איימון דה ולרה נמצא השבוע בדבלין, שם הוא ממשיך לבנות את מפלגת פיאנה פויל שהקים ב-16 במאי. המפלגה החדשה מבקשת להיות חלופה רפובליקנית לממשלת המדינה החופשית, מבלי לחזור לנשק.

לפני ארבע שנים עמד דה ולרה בצד המפסיד של מלחמת האזרחים האירית, סירב להכיר בהסכם שחילק את האי, ונכלא. עתה הוא בוחר בדרך הפרלמנטרית, ומקים מפלגה שתתמודד בבחירות ותשנה את ההסכם מבפנים. התהליך אינו פשוט: רבים ממעריציו רואים בכניסה לפרלמנט בגידה בעקרונות הרפובליקה.

דה ולרה נולד בניו-יורק בשנת 1882 לאם אירית ולאב ספרדי, וגדל אצל סבתו בכפר אירי. הוא ניצל מגזר דין מוות אחרי מרד הפסחא של 1916, ומאז הפך לדמות המרכזית בתנועה הלאומית האירית.

נילס בוהר יושב השבוע במכון לפיזיקה תיאורטית שהקים בקופנהגן, וממנו עוקב אחר שני החיבורים שזעזעו את עולם הפיזיקה: משוואת הגלים של שרדינגר והפירוש ההסתברותי של בורן. כמנהל המכון, בוהר הפך את קופנהגן לעיר הבירה של הפיזיקה החדשה.

בוהר, חתן פרס נובל לפיזיקה משנת 1922 על מודל האטום שלו, מנהל כעת מעבדה שבה מתגוררים ועובדים הפיזיקאים הצעירים ביותר של אירופה. הייזנברג, פאולי ואחרים מבלים חודשים בקופנהגן, ובוהר מנחה את הויכוח בסגנונו המיוחד: שאלות ארוכות, שתיקות ממושכות, ותשובות שמשנות את כל התמונה.

בוהר נולד בקופנהגן בשנת 1885 למשפחה אקדמית מכובדת. אביו היה פרופסור לפיזיולוגיה, ואחיו הרלד מתמטיקאי נודע ושחקן כדורגל בנבחרת דנמרק. נילס עצמו היה שוער חובב בצעירותו, אך בחר בפיזיקה.

שמואל יוסף עגנון יושב בירושלים, בביתו בשכונת תלפיות, וכותב. שב לארץ ישראל לפני שנתיים אחרי שהות ארוכה בגרמניה, ומאז הוא שקוע בכתיבה. מקורביו אומרים כי הוא עובד על יצירה חדשה, אך עגנון אינו ממהר לפרסם ואינו מספר מה כתוב בדפים שעל שולחנו.

עגנון נחשב כבר עתה לאחד הסופרים העבריים המעניינים ביותר של הדור. סיפוריו, ובהם 'והיה העקוב למישור' ו'עגונות', מצטיינים בשפה עברית עשירה המשלבת לשון חז"ל עם עברית חדשה, ובעולם סיפורי שבו המסורת והמודרנה מתנגשות בלי הרף.

עגנון נולד בשנת 1888 בבוצ'אץ' שבגליציה, ועלה לארץ ישראל בפעם הראשונה בשנת 1908. אחרי שנים ביפו ובירושלים נסע לגרמניה ב-1912 ושהה שם שנים-עשר שנים. עתה הוא חזר, ומי שפוגש אותו ברחובות ירושלים רואה אדם שקט, מנומס, שעיניו צופות הרבה ופיו אומר מעט.

ב-28 ביוני נולד בברוקלין, ניו-יורק, תינוק ששמו מלווין ג'יימס קמינסקי, בנם הרביעי של מקס ושל קייט קמינסקי. המשפחה חיה בדירה צפופה בשכונת וויליאמסבורג, בין אלפי משפחות יהודיות שעלו מאירופה בדור הקודם.

האב מקס קמינסקי הוא פועל בתעשייה, והמשפחה מתקיימת בצמצום. ברוקלין של ימינו היא עולם של ייידיש ואנגלית, של בתי כנסת ועגלות רוכלים, של ילדים שמשחקים ברחובות ושל אמהות שצועקות מן החלון שיחזרו הביתה.

התינוק, הקטן בארבעת האחים, ינום וייאכל ויבכה ככל תינוק. איש בוויליאמסבורג אינו יודע מה יהיה כשיגדל. אך אם יש דבר שמשפחות יהודיות בברוקלין יודעות, הוא שילדים צריכים לגדול ולמצוא את דרכם, גם כשהדירה צפופה והכסף מועט.