל הבית במקום בשעות הערב.

אבידה ומציאה: נמצא פנקס כיס ובו רשימות בעברית ושני בולי דואר, בדרך שבין שדרות רוטשילד ורחוב יבנה. הבעל יפנה אל המערכת ויציין את הכתוב בעמוד הראשון.

מקורות נבחרים לעיון ולדיון