המלכה מריה בדרכי אמריקה
מבוקרשט מוסרים בולטיני רופאים והמלכה עושה במסעה שמעבר לים; בפריז מדברים על ספר שיצא בניו-יורק; נזר יהלומים ירד מראשה של אשה אחת ופתח קרן של מיליון דולר; וד״ר ויצמן עלה על האניה לאמריקה, ועל שולחן הפרידה הונח שק כסף
מה שמגיע אלינו מן העולם מגיע באניה אחת: הסרטים, העתונים והשמועות כאחד. השבוע חזרו בבתי הקהוה שלושה שמות: המלכה מריה מרומניה העושה בארצות הברית, מר המינגוויי שספרו יצא בניו-יורק, וגב׳ לינדהיים שהסירה את נזרה והניחה אותו על שולחן הקרן.
נמסר כי המלכה מריה מרומניה ירדה בחודש זה אל חוף ניו-יורק, ועמה בנה הנסיך ניקולאי ובתה הנסיכה איליאנה. מספרים שקיבלו את פניה בשריקות אניות ובהמון שעמד על הרציף, וכי מסעה ממשיך משם פנימה אל ערי היבשת. אמריקה, שאין בה מלוכה ואין בה חצר, מקבלת מלכה בכבוד שאין נוהגים בו באירופה עצמה, וקוראינו ישפטו אם זה כבוד למלוכה או כבוד לחידוש.
ובאותם ימים עצמם באו מבוקרשט בולטיני הרופאים על מחלתו של המלך פרדיננד, ולשונם זהירה כלשון כל בולטין של ארמון. לדברי מקורות, מכאן נשמעת השאלה שאין שואלים אותה בקול: מה טעם עושה המלכה את דרכה מעבר לים בשעה שבעלה שוכב בחוליו. אומרים בבוקרשט שהמסע נקבע מכבר ואין מבטלים דבר שנקבע ושערים שלמות נערכו לקראתו, ואומרים גם אחרת.
ומן הדברים שמתלחשים בהם בטרקליני העיר ואין כותבים אותם בעתון: בראשית השנה הסיר הנסיך קארול מעליו את זכות הירושה ויצא אל מחוץ לגבולות, ובמקומו הוכרז יורש העצר הקטן, ילד שמנה חמש שנים בשבוע זה. שלושה אנשים נקבעו למועצת עוצרים לשעת הצורך, ובהם פטריארך הכנסיה. מספרים כי בשיחות הערב שבים ושואלים אם אין אדם אחד שחזרתו תוכל להיות מקוימת, ואין לנו אלא למסור את השאלה כפי שהיא נשמעת.
מר המינגוויי, וספר שפריז קוראת בו
בשבוע שעבר הוציא בית הוצאה בניו-יורק ספר חדש מאת סופר אמריקני צעיר היושב בפריז, מר ארנסט המינגוויי. חמשת אלפים עותקים ומעט יותר, שני דולר העותק, ועלילתו יוצאת מבתי הקהוה שבגדה השמאלית ומגיעה עד מרוצי השוורים שבספרד. מי שלא קרא בו עדיין יודע לפחות את שמו, שכן העתונים שבאו באניה האחרונה מלאים ממנו.
ומה שמדברים בו אינו הספר אלא השאלה מי הם. מספרים בפריז כי אנשים מבני אותה חבורה מצאו את עצמם בין הדפים, ואחדים מהם אינם מודים לסופר על הכבוד שעשה להם. ומתלחשים גם על ביתו של הסופר, שנתפרד בחדשים האחרונים, אלא שבנקודה זו אין המספרים מוסיפים שם, ואף אנו לא נוסיף.
פיירבנקס ופיקפורד, והבית שעל הגבעה
ובהוליווד, כשמדברים על זוג אחד אין צריך להוסיף שם משפחה: דאגלס פיירבנקס ומרי פיקפורד. ביתם שעל הגבעה הוא הכתובת שכל אורח מבקש להיכנס בה, והם מן המייסדים של חברת ההפצה ׳יונייטד ארטיסטס׳, שהקימו אותה כדי להוציא את סרטיהם בעצמם ולא בחסדי אחרים.
מספרים כי בחדשי הקיץ שחלפו עשו את דרכם בבירות אירופה, ואף במוסקבה נראו, והמון עמד בתחנות ובפתחי המלונות לראות אותם. עתה חזרו אל עבודתם, ומתלחשים בלובי של בתי ההפקה מה יהיה סרטו הבא של מי שעמד בשנה זו על סיפונה של ספינת שודדים. כל עוד לא נמסר דבר, קוראינו ישפטו מדעתם.
