דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · י״ט בחשון תרפ״ז · 27 באוקטובר 1926
מוסף סוף השבוע · ט״ו בחשון תרפ״ז · 23 באוקטובר 1926

מעתמול · Wayback News - עיתון יומי בעברית שמציג: היום, בדיוק לפני 100 שנה. ידיעות מארץ ישראל ומן העולם, יום רביעי, י״ט בחשון תרפ״ז, 27 באוקטובר 1926.

מדורי הגיליון
העולם

הפרלמנט דן בתקנות החירום

עוד חמשת אלפים כורים חזרו היום לעבודה, ומספר הכורים השובתים הוא מאתים ארבעים וששה אלף. ושני בתי הפרלמנט נתכנסו ודנו בתקנות החירום.

פוליטיקה

חיל הספר: הצעד הנכון ובאיחור

הועד הלאומי החליט בישיבתו האחרונה לעמוד על הדרישה להרכיב יחידה יהודית בתור חיל הספר של ארץ ישראל, ולדרוש מההנהלה הציונית לעשות את הצעדים הדרושים להגשמ...

מקומון

נגמרה עונת הרחיצה ושמונה לא חזרו

עונת הרחיצה נסגרה בתל אביב והיא מונה את מתיה ואת ניצוליה; בירושלים נפתחות עבודות לדורשי עבודה בבית הכרם, ובשתי הערים נדונה הבוקר שאלת הלשון.

כלכלה

ההלואה לבלגיה והמטבע החדש

בהמשך לדיווח שמסרנו על ייצוב הפראנק הבלגי בא הבוקר המשכו של הענין, ושני פרטים בו: הממשלה האנגלית הלוותה לבלגיה עשרים מיליון לירות לפיתוח התעשיה, ומטבע...

גלגלים, מסילות וכנפיים

רכבת הלילה ומה שהיא מחברת

הנהלת מסילות הברזל מודיעה כי מיום האחד בנובמבר תצא מלוד רכבת לילה מיוחדת בשעה אחת וארבעים וחמש ותגיע לתל אביב בשעה שתים ועשרים וחמש לאחר חצות; ולפי הנ...

מדע וטבע

ערי גנים נצחו את הקסרקטין

יותר מאלף ומאה צירים מכל מדינות העולם נועדו בימים אלה בוינא בקונגרס הבין-לאומי לבנין ערים ומעונות, והכריעו בעד בנית בית למשפחה אחת ונגד הבתים מרובי הד...

ידיעות הארץ

אספת ״המשביר״ על שביתת ״זינגר״

באספה הארצית של עובדי ״המשביר״, שהיתה בתל אביב, נתקבלו שלוש החלטות בעניינה של חברה אחרת לגמרי: חברת ״זינגר״ בארץ ישראל. ולא עובדי ״זינגר״ הם שהחליטו, אלא עובדי ״המשביר״, ובזה עיקרה של הידיעה.

ההחלטה הראשונה: האספה מביעה את מחאתה הנמרצת כלפי הנהלת החברה על פטרה שלושה מעובדיה מפני שנמצאו חברים לועד העובדים, ובאופן זה הביאה לידי שביתת העובדים בסניף יפו ותל אביב. האספה רואה במעשה הזה, בלשונה, ״התעללות גסה מצד החברה בעובדים וחתירה תחת הזכות האלמנטרית, זכות הארגון, של העובד בארץ ישראל״.

עיין בפנים
מן הגולה
המשטרה בקוזמין: אין צורך ביהודים

ההחלטה השניה נוגעת בדרך ולא בעילה: האספה מביעה מחאה על המעשה של ההנהלה המשתמשת בכוח השלטון לשם הכנסת מפירי שביתה לעבודתה. וההחלטה השלישית פונה אל הצבור ולא אל החברה: האספה מביעה את תקותה שכל צבור העובדים בארץ ידע להעריך את מלחמתו, מלחמת מגן, ואף איש לא יימצא שיפר את השביתה.

והשביתה בסניף יפו ותל אביב כבר היתה בעת שנתקבלו ההחלטות. כלומר, אין כאן הכרזת שביתה חדשה אלא גילוי דעת של פועלי מקצוע אחד על מלחמתם של פועלי מקצוע אחר; ובדבר כזה נמדד כוחו של צבור העובדים לא במי שנפגע אלא במי שלא נפגע ובא.

