שני דברי דפוס עבריים חדשים מונחים הבוקר לפנינו: תרגום לילדים של ״אהל הדוד תם״ בהוצאת ״מצפה״ שבירושלים, וחוברת מאמרים מאת אורי צבי גרינברג.
יום של קריאה ושל אולמות. בבית העם שבתל אביב נועדים הערב שני קהלים, אחד לשיעור על שתי מדינות דמיוניות שנכתבו לפני מאות שנים ואחד לנשף שירה ונגינה; בחיפה ייערך במוצאי שבת נשף אלישבע לאחר שעבר בהצלחה בירושלים וברחובות; ובאותו בוקר יוצאים אל הקהל שני ספרים עבריים שאין ביניהם ולא כלום, אלא שהם נדפסים בשני עמודים סמוכים.
מן הארץ
תרגום מקוצר והכרעה של מחנך
סיפורה הנודע של הריט ביצ׳ר סטו, שהיה לו מקום נכבד במלחמה נגד העבדות באמריקה, הופיע עתה בתרגום עברי מקוצר לילדים בהוצאת ״מצפה״ שבירושלים, ולדברי המודיעים עשוי התרגום ביד אמן.
המתרגם הוא ה׳ א. ברש, והעברית שבו נקראת פשוטה וקלה ויפה בעת אחת. החוברת מצויירת בציורי שמן צבעוניים מאת ה׳ א. ס. פורסט, ומי שמסר את הידיעה מוסיף כי זו אחת ההוצאות הנאות שבדפוס העברי החדש. שם הספר נדפס במודעה ״אהל הדוד תם״, ומספר הציורים אינו קרוא אצלנו.
ומה פירושו של תרגום מקוצר לילדים. ספר שנכתב לגדולים ונחתך למדתו של ילד אינו ספר מקוצר בלבד: מי שחותך מכריע מה ייכרת ומה יישאר, וההכרעה הזאת היא עצמה דברי מחנך. ובספר כזה, שכל ענינו אדם הנמכר לאדם, ההכרעה כבדה שבעתים. ואם נתן אדם בידי ילד עברי בתל אביב או בירושלים סיפור על עבדות בארץ רחוקה, לא נתן בידו ספר על אמריקה כי אם ספר על מה שאדם עושה לחברו כשהחוק מרשה לו.
ועל אותו עמוד עצמו, בעתון אחר, מודעה על חוברת חדשה מאת אורי צבי גרינברג, וחמשה פרקים בה: ״לתפיסת המצב״, ״במוצאי שתיקה״, ״בין מים למים״, ״התנועה והספרות״ ו״לדברי בן-גוריון״. מחירה שני גרושים מצריים, והיא נמכרת בבתי המכר שבארץ. שם החוברת עצמה אינו קרוא בדפוס שלפנינו ואין אנו נוקבים אותו; ואולם שמו של הפרק האחרון מעיד למי היא מכוונת, בשבוע שבו יושבת ועידה בבית העם.
מן העולם
העולם האובד על הבד
ד״ר מטמן-כהן כותב הבוקר על הסרט שנעשה מסיפורו של קונאן דויל והמוצג בבית העם, ואומר כי חוקרי הטבע מציינים אותו כסרט העומד על נקודת הגובה של המדע כמעט בלא שגיאה.
תוכן הסיפור כך הוא. חוקר אחד שם לו למטרה לחקור את סביבות האמזונה, ובהגיעו אל אחד המקומות ראה שם את הזוארוסים, הן הלטאות הענקיות של העולם הקדמון, ונפל שם מת. את סודו ידע פרופיסור גרמני, והוא התחיל להטיף לרעיון, יסד משלחת מדעית והתאמץ בעקשנות יוצאת מן הכלל להוציאה לפועל. הוא לקח אתו מכונן צלם, מדריך ומלומד טבע, וגם את בתו של הפרופיסור שנפל חלל על שדה החקירה.
החיות שראינו את שלדיהן בבתי נכאת מפורסמים קמות שם לתחיה, מפלצות המגיעות בגדלן כגובה בית בן שלוש דיוטות, ונלחמות לעיני הרואים; ולבסוף מובא הענק הפצוע אל לונדון, משתחרר מכבליו, מתפרץ אל רחובות העיר ועובר בה עד שהוא נופל אל התימזה, והגלים נושאים אותו עד שהוא נעלם. והכותב שואל מה מעורר יותר השתוממות: הרעיון הנועז של המחבר המפורסם, או הארכיטקטורה והטכניקה המשוכללות הבונות מחדש את החיות ההן, והצלום העושה את הרושם של גדלן. את המשחקנים, כך הוא מעיד, כמעט שאין מרגישים; ועיקר המשחק נופל בחלקן של החיות.
ולמה הדבר ראוי שייכתב כאן. קהל שראה שלד תלוי בבית נכאת ראה עצמות; קהל הרואה את אותה חיה עצמה הולכת ופוסעת למד דבר שספר אינו מלמד אותו, והוא הגודל. ואף על פי כן ראוי שייאמר בפירוש: מה שנראה על הבד אינו צילום של חיה כי אם מעשה ידי אדם שבנה אותה, ובין השנים יש הבדל שהקורא הצעיר צריך לדעת.
אלישבע בחיפה ושני נשפים
נשף אלישבע עבר בהצלחה בירושלים וברחובות, ובמוצאי שבת זה ייערך בחיפה, בראינוע ״אמפיר״. שמותיהם של המשתתפים עמה יצאו מתחת מכבש הדפוס מטושטשים, ואין אנו מדפיסים אותם על פי השערה.
והערב שני קהלים בבית העם שבתל אביב. בשעה שש ירצה ד״ר ב׳ על ״אוטופיה״ של מורוס ועל ״עיר השמש״ של קאמפאנלה, בהמשך שיעוריו על תולדות הסוציאליסמוס; ובאותו בנין ייערך נשף שירה ונגינה, ובתכניתו שירים מאת קומפוזיטורים וקטעים מאופרות. גם כאן נדפסו שמות הזמרת והמנגנים בצורה שאין אנו מעתיקים אותה.
ושני הספרים שהערב הראשון עוסק בהם ראויים לשורה. מורוס האנגלי וקאמפאנלה האיטלקי כתבו, כל אחד בזמנו ובלשונו, ספר על מדינה שאינה קיימת: אי מרוחק שסדריו מתוקנים ועיר שהשמש שולטת בה. ואין אלה ספרי מסע כי אם ספרי טענה, ודרכם לתאר את מה שיש על ידי תיאור מה שאין; ומי שמבקש לשמוע מהיכן באו הויכוחים שאנו שומעים כאן בחדשים אלה על סדרי חברה, ראוי לו שישב ערב אחד וישמע מאין התחילו.