גב׳ לינדהיים, ונזר על שולחן הקרן
מניו-יורק נמסר כי הסתדרות הנשים הציונית באמריקה, ׳הדסה׳, פתחה קרן לבנין בתי חולים בארץ ישראל, ושיעורה מיליון דולר. ומה הונח בה ראשון: נזר יהלומים של נשיאת ההסתדרות עצמה, גב׳ אירמה לינדהיים, שהעריכו אותו בשבעת אלפים וחמש מאות דולר.
יש אולמות שבהם מורידה אשה את נזרה כדי שיראו אותו, וזה אולם שבו הורידה אותו כדי שלא יראו אותו עוד. נמסר כי הנזר יימכר וכספו ייכנס אל הקרן. ומי שיודע כמה ישיבות דרושות באמריקה כדי לפתוח קרן אחת יבין מה עשתה האשה הזאת בתנועה אחת של יד, ובלא נאום.
ד״ר ויצמן על שולחן הפרידה
ובלונדון, סעודת פרידה. ד״ר ויצמן עלה בסוף השבוע על האניה לאמריקה, ועמו ד״ר הלפרן וד״ר ארלוזורוב, ולפני כן נערך לכבודו משתה. על אותו שולחן, בין המנה ובין הנאום, הניח מר בארון, בעל בתי הטבק הגדולים שבעיר, עשרים וחמשת אלפים ליש״ט.
נמסר כי האורחים קמו על רגליהם. מתלחשים כי אחדים מן הנואמים שהכינו דבריהם מראש נמצאו באותו רגע בלא פתיחה, שכן קשה לפתוח בבקשה לאחר שסכום כזה כבר הונח. מי שמבקש ללמוד כיצד נראית סעודת פרידה שיש בה שק כסף, אין לו אלא לשמוע את ההפסקה שהיתה שם.
קולונל וודג׳ווד וגברתו בירושלם
ובשער העיר: נמסר כי הגיע לירושלם קולונל ג׳וזיה וודג׳ווד, חבר בית הנבחרים הבריטי מטעם מפלגת העבודה, ועמו גברתו. המשפחה הזאת שמה ידוע באנגליה דור אחר דור מכלי החרס שיצאו מבתי היוצר שלה, והוא עצמו מן המדברים בעניני הארץ הזאת בפרלמנט.
מתלחשים במסדרון המלון מה ישאל האורח ומה ישיבו לו, ומה ימסור בשובו לבית הנבחרים. בשבוע שבו קמה בלונדון ועדה של שלושים וארבעה חברי פרלמנט לעניני ארץ ישראל, אין ביקור כזה ענין של נימוסין בלבד, וגם אין הוא ענין של נימוסין כלל.
בקצרה
- מוושינגטון נמסר כי הרב סטיבן וייז דרש שתי דרשות בכנסיה הקונגרגציונלית הראשונה שבעיר, אותה כנסיה שנשיא ארצות הברית נוהג להתפלל בה. מי שמבקש למדוד את הדרך שעשה הרב הזה, ימדוד אותה בשורות ההושבה ולא במילים.
- ובתל אביב נערכה קבלת פנים למר מאיר בראון, נשיא התאחדות הפועלים האמריקנית, שבא לחזק את הקשרים שבין פועלי אמריקה ובין פועלי הארץ. נמסר כי דברי האורח נשמעו בקשב, וכי הקהל התעניין גם במידת כיסו של ארגונו.
- בירושלם נערך קונצרט של נשים לטובת ׳עזרת נשים׳, ונמסר כי נכח בו הנציב העליון עצמו ושהשירה העברית מצאה חן בעיניו. אולמות העיר הזאת מתמלאים מהר יותר כשהמטרה צדקה והכרטיס אינו יקר, וכשיודעים מי יושב בשורה הראשונה.
- ובעמוד הראשון של עתוני השבוע: הזמנה לחתונה בבית אבי הכלה ברחוב ליליינבלום מספר שמונה עשר, והזמנה אחרת לנישואין בשעה חמש אחר הצהרים במלון אשל שבתל אביב. מי שסבור כי העיר הזאת מתלוננת יותר משהיא מתחתנת, שיקרא את העמוד הראשון עד סופו.
- ובטור ההלצות של עתון יום ו׳: רשימה על המשבר שבתל אביב, ובה הנחה שאם יקטן הקהל ויתרבו התורמים תרבה השמחה. בשבוע שבו הוקצבו חמשה עשר אלף לירות לעבודות, יש בהלצה הזאת יותר ממה שיש בה.
מקורות
מקורות
- Palestine Bulletin, 25-10-1926, p3
- Palestine Bulletin, 25-10-1926, p2
- Palestine Bulletin, 27-10-1926, p1
- Palestine Bulletin, 27-10-1926, p3
- עתון דאר היום, 29-10-1926, עמוד 7
- הארץ, 29-10-1926, עמוד 1
- עתון דאר היום, 26-10-1926, עמוד 1