ומה שאין בהודעה שלפנינו: כמה עובדים שובתים בשני הסניפים, מה עמדת ההנהלה אחרי ההחלטות, אם נכנסו מפירי שביתה בפועל וכמה הם, ומתי פוטרו השלושה. ההחלטות נדפסו כלשונן, והשאלות האלה לא נענו בהן.

ספורט

אמריקה כארץ הספורט

ולמה מדפיס עתון עברי בארץ ישראל טור וחצי על שני לוחמי אגרוף באמריקה. התשובה נמצאת ברשימה עצמה, בפתיחתה.

להמשך קריאה ←
מקומון

נגמרה עונת הרחיצה ושמונה לא חזרו

עונת הרחיצה נסגרה בתל אביב והיא מונה את מתיה ואת ניצוליה; בירושלים נפתחות עבודות לדורשי עבודה בבית הכרם, ובשתי הערים נדונה הבוקר שאלת הלשון.

להמשך קריאה ←
ידיעה ראשית

תעודת המסע החדשה מתחילה להתחלק

מחלקת המסעיות שעל יד מזכירות הממשלה החלה אתמול בבוקר בהכנות לחלוקת תעודת המסע הארץ-ישראלית החדשה, הבאה במקום הדרכונים התורכיים; חמשה עשר אלף חוברות הגיעו לירושלים, והנוסח העברי שבהן משובש.

עטיפת תעודת המסע הארץ-ישראלית, בשלוש הלשונות הרשמיות
עטיפת תעודת המסע הארץ-ישראלית, בשלוש הלשונות הרשמיות

אתמול בבוקר נגשה מחלקת המסעיות שעל יד מזכירות ממשלת ארץ ישראל אל ההכנות לחלוקת החוברות החדשות, שהגיעו ירושלימה לפני כשבועים. ״דבר״ מוסר כי בימים אלה מתחילים לחלק את התעודה, ו״פלשתין בולטין״ מוסר כי מחלקת הרשיונות נגשה אל העניין אתמול. שלושה עתונים מונחים הבוקר לפנינו, ובשלושתם אותו דבר עצמו: הדרכון התורכי יוצא, והתעודה הבריטית נכנסת במקומו.

ועל המספר יש לומר דבר. ״דאר היום״, שמסר על הענין פרטים ראשונים לפני כשבועים, חוזר הבוקר ומתקן את שמסר: לא חמשים אלף חוברות הגיעו, אלא חמשה עשר אלף. וכן נוקב ״פלשתין בולטין״ חמשה עשר אלף. ולדעת הפקידים העליונים יספיק המספר הזה לדרישה של שנה אחת. ואנו מביאים את התיקון בשם העתון שתיקן את עצמו, מפני שתיקון כזה ראוי שיודע לא פחות מן הידיעה הראשונה.

ומה היא התעודה הזאת למראית עין. חוברת הדומה בכל לדרכון הקיסרי הבריטי, אלא שגון כריכתה חום בהיר, כדרכן של תעודות אפריקה הדרומית, בעוד שהבריטית, הקנדית, האוסטרלית והזילנדית כחולות כחול עמוק. על הכריכה בולטות באותיות זהובות המלים ״בריטיש פאספורט״, ומעליהן סמל המלכות המוזהב, ומתחת לסמל באותיות גדולות שמה של הארץ באותיות לטיניות, ולמטה מזה מסגרת פנויה להדבקת שמו של בעל התעודה. שנים ושלושים עמוד לחוברת, והעמודים האחרונים שבה מוקצים לויזות.

ובארבעת העמודים הראשונים נמסרים פרטיו של האיש אשר לו ניתנת התעודה, בשלוש הלשונות הרשמיות: אנגלית, ערבית ועברית; ומקומות מיוחדים הוקצו לתמונתו ולחתימתו. התעודה ניתנת על יסוד תעודת ה״נפוס״ התורכית למי שהיא בידו, או על יסוד ניירות ההתאזרחות החדשים, והחותם עליה הוא מנהל מחלקת המסעיות בשם הנציב העליון. ״פלשתין בולטין״ מוסיף כי תקפה שנה אחת או שתים, ונוקב את מחירה במאה גרוש; שלושת העתונים העבריים אינם נוקבים מחיר, ואנו מביאים את המספר בשם העתון שמסר אותו ואין אנו מכריעים בינו ובין שתיקתם.

