בשעה ששאר פקידי ההנהלה הציונית קוראים להתאזרחות בנאומים ובמודעות, פרדריק קיש עשה מעשה: הניח על השולחן את הדרכון הבריטי שלו. הקצין המעוטר שנלחם בגליפולי ובחזית המערבית ויתר על נתינותו של הוד מלכותו, ובכך שלח מסר שאין להתעלם ממנו.

פרדריק הרמן קיש נולד בשנת 1888 בהודו הבריטית למשפחה יהודית-בריטית מיוחסת. אביו, הרמן קיש, שירת כקצין בצי ההודי. הצעיר קיש עלה לאנגליה ללמודים, התקבל לאקדמיה הצבאית המלכותית בוולוויץ' ומשם יצא לקריירה צבאית שנמשכה עשרים שנה.

במלחמת העולם שירת קיש בגליפולי, במסופוטמיה ובחזית הצרפתית, וקיבל את אות DSO על גבורה. עם סיום המלחמה הצטרף למחלקת המודיעין הבריטית ושירת בוועידת השלום בפריז. שם, לדבריו, נוכח לראות כיצד נקבע גורלם של עמים, והחל לחשוב על גורל עמו הוא.

בשנת 1922 עזב קיש את הצבא הבריטי בדרגת קולונל והגיע לארץ ישראל כדי לעמוד בראש המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית. מאז הוא האיש שמנהל את המגעים עם הנציבות הבריטית, עם ועדת המנדטים בז'נבה ועם ממשלות זרות. דיפלומט בהכשרתו הצבאית, קיש נע בין ירושלים ללונדון לז'נבה, מדבר אנגלית מושלמת ומשמש גשר בין שפת המנדט לשפת הישוב.

בעוד הבחירות המוניציפליות מתקרבות, קיש ממשיך לנוע בין המסדרונות הדיפלומטיים לבין הרחוב הארצישראלי. הקצין שנלחם על האימפריה הבריטית בוחר לבנות בית לאומי חדש, ומחוותו האישית מהדהדת ברחוב: אם הקולונל ויתר על דרכונו, מה מעכב את השאר?

בפוליטיקה הצרפתית אומרים שאין מוות סופי. אף למדד הצרפתי, שיבתו של ז'וזף קאיו לתפקיד שר האוצר מופלאה. אדם שהורשע בבגידה לאומית בשנת 1920, שאשתו ירתה והרגה עורך עיתון, ושנרדף כאויב הרפובליקה, נקרא עתה להציל את כספה של צרפת.

ז'וזף מרי אוגוסט קאיו נולד בשנת 1863 למשפחת פוליטיקאים. אביו שירת כשר ובתור כך הנחיל לבנו את חיבת המספרים ואת הידע בענייני אוצר. הצעיר קאיו למד משפטים, נכנס לפוליטיקה כרדיקל, וכבר בתחילת המאה הפך לדמות מרכזית במפלגה הרדיקלית. בשנת 1911 שימש כראש ממשלת צרפת, ובתקופתו ניהל את משבר אגאדיר מול גרמניה.

אך ב-1914 פרצה הסערה שהפכה את חייו. גסטון קלמט, עורך הפיגרו, ניהל מסע השמצות נגד קאיו ופרסם מכתבים אישיים. אשתו של קאיו, אנרייט, נכנסה למשרד העורך ביום בהיר אחד וירתה בו למוות. המשפט שהלך זעזע את פריז, ואנרייט זוכתה בטענה של 'פשע מתוך תשוקה'. קאיו עצמו ניצל מן הפרשה, אך תדמיתו נפגעה.

במלחמת העולם הציע קאיו פתרון דיפלומטי במקום ניצחון צבאי, ודגל במשא-ומתן עם גרמניה. עמדה זו נתפסה כבוגדנית בעיני הלאומנים, ובשנת 1918 נעצר באשמת חתירה נגד ביטחון המדינה. בית המשפט העליון של הסנאט הרשיע אותו בשנת 1920, שלל ממנו את זכויותיו האזרחיות לעשר שנים, ושלח אותו לגלות.

בן השישים ושלוש, לבן שיער ובעל מבט חד, קאיו חוזר למשרד שבו ישב לפני שנים רבות. הפעם המשימה קשה יותר: לא ניהול שוטף אלא הצלה ממש. צרפת שלאחר המלחמה משלמת עדיין את חשבון הדמים, והפרנק הוא המדד לכאב.

על מגרשי הדשא של ווימבלדון, שם חגגו השבוע חמישים שנה לאליפות הטניס הוותיקה בעולם, עלתה אנגלייה גבוהה ואתלטית וקטפה את הכתר שנראה שמור לצרפתייה. שמה קיטי מקיין גודפרי, ואליפותה כתבה את אחת הפרשות המרתקות ביותר בתולדות הטורניר.

קתלין (קיטי) מקיין נולדה בשנת 1896 בלונדון, ובנעוריה גילתה כישרון ספורטיבי יוצא דופן. היא לא הסתפקה בענף אחד: שיחקה טניס, בדמינטון ולקרוס, והצטיינה בכולם. באולימפיאדת אנטוורפן ב-1920 זכתה במדליית זהב בבדמינטון ובמדליות נוספות בטניס, הישג שהעמיד אותה בשורה הראשונה של הספורטאיות הבריטיות.

בשנת 1924 זכתה קיטי באליפות ווימבלדון לראשונה, והפכה לגיבורה בעיני הקהל הבריטי שצמא לאלופה מקומית. באותה שנה נישאה ללזלי גודפרי, ומאז היא משחקת תחת השם גודפרי. רבים סברו כי הנישואין יסיימו את הקריירה שלה, כמקובל באותם ימים, אך גודפרי הוכיחה שאין הדבר כך.

הסיפור הגדול של ווימבלדון השנה אינו רק הניצחון אלא הדרך אליו. סוזן לנגלן, הצרפתייה שנחשבת לשחקנית הטובה בעולם, נרשמה לטורניר כמועמדת הברורה לזכייה. אך בתחילת השבוע, בעקבות תקרית שבה לנגלן איחרה למשחק והשאירה את המלכה מרי ממתינה, החליטה הצרפתייה לפרוש מן הטורניר. הפרשה עוררה סערה: האם לנגלן נפגעה? האם סירבה לסדר המשחקים? התגובות בעיתונות חלוקות.

בעודה אוחזת בגביע ווימבלדון, גודפרי כבר מכוונת למטרה הבאה: ניצחון באליפויות נוספות וייצוג בריטניה בתחרויות הבינלאומיות. בעידן שבו ספורטאיות נאלצות להוכיח שוב ושוב את עצמן, האנגלייה מוכיחה כי על מגרש הטניס הכישרון קובע, לא המין.