נגמרה עונת הרחיצה ושמונה לא חזרו

נגמרה התחרות לתכנית בית הספר העממי. חמש עשרה הצעות נפתחו במעמד חבר השופטים: האינג׳ קפלן, ה״ה עזריהו, ד״ר ברכיהו, ד״ר פרידמן, קלמנובסקי, הארדיכל צרלין, הארדיכל קוצ׳ינסקי, האינג׳ צימרמן והאינג׳ ריזר. פרס ראשון לא ניתן. פרס שני ניתן לאינג׳ בודאנסקי בעד התכנית ״אלף-בית״, ופרס שלישי לארדיכל נייפלד; סמלה של תכניתו אינו קרוא בהודעה. מלבד אלה נקנו ארבע תכניות: השניה של הארדיכל נייפלד ושמה ״אשא״, תכנית הארדיכל גולדשמידט ״חצר״, תכנית האינג׳ רומאנוב ״נוחיות״ ותכנית האינג׳ זוהר ״רק 700 מטר״.

והדבר שאין בו מספרים הוא הדבר שיש בו ענין: פרס ראשון לא ניתן, ואף על פי כן נלקחו שש תכניות. כלומר, חבר השופטים לא מצא בין חמש עשרה ההצעות אחת שראה אותה ראויה לעמוד כמות שהיא, ועם זה מצא בשש מהן דברים שכדאי לקנותם. ולפיכך לא ייבנה בית הספר לפי תכנית אחת של אדם אחד, ומי שיבנה אותו יצטרך להכריע בעצמו. התכניות יוצגו לראוה לפני הקהל במשך עשרה ימים במחלקה הטכנית, בחדר שמספרו שלושים ואחד, ומי שבנו עתיד לשבת שם רשאי לבוא ולראות מה הוצע ומה נדחה.

בהמשך לידיעה שמסרנו על שני גני הילדים שנפתחו בשכונות, נמסר הבוקר כי נפתח גן שלישי, והוא במחנה הצריפים ״מכבי״ שעל גבול יפו של תל אביב, בעזרת ועד הקהלה. שני הראשונים, שבשכונת הצריפים שעל יד תחנת הרכבת ושבמרכז בעלי המלאכה שבלב תל אביב סמוך למחנה הצריפים שברחוב בלפור, נפתחו בעזרת העיריה על ידי מחלקת החינוך שעל יד ההנהלה.

ובסוף ההודעה תנאי, והוא החלק המלמד שבה: גנים ייפתחו גם בשכונת צריפים אחרת אם ההורים יגלו ענין מספיק בפתיחתם. כלומר, אין כאן תכנית שנקבעה מלמעלה לכל השכונות אלא מוסד הנפתח במקום שבו ההורים תובעים אותו; ומי שאינו תובע אינו מקבל. ובשכונות של צריפים, שדייריהן באים והולכים, התנאי הזה כבד מכפי שהוא נראה בשורה אחת.

במשפט השלום העברי: במשפט השלום המחוזי בתל אביב נכנסו בתרפ״ו מאה ושנים עשר משפטים לעומת תשעים ושנים בתרפ״ה; ובמשפט השלום העירוני בתל אביב נכנסו בתרפ״ו תשע מאות שמונים ותשעה משפטים לעומת שש מאות תשעים וששה בתרפ״ה. ההודעה מוסיפה כי התרבות המשפטים בתרפ״ו לעומת תרפ״ה היא בכלל בשיעור של כארבעים אחוז. מספר נוסף נדפס שם גם בעד משפט השלום העליון, אלא שההשואה לתרפ״ה אינה קרואה אצלנו, ולפיכך אנו מביאים את שני הזוגות השלמים בלבד.