ומה שהתעודה עושה הוא עיקר הענין. היא באה במקום הדרכונים התורכיים, ומעמידה את נושאיה בהגנת הקונסוליות הבריטיות בכל העולם; מי שנשא עד עתה נייר של מלכות שחלפה יישא מעתה נייר שיש לו כתובת בכל נמל. ועוד הודעה מיוחדת נלוית אליה: תושב ארץ ישראל היושב יותר משלושה חדשים מחוץ לממלכה המאוחדת ומחוץ לארצות השלטון הבריטי חייב לפנות אל הקונסול הבריטי הקרוב ולהירשם אצלו. זו חובה ולא עצה, וראוי שתיקרא לפני הנסיעה ולא אחריה.

ודבר אחד נשאר, והוא החשוב שבכולם לקורא עברי. ״דבר״ כותב כי הנוסח העברי של התעודה ״משובש קצת״, ו״דאר היום״ מחמיר ואומר כי שגיאות גסות נפלו בו, ובכללן בתוארי המלך. והעברית אינה כאן אורחת: היא אחת משלוש הלשונות הרשמיות הנדפסות בארבעת העמודים הראשונים, ובפעם הראשונה שתושב הארץ נושא את לשונו בכיסו מתחת לסמל המלכות, היא נושאת שגיאות. והחוברת נדפסה בלונדון ובאה משם כמות שהיא, ולפיכך אין השאלה מי טעה אלא מי מגיה בעד מי. כמה חוברות נתחלקו עד הבוקר, מי בודק את הנוסח ואם יתוקן בדפוס הבא, אין בידיעות שלפנינו; כשיימסרו נדפיס אותם.

מהדורת אחר הצהריים
מעתמול בארץ

שתי תשובות על אותו משבר

שתי ידיעות מונחות הבוקר על שולחננו, ושתיהן עוסקות באותו משבר עצמו, ובשתיהן מדברים אנשים שאין גדולים מהם בתנועה. את שתיהן אנו מביאים כלשונן, ואת ההכרעה ביניהן אין אנו מביאים.

האחת מאנגליה. ד״ר ויצמן נאם בועידת קרן היסוד על המשבר הכלכלי בארץ ישראל ואמר כי ״המשבר בארץ ישראל הוא זמני, שנגרם לא כל כך מהמצב בארץ כמו מהירידה הכלכלית״ שבעולם. הדברים נאמרו קודם לכן, ומן הידיעות שהגיעו הבוקר אנו מביאים אותם.

והשניה מתל אביב. בנאום הפתיחה של ועידת ״אחדות העבודה״ אמש יצא ד. בן-גוריון נגד התשובה שנותנים רבים מן המתמרמרים, צמצום העליה, ואמר לצערו הגדול כי הטיף לזה גם האיש שהוא ברגע זה נשיא ההסתדרות הציונית. ושמו של האיש אינו נקוב בנאום, ואף שני העתונים שהביאו את הנאום אינם נוקבים בו, ואין אנו מוסיפים על לשונם.

ושימו לב במה שתי הידיעות אינן חולקות. שתיהן אומרות שיש משבר, ואין אחת מהן מכחישה את השניה בעובדה. החילוק הוא בשאלה מהיכן בא המשבר ומה נעשה מכאן והלאה: האחת תולה אותו בירידה שבעולם, והשניה תובעת תשובה מן ההנהגה שבתוכנו.

וידיעה שלישית נדפסת באותו בוקר, והיא מעמידה את שתיהן באור אחר. ועידת קרן היסוד בלונדון, בהשתתפות החבר החדש של ההנהלה המרכזית ליב יפה, קיבלה החלטה המגנה את מעשיהם של השבים מארץ ישראל המפיצים את דיבת הארץ. ובן-גוריון עצמו אמר באותו נאום כי יחד עם היוצאים מכאן מתפשטת דיבת הארץ בכל הגולה, וכי התביעה הראשונה של השעה היא, בלשונו, ״אמת, השמעת האמת של מצב כמו שהוא, בלי העלמה וכיסוי״.

