מפלגה דמוקרטית חדשה בפולין

בהונגריה הגביל חוק נומרוס קלאוזוס את כניסתם של היהודים אל האוניברסיטאות, והדבר גרם לתלונות שהובאו לפני חבר הלאומים.

ומה הוא נומרוס קלאוזוס. אין זה אסור על יהודי ללמד, וכאן דוקא נעוצה ערמתו: זהו מספר סגור, מכסה. נקבע כי מספרם של התלמידים היהודים באוניברסיטה לא יעלה על חלקם באוכלוסיה הכללית, ומי שנמצא מעבר למספר נשאר בחוץ אף אם עמד בבחינות ואף אם עמד בהן טוב מן המתקבל. אין פוסלים אותו בשל עצמו, פוסלים אותו בשל אלה שנרשמו לפניו.

ומה מעמידה תלונה לפני חבר הלאומים בפעל. הונגריה מחויבת, ככל אחת מן המדינות שנחתמו עמן חוזים לאחר המלחמה, בהגנה על המיעוטים שבתוכה, ועל סמך זה אפשר לבוא בתלונה. הדרך היא, כמנהג הדברים שם, דרך של כתב: התלונה מגיעה אל המזכירות, המדינה נשאלת לתשובתה, והענין עשוי לעלות על שלחן המועצה. זו דרך אטית ואין זו דרך של בית דין, ואין בסופה פסק שמחייב מחר בבקר.

ואף על פי כן אין היא ריקה. מדינה שמוכרחה לענות בכתב על חוק שחקקה בעצמה אינה עומדת במקום שבו עמדה כל עוד לא נשאלה דבר; והתשובה שהיא כותבת נשארת כתובה ואפשר לחזר ולהניח אותה לפניה. אנו מוסרים את הדבר בלשון זו ולא בלשון של הבטחה.

ועידת הג׳וינט שנערכה בשיקאגו נחשבה למאורע בעולם היהודי מעבר לים, והיא הגדולה שבועידות האצילים היהודים בארצות הברית.

המזמין היה ראש הפילנטרופים באמריקה, ה׳ יוליוס רוזנוולד, ואליה הוזמנו השמות הגדולים שבצבור ההוא. ומי שקרא הבוקר את הטור המרכזי שבשער שלנו מצא את אותו שם עצמו פעם שניה, בשורת המשתתפים שבועידה הכלכלית שבלונדון; וזו דרכה של שכבה דקה: אותם אנשים יושבים בשני אולמות רחוקים זה מזה בתוך שבוע אחד, והם הממציאים את הכסף בשניהם.

ומה הוחלט בשיקאגו, אין הידיעה שלפנינו מוסרת. לא סכום, לא תכנית ולא חלוקה בין הארצות. על כן אנו מדפיסים את עצם כנוסה של הועידה ואת זהותו של המזמין, ומניחים את ההחלטות עד שיגיעו: בענינים כאלה ההודעה על הכנוס מגיעה אלינו בשבוע אחד והחלטותיו בשבוע השלישי.

בליטא קימים, לפי ידיעת הבוקר, מאה תשעים וששה מוסדות חינוך עברים, ובהם שמונה גני ילדים, תשעים ושבעה בתי ספר עממיים, שנים עשר בתי ספר תיכוניים, אחת עשרה גימנסיות וסמינר אחד.

ולפני שקוראים במספרים האלה יש לומר דבר אחד עליהם. פרטי הרשימה, כפי שהם נקובים בידיעה, מצטרפים למאה עשרים ותשעה ולא למאה תשעים וששה. אין אנו מתקנים את החשבון ואין אנו מתקנים את הפרטים: אפשר שנשמטו מן הרשימה סוגי מוסדות שלא נמנו בה, ואפשר שהסך הכולל נדפס בשגגה. הדפסנו את שני המספרים זה בצד זה בטבלה שלנו, ומי שיקרא בה יראה את ההפרש בעיניו.

ומה שאינו תלוי בהפרש הזה הוא התמונה עצמה. זו אינה רשימה של בתי ספר, זו מערכת שלמה בעברית בארץ שאינה שלנו, מגן הילדים ועד הסמינר. והסמינר האחד שבסופה הוא הציר שהכל תלוי בו, שכן מערכת שאין לה סמינר אין לה מורים משלה, והיא מוכרחה להביא אותם מחוץ לה או לותר על לשונה בכתה הראשונה. ומה בין בית ספר תיכוני ובין גימנסיה בחשבון הזה, אין הידיעה מבארת, ואנו מדפיסים את שני הסוגים כפי שנמנו בה.