ומפני מה ראוי מספר זה לשורה. משפט השלום העברי אינו בית דין של הממשלה: שני צדדים באים אליו מרצונם, חותמים מראש שיקבלו את הפסק, וכוחו של הפסק בא מן החתימה שלהם ולא מידו של שוטר. ולפיכך כל משפט שנכנס אליו הוא עדות של שני אנשים שהעדיפו אותו על בית המשפט שהחוק העמיד להם. עליה של כארבעים אחוז בשנה אחת אינה אומרת שרבו המחלוקות בעיר בלבד; היא אומרת גם מי נעשה כתובת להן.

עירית תל אביב מזמינה הצעות להנחת צינורות מים בגודל של כחמשת אלפים, ומועד סגירת ההצעות הוא האחד בדצמבר שנה זו; ובמקביל היא מזמינה הצעות לאספקת שלושת אלפים מודדי מים. יחידת המדה של המספר הראשון אינה ברורה בהודעה שלפנינו, וקרוב לודאי שהכוונה למטרים של צינור; ואין אנו קובעים בדבר.

ומה הוא מודד מים. מכשיר קטן הנתון בפתח הצינור, ובו גלגל שהמים מסובבים אותו ומספר שהולך ועולה; והוא ההופך את המים מדבר שנוטלים אותו לדבר שקונים אותו. שלושת אלפים מכשירים כאלה בעיר של כארבעים וששה אלף נפש אינם מספר על מים אלא מספר על צינורות: כך רבים הבתים שהעיריה מבקשת למדוד להם, וממילא כך רבים הבתים שהצינור מגיע אליהם.

נמסר כי עבודות יתחילו בקרוב בבית הכרם שבפאתי ירושלים, ובהן יועסקו מחוסרי עבודה; סכום של שש מאות לירות מצריות הוקצב לכך. מספר האנשים שיועסקו אינו קרוא בהודעה שלפנינו, ואין אנו נוקבים אותו.

ועבודה כזאת ראוי לקרוא לה בשמה. סכום שנקבע מראש ומקטע עבודה שנקבע מראש הם עבודת עזרה ולא מקצוע: היא נותנת שכר לחדשים ואינה נותנת אומנות, וכשייגמר הסכום ייגמרה. ומי שמעמיד את שש מאות הלירות בצד מספר הנזקקים לסיוע שנזכר הבוקר בדין וחשבון של ועד קהלה אחר, יראה מה גדלו של הסעיף הזה בחשבון הכללי.

אתמול בשעה שלוש אחר הצהרים נחגגה בשכונת נחלת אחים הנחת אבן הפנה לבנין בית הכנסת, מנדבתו של נדיב מן העיר מלילה אשר במרוקו הספרדית. אל המגרש באו רבים מרבני העדה הספרדית והעדה המערבית ומנכבדיהן, ותזמורת השמיעה את מנגינותיה.

ה׳ א. אלמאליח דיבר כחצי שעה על ערך בנין הארץ בשעה זו, והילל את הנדיב שלא הסתפק בנדבותיו הגדולות בעירו אלא זכר גם את ירושלים; והרים על נס גם את המשתדל העיקרי בדבר, איש ירושלים מר עמרם אבורביע, שפעל על הנדיב. אחריו דיבר אחד הרבנים על גודל המצוה של בנין בית הכנסת בעיר, ואחד מרבני בית אלישר הניח את האבן הראשונה, ואחריו נתכבדו האורחים בהנחת שאר האבנים. שמו הפרטי של הנדיב ושמותיהם המלאים של הרבנים אינם קרואים אצלנו.

במוצאי שבת, בשמונה בערב, תהיה בדירת ועד העיר אספה כללית של התורמים לקרן הקימת לישראל בירושלים, בהשתתפות חברי הועד הארצי מתל אביב. על הפרק: דין וחשבון הועד המקומי בירושלים בשנת תרפ״ו, הרצאה על העבודה להבא, ובחירת ועד מקומי. שם הרחוב והתאריך העברי של אותו מוצאי שבת אינם ברורים בהודעה, ואין אנו מדפיסים אותם.