שלושה גופים אמרו איפוא דבר על אותו ענין באותם ימים: ועידה בלונדון, ועידה באנגליה ואולם בתל אביב. ומי שאינו נשמע כאן הוא הרביעי, ההנהלה הציונית בירושלים; אם תאמר דבר נדפיס אותו. את נאום הפתיחה כולו, ואת מה שנתרחש באולם, אנו מביאים במדור הפוליטיקה שבגליון זה.

שלושים ואחד אלף פועלים בארץ

המפקד השלישי של נקודות העבודה, שנערך באחד בספטמבר, נדפס הבוקר, ובו מספר אחד שראוי להעמידו בפני עצמו: מספר הפועלים בכל הארץ הוא שלושים ואחד אלף שמונה מאות עשרים ואחד.

ומהם עשרים ושנים אלף ארבע מאות וששים חברי ההסתדרות הכללית של הפועלים העברים, שהם שבעים אחוז ויותר מכלל הנמנים.

ושני המספרים האלה אומרים שני דברים שונים. הראשון אומר מה גודלו של צבור הפועלים בארץ הזאת; השני אומר מה חלקו של גוף אחד בתוכו. והמפקד מונה נקודות עבודה ולא ימי עבודה, ומי שמבקש לדעת כמה מן הנמנים בטלים ממלאכה בשעה זו לא ימצא זאת בטבלה שלפנינו.

ובאותו בוקר עצמו נדפס מספר אחר, מפי אדם ולא מפי טבלה. בנאום הפתיחה של ועידת ״אחדות העבודה״ אמר ד. בן-גוריון כי ״ברגע זה עומד צבור של שלשים אלף איש בתוך החפירות הראשונות של החזית״. שני המספרים נדפסו בשני עתונים, ואין הם מתכוונים לאותו דבר: האחד מנין והשני דימוי, ואנו מביאים את שניהם זה אחר זה מפני ששניהם נדפסו באותו יום.

ומה שאין בידינו הוא המפקד הראשון והשני, שאם יימסרו יהיה אפשר לדעת אם המספר עולה ואם הוא יורד. מפקד שאין לו קודם הוא מספר ולא מגמה, והמגמה היא מה שהקורא מבקש בשנה כזאת.

הקולונל וג׳ווד בא ברכבת הבוקר

הבוקר באו ברכבת המהירה הקולונל ג׳וסיה ק׳ וג׳ווד, חבר בית הנבחרים הבריטי, ואשתו.

את פניהם קיבלו ה׳ אגרונסקי מטעם ההנהלה הציונית וכן י. בן-צבי. היה שם עוד אחד מן המקבלים, ושמו אינו קרוא כראוי בגליון שלפנינו, ואיננו נוקבים בו.

הקולונל וג׳ווד נסע ירושלימה, וקרוב לודאי שבסוף שבוע זה יבקר בתל אביב. הוא יעשה בארץ כשבועים.

ומה שאין בידיעה: מה מטרת הביקור, עם מי ייפגש בירושלים ואם יש בפיו דבר בשם מפלגתו. שבועים הם זמן ארוך לאורח, ומה שייאמר בהם יידפס כאן בשעתו.

קבלת פנים לה׳ בראון בתל אביב

קבלת פנים נערכה בתל אביב לכבוד ה׳ בראון, נשיא הסתדרות הפועלים הלאומית באמריקה, שבא בשליחות לארץ ישראל כדי לחזק את הקשרים בין חברי הסתדרותו ובין הפועלים בארץ.

נכחו בה כארבעים חברים מאמריקה, ונדונה בה שאלה אחת: קליטתם של הפועלים היהודים האמריקאים בצבור הפועלים כאן, ולפי הסדרים הקיימים. ושלוש המלים האחרונות הן עיקר הדיון, מפני שסדרים קיימים הם דבר שאפשר לדעת, וקליטה היא דבר שתלוי בעבודה שתימצא.

ה׳ בראון ישב גם על הבמה בפתיחת ועידת ״אחדות העבודה״ אמש, בין מנהיגי המפלגה.

ושמו הפרטי אינו אחד בשני העתונים שלפנינו, ולפיכך אנו כותבים ה׳ בראון בלא אות ראשונה. וכן אין בידינו מה היתה תשובת הנאספים, אם נתקבלה החלטה, ומה מספרם של הפועלים האמריקאים היושבים כאן עתה.

שבעים עולים ותיירים באו באניה

באניה ״ג׳יאניקולה״ מטריאסט באו כשבעים עולים ותיירים.

