המשטרה בקוזמין: אין צורך ביהודים

ובאותו עמוד עצמו שבו נדפסה הידיעה מקוזמין נדפסה ידיעה אחרת מפולין, ותוכנה הפוך: בית המשפט ההנהלתי החליט להכיר בזכות הקהילות היהודיות להכניס רב קהילתי כחבר בהנהלותיהן. והדבר נוגע לוארשה וללודז׳.

ושתי הידיעות האלה נדפסו בעמוד אחד ובאותו יום עצמו, ואנו מניחים אותן זו בצד זו בלא להכריע ביניהן. באחת מסרבת משטרה בעיר קטנה לבוא אל יריד, ובשניה מכיר בית משפט במדינה בזכות שבהנהלתה של קהילה; ואין הסתירה שביניהן סתירה שבדין, מפני שאין אלה אותן רשויות ואין זה אותו ענין.

ומה היא הזכות שהוכרה. הנהלת קהילה היא גוף נבחר, והרב אינו נבחר אליה; והשאלה היתה אם מותר להושיבו בה בתוקף משרתו. ומי שהחליט שמותר קבע בכך שאין הקהילה אגודה של משלמי מסים בלבד, אלא גוף שיש בו גם צד של דין ושל הוראה. ואיך תשתמשנה הקהילות בזכות הזאת, ואם תשתמשנה בה כולן, אין בידיעה שלפנינו.

וממשלת פולין דחתה עד יולי שנת 1927 את הגזירה בדבר הוצאת בתי המזיגה מידי יהודים.

ודחיה אינה ביטול. הגזירה עומדת בעינה ורק מועדה הוזז, ומי שמתפרנס מבית מזיגה בפולין יודע עתה את התאריך שעד אליו הוא מתפרנס ולא יותר מזה. ומה שאין בידיעה: מה שינה את דעת הממשלה, אם נעשה הדבר בעקבות פניה של מי שהוא, ומה יהיה כשיגיע החודש ההוא.

ובית מזיגה אינו רק חנות. בפולין הוא רשיון, כלומר זכות שהממשלה נותנת ושהממשלה מסוגלת ליטול; ומי שמוציא רשיון מידי בעליו אינו סוגר בית אחד אלא מעביר פרנסה שלמה מיד אל יד. ולפיכך אין זו ידיעה קטנה למי שהיא נוגעת בו, אף שהיא שורה אחת בעתון.

וממוסקבה נמסר כי סטודנטים יהודים באוניברסיטה המקומית התנגדו לניתוח גופות יהודיים לצרכי מחקר.

ואת צדה האחר של אותה שאלה עצמה מסרנו בגליון של אתמול, והוא בא מוארשה: שם היתה הדרישה שסטודנטים יהודים לא ינתחו גופות של נוצרים. ועכשיו באה הידיעה מן הכיוון ההפוך, ובשני המקומות עומדים סטודנטים יהודים באמצע.

ואין שתי הדרישות דרישה אחת, אף שהן נראות כצד וצדו. בוארשה באה התביעה מצד אחרים ונגד הסטודנטים היהודים, ובמוסקבה באה מצדם הם; האחת מבקשת להרחיק אותם מן השולחן, והשניה מבקשת להרחיק מן השולחן את מתיהם. ומה היתה תשובת האוניברסיטה שבמוסקבה, אין בידיעה שלפנינו.

ובאותה עיר נערכה אזכרה לד״ר סירקין, בהשתתפות חברים ותלמידים שתיארו את דרכו הפוליטית והציונית.

ונזכרה באזכרה פעולתו לשמירת התרבות העברית בעימות עם התנועה היידישיסטית בגולה. ושימו לב לצירוף שבעמוד זה: בטור אחד נמנית עתונות שמונה מאתים אלף עותקים ובראשה עתון שאינו עברי, ובטור השני נזכר אדם שנלחם שם על העברית.

ושלושה פרטים חסרים אצלנו: שמו הפרטי של האיש, שם האולם, ויום האזכרה. שלושתם משובשים בכתוב שהגיע לידינו, ואין בנו די בטחון לכתוב אותם.