מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום רביעי, י״ט בחשון תרפ״ז, 27 באוקטובר 1926.

המפקד השלישי של נקודות העבודה, שנערך באחד בספטמבר, נדפס הבוקר, ובו מספר אחד שראוי להעמידו בפני עצמו: מספר הפועלים בכל הארץ הוא שלושים ואחד אלף שמונה מאות עשרים ואחד.

ומהם עשרים ושנים אלף ארבע מאות וששים חברי ההסתדרות הכללית של הפועלים העברים, שהם שבעים אחוז ויותר מכלל הנמנים.

ושני המספרים האלה אומרים שני דברים שונים. הראשון אומר מה גודלו של צבור הפועלים בארץ הזאת; השני אומר מה חלקו של גוף אחד בתוכו. והמפקד מונה נקודות עבודה ולא ימי עבודה, ומי שמבקש לדעת כמה מן הנמנים בטלים ממלאכה בשעה זו לא ימצא זאת בטבלה שלפנינו.

ובאותו בוקר עצמו נדפס מספר אחר, מפי אדם ולא מפי טבלה. בנאום הפתיחה של ועידת ״אחדות העבודה״ אמר ד. בן-גוריון כי ״ברגע זה עומד צבור של שלשים אלף איש בתוך החפירות הראשונות של החזית״. שני המספרים נדפסו בשני עתונים, ואין הם מתכוונים לאותו דבר: האחד מנין והשני דימוי, ואנו מביאים את שניהם זה אחר זה מפני ששניהם נדפסו באותו יום.

ומה שאין בידינו הוא המפקד הראשון והשני, שאם יימסרו יהיה אפשר לדעת אם המספר עולה ואם הוא יורד. מפקד שאין לו קודם הוא מספר ולא מגמה, והמגמה היא מה שהקורא מבקש בשנה כזאת.

הבוקר באו ברכבת המהירה הקולונל ג׳וסיה ק׳ וג׳ווד, חבר בית הנבחרים הבריטי, ואשתו.

את פניהם קיבלו ה׳ אגרונסקי מטעם ההנהלה הציונית וכן י. בן-צבי. היה שם עוד אחד מן המקבלים, ושמו אינו קרוא כראוי בגליון שלפנינו, ואיננו נוקבים בו.

הקולונל וג׳ווד נסע ירושלימה, וקרוב לודאי שבסוף שבוע זה יבקר בתל אביב. הוא יעשה בארץ כשבועים.

ומה שאין בידיעה: מה מטרת הביקור, עם מי ייפגש בירושלים ואם יש בפיו דבר בשם מפלגתו. שבועים הם זמן ארוך לאורח, ומה שייאמר בהם יידפס כאן בשעתו.

קבלת פנים נערכה בתל אביב לכבוד ה׳ בראון, נשיא הסתדרות הפועלים הלאומית באמריקה, שבא בשליחות לארץ ישראל כדי לחזק את הקשרים בין חברי הסתדרותו ובין הפועלים בארץ.

נכחו בה כארבעים חברים מאמריקה, ונדונה בה שאלה אחת: קליטתם של הפועלים היהודים האמריקאים בצבור הפועלים כאן, ולפי הסדרים הקיימים. ושלוש המלים האחרונות הן עיקר הדיון, מפני שסדרים קיימים הם דבר שאפשר לדעת, וקליטה היא דבר שתלוי בעבודה שתימצא.

ה׳ בראון ישב גם על הבמה בפתיחת ועידת ״אחדות העבודה״ אמש, בין מנהיגי המפלגה.

ושמו הפרטי אינו אחד בשני העתונים שלפנינו, ולפיכך אנו כותבים ה׳ בראון בלא אות ראשונה. וכן אין בידינו מה היתה תשובת הנאספים, אם נתקבלה החלטה, ומה מספרם של הפועלים האמריקאים היושבים כאן עתה.

באניה ״ג׳יאניקולה״ מטריאסט באו כשבעים עולים ותיירים.

והאניה מקושטא נתאחרה, ותבוא מחר בבוקר. שמה נדפס בגליון שלפנינו בצורה שאין אנו בטוחים בקריאתה, ולפיכך אנו כותבים האניה מקושטא ואין אנו נוקבים שם.

ומוארשה נמסר, מטעם המשרד הארץ-ישראלי של ההסתדרות הציונית, על עשרה עולים מפולין היוצאים לארץ ישראל.

ושבעים ועשרה הם המספרים שבידינו הבוקר, ואין אנו עושים מהם סיכום. המספר שראוי היה להעמיד לידם, מספר היוצאים מן הארץ בשבוע הזה, אינו נדפס באף אחד מארבעת העתונים שלפנינו.

״דאר היום״ מדפיס הבוקר מאמר זכרון, ולא ידיעת פטירה. בשנה הזאת ימלא יובל שנים לפטירתו של ד״ר אלברט כהן ז״ל, החכם הגדול והעסקן של בית רוטשילד, שנולד בפרשבורג ונפטר בפריז בשנת תרל״ז.

ואנו מקדימים ואומרים זאת, מפני שכתיבה על אדם שנפטר לפני חמישים שנה דומה בצורתה לכתיבה על אדם שנפטר אתמול, והקורא זכאי לדעת באיזו מן השתים הוא קורא.

ומה נזכר שם. מן הכספים שעל חשבון בית רוטשילד נוסדו בירושלים מוסדות אחדים: משען ליולדות עניות, גמילות חסדים, ועזרה לבעלי מלאכה ולבעלי מסחר.

ומפריז עד אלג׳יריה, תוניס ומרוקו היה עוסק בצרכי הצבור, עמל להחזיק את הרוח היהודי ולהנהיג סדרים טובים לתורה ולתעודה.

״זכרה ירושלים את מטיבה״, אומר הכותב. ומה שאין בידינו הוא יומה המדויק של הפטירה, ואם תיערך אזכרה והיכן; המאמר שלפנינו הוא מאמר ולא הודעה.

מחלקת המסחר והתעשיה של ההנהלה הציונית הוציאה חוברת על ספירת התעשיה העברית בארץ ישראל. החוברת אינה נדפסת בדפוס אלא במכונת כתיבה, וההקדמה שלה נתפרסמה בשלוש לשונות: עברית, אנגלית וגרמנית.

ושלוש הלשונות האלה אומרות למי החוברת מכוונת: לקורא שבארץ, לממשלה, ולמי שנותן או משקיע מעבר לים. ואת הגוף שהוציא אותה יש לקרוא בשמו המלא, מחלקת המסחר והתעשיה של ההנהלה הציונית, ולא בשם אחר.

ומן הידיעות האישיות שבאותו בוקר: ד״ר א. רופין שב לארץ, וה׳ הרצפלד שב היום מטסעותיו בחוץ לארץ. שתי שורות הן, ואין בהן יותר מזה.

ומה שלא נמסר בהודעה על החוברת: מספר המפעלים, מספר העובדים בהם וכמה מהם עובדים עתה. הודעה על ספירה שאין בה מספר אחד היא הודעה ולא ספירה, ואת המספרים נדפיס כשיגיעו.