והאניה מקושטא נתאחרה, ותבוא מחר בבוקר. שמה נדפס בגליון שלפנינו בצורה שאין אנו בטוחים בקריאתה, ולפיכך אנו כותבים האניה מקושטא ואין אנו נוקבים שם.

ומוארשה נמסר, מטעם המשרד הארץ-ישראלי של ההסתדרות הציונית, על עשרה עולים מפולין היוצאים לארץ ישראל.

ושבעים ועשרה הם המספרים שבידינו הבוקר, ואין אנו עושים מהם סיכום. המספר שראוי היה להעמיד לידם, מספר היוצאים מן הארץ בשבוע הזה, אינו נדפס באף אחד מארבעת העתונים שלפנינו.

יובל שנים לפטירת ד״ר אלברט כהן

״דאר היום״ מדפיס הבוקר מאמר זכרון, ולא ידיעת פטירה. בשנה הזאת ימלא יובל שנים לפטירתו של ד״ר אלברט כהן ז״ל, החכם הגדול והעסקן של בית רוטשילד, שנולד בפרשבורג ונפטר בפריז בשנת תרל״ז.

ואנו מקדימים ואומרים זאת, מפני שכתיבה על אדם שנפטר לפני חמישים שנה דומה בצורתה לכתיבה על אדם שנפטר אתמול, והקורא זכאי לדעת באיזו מן השתים הוא קורא.

ומה נזכר שם. מן הכספים שעל חשבון בית רוטשילד נוסדו בירושלים מוסדות אחדים: משען ליולדות עניות, גמילות חסדים, ועזרה לבעלי מלאכה ולבעלי מסחר.

ומפריז עד אלג׳יריה, תוניס ומרוקו היה עוסק בצרכי הצבור, עמל להחזיק את הרוח היהודי ולהנהיג סדרים טובים לתורה ולתעודה.

״זכרה ירושלים את מטיבה״, אומר הכותב. ומה שאין בידינו הוא יומה המדויק של הפטירה, ואם תיערך אזכרה והיכן; המאמר שלפנינו הוא מאמר ולא הודעה.

חוברת הספירה, מודפסת במכונה

מחלקת המסחר והתעשיה של ההנהלה הציונית הוציאה חוברת על ספירת התעשיה העברית בארץ ישראל. החוברת אינה נדפסת בדפוס אלא במכונת כתיבה, וההקדמה שלה נתפרסמה בשלוש לשונות: עברית, אנגלית וגרמנית.

ושלוש הלשונות האלה אומרות למי החוברת מכוונת: לקורא שבארץ, לממשלה, ולמי שנותן או משקיע מעבר לים. ואת הגוף שהוציא אותה יש לקרוא בשמו המלא, מחלקת המסחר והתעשיה של ההנהלה הציונית, ולא בשם אחר.

ומן הידיעות האישיות שבאותו בוקר: ד״ר א. רופין שב לארץ, וה׳ הרצפלד שב היום מטסעותיו בחוץ לארץ. שתי שורות הן, ואין בהן יותר מזה.

ומה שלא נמסר בהודעה על החוברת: מספר המפעלים, מספר העובדים בהם וכמה מהם עובדים עתה. הודעה על ספירה שאין בה מספר אחד היא הודעה ולא ספירה, ואת המספרים נדפיס כשיגיעו.

העולם הערבי

מן הגוטה, מעכו, מלבנון ומקושטא

גזר דין מות בוצע בעכו

אתמול הוצא להורג בבית הסוהר בעכו ח׳יאט ח׳ליל, מוכתר כפר עטא, שנדון לא מכבר למות על רצח שני תושבי הכפר.

והתאריך ראוי לשים אליו לב: ההוצאה להורג היתה אתמול, בעשרים וששה לחודש, ולא היום. העתון שלפנינו כותב ״אתמול״, ואנו כותבים כמותו.

ומה שאין בידיעה: מתי נגמר הדין ובאיזה בית משפט, אם הוגשה בקשת חנינה אל הנציב העליון ומה נענתה. ומוכתר הוא ראש כפר, ובמשפט שבו נידון ראש כפר למות על רצח שני אנשי כפרו יש יותר ממה שנכנס לשתי שורות.

מה שנמסר הוא עצם המעשה, ואנו מביאים אותו בלשון שנמסר בה ואין אנו מוסיפים עליו ואין אנו קושרים אותו בדין אחר.

