רבקה בן-עמי, מורה-פועלת מתל-אביב

אני רואה בכל בוקר את פני התלמידים בכיתה ויודעת מי אכל ומי לא. ילדי הפועלים באים רעבים כשאבא יושב בבית, ואני שואלת את עצמי: למה אנו מלמדים אותם תנ"ך ודקדוק כשהבטן ריקה? דבר כתב כי שליש מן הפועלים מובטלים. שליש. לא מספר בעיתון, אלא שליש מן הבתים שאני מכירה.

אני דורשת שהמוסדות יפסיקו להתווכח על חוקות ותקנונים ויתחילו לבנות תוכנית תעסוקה. אוצר הישוב שהוקם השבוע הוא צעד ראשון, אך אם הכסף ילך לשולחנות של פקידים ולא לפיגומים של פועלים, הוא לא שווה כלום. אחריות ציבורית פירושה לחם לילדי העובדים, לא נאומים על עתיד.

צבי לנדסברג, פועל דפוס מחיפה, חבר פועלי ציון שמאל

שלושה חודשים שובתים כורי הפחם באנגליה, ומליון ושש מאות אלף מובטלים נוספים מצטרפים לרחוב. ובינתיים הפרלמנט מעביר חוק של שמונה שעות שנועד לשבור את השביתה. אני שואל: היש הבדל בין בעל המכרה באנגליה לבין בעל הפרדס בארץ? שניהם חושבים שהפועל הוא עלות ולא אדם. שניהם מוכנים להשתמש בחוק נגד העובד.

הסולידריות המעמדית אינה סיסמה. כשהכורה הבריטי שובת, הוא שובת בשביל כל פועל בעולם, גם בשביל הבנאי בחיפה ובשביל הסדרנית בתל-אביב. ומי שאומר 'זה לא עניינו של הפועל העברי' מוכיח רק שהוא שכח את בורוכוב: שחרור לאומי בלי שחרור מעמדי הוא בורגנות בלבוש חדש.

מנחם הררי, פועל-אדמה דתי ממושב צעיר

עבדתי כל הבוקר בשדה, וכשחזרתי ופתחתי את העיתון, קראתי על הסערה באספת הוועד הלאומי. ההנהלה הציונית שלחה חוקת קהילות לממשלת המנדט בלי לשאול איש. אני פועל-אדמה, לא פוליטיקאי, אבל אני יודע דבר אחד: לא בונים בית בלי לדבר עם מי שיגור בו.

אוסישקין אמר שיש סכנה של 'מדינה בתוך לאומה'. אני מבין את הדאגה, אך מבקש לומר מילה פשוטה: הקהילה היהודית אינה רק מסגרת לאומית ואינה רק מסגרת דתית. היא שניהם יחד, כמו האדמה הזו שהיא גם מצווה וגם עבודה. מי שמפריד בין הדת לבניין הארץ יאבד את שניהם.

שרה מזרחי, מחנכת דתית בירושלים

קולונל קיש ויתר על נתינותו הבריטית, וזו מחווה שאני מכבדת. אך איני יכולה לשכוח שבאותו שבוע שבו קוראים להתאזרחות, הויכוח על חוקת הקהילות מגלה כי אין הסכמה על מהות החינוך העברי. מה ילמדו ילדי האזרח החדש? מי יקבע את תוכנית הלימודים? האם תהיה אוטונומיה חינוכית, או שהמנדט יחליט בשבילנו?

אני מחנכת. אני רואה כל יום את ההבדל בין ילד שגדל בבית עם מסורת לבין ילד שהכל אצלו חדש ובלי שורשים. התאזרחות ללא יסוד חינוכי היא כמו בית שבנוי על חול. חובתנו היא קודם כל לבנות בתי-ספר עבריים שילמדו תורה ומדע, מסורת ובניין, ורק אחר כך לדרוש את הפתק.

ד"ר נתן עמיתי, מרצה ירושלמי לענייני חברה ולשון

דומני כי השבוע האחרון ציפה אותנו בעימותים מכל עבר: ירי ליד מכה, ניסיון התנקשות בפריז, קריסת ממשלה בדמשק, מובטלים שפורצים דלתות בחיפה. בכל אחד מן המקרים הללו, האלימות הגיעה כשהדיאלוג נכשל. הוהאבים ירו כי לא הצליחו להסכים עם המצרים על מנהג הפולחן. המובטלים פרצו כי לא מצאו אוזן קשבת.

אני מבקש להזכיר שאנו חיים בארץ שבה השכנות בין עמים היא לא בחירה אלא מציאות. מה שקרה ליד מכה יכול לקרות גם כאן אם לא נלמד להקשיב. לדעתי, המבחן האמיתי של חוקת הקהילות אינו בשאלה אם היא לאומית או דתית, אלא בשאלה אם היא מותירה מקום לזהירות, להבנה ולמידה.