איטליה, סוריה והמנדט הצרפתי

נמסר כי לממשלת איטליה שאיפות להשתלט על סוריה ולהשפיע על המנדט הצרפתי בלבנון.

ובעתון אחר נמסר באותו בוקר דבר שני: צרפת דואגת מפעולות צבאיות של איטליה על הגבול, ובהן בנית מצודות, תחנות אויר ודרכים צבאיות.

ושתי הידיעות נדפסו בשני עתונים שונים, ואין האחת מפנה אל השניה. אנו מעמידים אותן זו אצל זו ואין אנו קושרים ביניהן: מי שרואה בגבול שבאירופה את הסיבה למה שנמסר על סוריה אומר דבר שלא נמסר בידיעות שלפנינו.

ומה שאין בהן: מי מסר, מתי ועל יסוד מה. בעניני מנדטים אין אנו מביאים הערכה אלא מסירה, וכשתימסר אסמכתא נדפיס אותה.

הסיעות הערביות מאז ההכרזה

בעוד ששה ימים, בשני בנובמבר, ימלאו תשע שנים להכרזת בלפור, ו״הארץ״ מקדים ודן בה הבוקר.

ועיקר הדיון אינו בהכרזה עצמה אלא במה שנעשה מאז בצד השני: התפלגותן של הסיעות הערביות בארץ ישראל, מהתנגדות אחידה בשנים הראשונות להתנגדות מפולגת בשנה הזאת.

והכותב אינו מונה את הסיעות בשמותיהן בחלק שלפנינו, ואיננו מונים אותן במקומו. מה שאפשר לומר בבטחון הוא זה: צד המדבר בקול אחד וצד המדבר בכמה קולות אינם אותו צד, ואף אם עמדתם המוצהרת לא נשתנתה כלל.

ואם תימסרנה עמדות הסיעות לקראת היום הזה, בשמותיהן ובלשונן, נדפיס אותן כלשונן.

תקנת נישואין חדשה בטורקיה

מקושטא נמסר, בעשרים וששה לחודש, כי הממשלה הטורקית קבעה תקנה חדשה בעניני נישואין בין בני דתות ולאומים שונים.

ושני העתונים שלפנינו אינם מסכימים על כיוון התקנה, ולפיכך אנו מביאים את המשותף להם בלבד: הגבלות שהיו נהוגות בנישואין כאלה הוקלו. מי הותר במי אין אנו כותבים, מפני שהאחד כותב כך והשני כותב אחרת, ובדבר שאין בו תקנה אחר כך אין אנו מכריעים.

ובעשרים ותשעה לחודש תחגוג הקונסוליה הטורקית שבארץ את יום השנה להכרזת הרפובליקה בטורקיה; וביום השמונה ועשרים, הוא מחר, תחגוג הקונסוליה הטשכוסלובקית את חגה הלאומי.

ושתי החגיגות האלה הן קונסולריות ולא עממיות. מי שמבקש לדעת היכן ייערכו ובאיזו שעה ימצא זאת בהודעות שיידפסו בימים האלה.

מעתמול מציג

דרכים ושבילים

פרק מאה שלושים וארבעה: היום השלישי

משחקים וחידות

פינת החידות

לפינת החידות המלאה ←

שנים ושלושים עמוד

מאת יוסף מן השוק

בוקר טוב. יש בגליון של היום חוברת אחת שאני מבקש לעמוד בה, ואינה ספר ואינה עתון: חוברת של שנים ושלושים עמוד, כריכתה חום בהיר.

כל ימי נשאתי בכיסי נייר של מלכות שאינה. והנה בא נייר חדש, ועליו סמל מוזהב, ומתחת לסמל שמה של הארץ באותיות לטיניות, ומתחת לשם מסגרת ריקה שאל תוכה ידביקו את שמי. ואין זה דבר של מה בכך, שיהיה לאדם מקום מוכן שבו יודבק שמו.

ובארבעת העמודים הראשונים נדפסים פרטי בעליו בשלוש לשונות, ואחת מהן עברית. וכאן אני אומר לכם מה הרגשתי, ולא גאוה ולא בדיחה: מה שמרגיש אדם הרואה את לשונו עומדת בחברה הגונה ואינה לבושה כראוי.

מפני שכתוב שם, לדברי אחד העתונים, נוסח ״משובש קצת״; והשני אינו מתפשר בלשון ואומר שנפלו שגיאות גסות, ובכללן בתוארי המלך. והמלך, שלא בפניו יידון, אינו יודע עברית ולפיכך לא ייפגע. אנחנו יודעים, ולפיכך ניפגע.

ועוד למדתי מן ההודעה שהעמודים האחרונים שבחוברת מוקצים לויזות. שנים ושלושים עמוד, והאחרונים לויזות: כלומר, מי שהכין את החוברת הכין בה מקום לכל מי שיסרב לי. ואני, שלא הייתי מעולם מעבר לגבול, אשמור על העמודים הריקים האלה כמי ששומר על קרקע בלא בית.

ואומרים שחמשה עשר אלף חוברות הגיעו, ושהן תספקנה לשנה. ואני יודע חשבון מן השוק: בארץ שיש בה שלושים ואחד אלף פועלים, ועוד בעלי בתים ועוד סוחרים ועוד נשים וילדים, חמשה עשר אלף חוברות לשנה אינן מרובות. ואני מניח שבמחלקה יודעים זאת טוב ממני, מפני שהם מנו והם אמרו שיספיק.

ודבר אחד לא מצאתי בכל ההודעות: מי יגיה את העברית בדפוס הבא. אם זה תפקידו של פקיד, יימסר שמו; ואם אין זה תפקידו של אף אחד, הרי זו המשרה הפנויה היחידה בארץ הזאת שאני מציע את עצמי אליה, ובלא שכר. בוקר טוב.

דואר הקוראים

ישראל בן-ציון, ירושלם

מי קורא את הנוסח העברי

אדוני העורך, קראתי בגליון של היום על תעודת המסע החדשה ועל השגיאות שנפלו בנוסח העברי שבה, ואני שואל שאלה אחת, ואינה שאלה של כבוד אלא של סדר: מי חותם על הנוסח העברי לפני שהוא נמסר לדפוס. על התעודה עצמה חותם מנהל המחלקה בשם הנציב העליון, וזה כתוב וידוע; ועל שלוש הלשונות שבארבעת העמודים הראשונים אין חתום איש. ובארץ שהעברית בה אחת הלשונות הרשמיות, נייר רשמי שנדפסו בו שגיאות עברית אינו ענין של נימוס אלא ענין של עבודה שלא נעשתה. ואין אני מבקש שיימחקו חמשה עשר אלף חוברות; אני מבקש שיימסר שמו של הפקיד שהדבר מוטל עליו מכאן ולהבא, ושיידפס בעתון. אדם שיש לו שם עושה את עבודתו אחרת מאדם שאין לו.

חנה גרינברג, תל אביב

ברשימות אחת עד שלוש עשרה

אדוני העורך, ועדת הבחירות לעירית תל אביב הודיעה שהיא מפרסמת ראשית כל את שמות הבוחרים שכל הפרטים בנוגע לזכותם הובררו בהחלט, ואלה נכנסו ברשימות אחת עד שלוש עשרה. חיפשתי את שמי בשלוש עשרה הרשימות ולא מצאתי אותו. ולפי ההודעה אין בכך הכרעה: שאר התושבים נכנסו לספרי הרשום של הועדה, והיא מטפלת בהם לפי הערעורים המוגשים לה ולפי בירור הפרטים, ורשימות המלואים שתתפרסמנה יכילו את יתר בעלי זכות הבחירה. עד כאן ההודעה, וטוב שנדפסה. ואולם שני דברים אין בה בשבילי: מתי תתפרסמנה רשימות המלואים, ובאיזה יום נסגרת קבלת הערעורים. בגליון שהיה בידי אין התאריך קרוא, ובמשרד הבחירות שבבית העיריה נאמר לי שהוא נקבע. אבקש מן הועדה שתדפיס אותו שוב, בבירור ובאותיות גדולות. אשה שעברה דירה בשנה הזאת אין דין שתיענש על כך בזכות הבחירה.

דב אפשטיין, פתח תקוה

בעד יולי שולם, ובעד אוגוסט

אדוני העורך, בגליון של אתמול נמסר כי ההנהלה הציונית שילמה למורים את משכורתם בעד חודש יולי, ושמקוים לשלם בסוף השבוע גם בעד אוגוסט. ואני מבקש מכם דבר קטן שאינו קטן. הקימו בעתון טור קבוע ובו שתי שורות בלבד: בעד איזה חודש שולם, ובאיזה יום. בלא דעה ובלא ביקורת, מספר ותאריך. שנים עשר חודש בשנה, וכל אחד מהם יודע את מקומו; ואם יעמוד חודש אחד בלא תאריך במשך שלושה שבועות, יראה הקורא זאת בלי שתכתבו עליו מלה אחת. נמסר הבוקר כי המשבר נידון בועידה בלונדון ובאולם בתל אביב, ובשני המקומות דיברו על אמת. הטור שאני מבקש הוא אמת שאינה צריכה נאום.

מכרזים: מכרז הממשלה לאספקה: ההצעות תתקבלנה במשרד פקיד המחסנים הראשי שבמשרדי הממשלה בירושלים עד תשע לפני הצהרים ביום ששי, החמשה בנובמבר 1926. ארבעה סעיפים במכרז, ופרטיהם בגוף הגליון. התנאים וטופסי ההצעה להשיג באותו משרד.

מסחר: משחת שינים ״קולגט״ מטהרת את פירורי המזון הנתחבים לתוך השינים וגורמים להן כאב, ושומרת על זגוגית השן. הסוכנים לארץ ישראל ולסוריה: תל אביב, תיבת דואר 205, טלפון 230; ובסוריה, בירות, תיבת דואר 619.

ספרים: ״התנ״ך בתמונות״ מאת אבל פן, כרוך בבד, ובו עשרים וחמש ליתוגרפיות צבעוניות מקוריות מן הבריאה ועד המבול. מחירו שלושים וחמשה שילינג, ולחותמי העתון עשרים וששה.

ספרים: הכרך השני מאת אבל פן, מן המבול ועד חורבן סדום ועמורה, מחירו ארבעים ושלושה שילינג ולחותמים שלושים ושנים; שני הכרכים יחד בחמשים וחמשה. ו״הדמעה״, עשרים וארבעה ציורים על סבלות ישראל בארצות הפרעות, בעשרים ואחד שילינג.

שיעורים: מורה מנוסה לצרפתית, מדופלמת באוניברסיטה בפריז, נותנת שעורים ליחידים ולקבוצות בתנאים נוחים. הכתובת: רחוב ברנר מספר 4, תל אביב, בבית השני מפנת רחוב אלנבי.

שיעורים: מבקש לתת שעורים בעברית תמורת שעורים בצרפתית או באנגלית. לפנות בכתב בלבד אל מערכת העתון האנגלי שבירושלים, תיבת דואר 683.

למכירה: בית קטן ומשק למכירה בתל אביב: שני חדרים עם חצר ושנים וחצי דונם אדמה. המחיר בתשלומים.

למכירה: פרה טובה מגזע אוסט-פריזי עומדת למכירה. על אודות הפרטים לפנות אל ד״ר פוחבסקי, תל אביב, רחוב לילינבלום מספר 27.

מסחר: מן העשרים וארבעה באוקטובר נפתח ברחוב נחלת בנימין 63 שבתל אביב בית מלאכה לתפירת בגדי גברים וגבירות: מתקבלות הזמנות מבחירה גדולה של סחורות אנגליות וצרפתיות, וגם פרוות יפות לקישוט. העבודה בהשגחה עצמית.

מקצועות: עורך דין שב מחופשתו ועונה לדורשיו בכל יום במשרדו שברחוב הנביאים בירושלים, מול בית החולים רוטשילד, בשעות הבוקר ובשעות אחר הצהרים.

הודעות: חברת הלואה וחסכון מודיעה כי ביום ג׳ בכסלו, הוא התשעה בנובמבר, בשעה שבע בערב, תיערכנה ההגרלות השנתיות של החסכונות לזמנים ארוכים. ישתתפו בהן רק אלה מן החוסכים שסידרו את חשבונותיהם עד יום ההגרלה.

מסחר: צמיגי ״גודייר״ לרכב נוסעים להשיג אצל ווסטר ושותפו, חנויות המושבה האמריקאית, ירושלים.

הודעות: אניה תפליג מחיפה לקושטא ולקונסטנצה ביום שני, השלושה בנובמבר. פרטים אצל הסוכנים שבערים.

מקורות נבחרים לעיון ולדיון