בשעה שהעיתונים בלונדון ובבגדד מפרסמים ידיעות על מינויה של גרטרוד בל לראש מחלקת העתיקות בעיראק, מגיעה ידיעה מרה: האישה שתרגמה את חפירות המזרח לשפת המדיניות, ושכתבה את גבולותיה של עיראק על מפת העולם, הלכה לעולמה בבגדד בגיל 57.

גרטרוד מרגרט לות'יאן בל נולדה בשנת 1868 בדרהם שבצפון אנגליה, בת למשפחת תעשיינים אמידה. את לימודי ההיסטוריה באוקספורד סיימה בשנתיים בלבד, כאישה הראשונה שזכתה בציון מצטיין במחלקה. אך הסלונים האנגליים לא הספיקו לה.

בשנות התשעים של המאה הקודמת יצאה בל למסעותיה הראשונים במזרח, ותוך שנים ספורות הפכה לנוסעת בלתי נלאית בין ירושלים, דמשק, בגדד וחאיל. היא למדה ערבית ופרסית, חפרה בממלכות קדומות, חצתה מדבריות שאנשי מערב מעטים ראו, וכתבה ספרי מסעות שזכו להערצת המבקרים בלונדון. 'מדבר ואדם מזורע', כתבה, 'ואיני יודעת היכן גבול אחד ותחילת השני.'

המלחמה הגדולה שינתה את גורלה. המשרד הערבי בקאהיר גייס אותה כיועצת מודיעין, ובל הביאה עמה ידע שלא היה לאיש אחר: מפת השבטים, הנאמנויות, הסכסוכים הישנים. היא ידעה מי מוכן לשתף פעולה עם בריטניה ומי יתנגד, ולדבריה היתה 'הזיכרון החי של כל חצי האי הערבי.'

בשעה שעיראק חוגגת עצמאות צעירה תחת כנפי בריטניה, ופלשתינה נבנית תחת מנדט אחר, ראוי לזכור את האישה שציירה קווים על מפות ריקות. גרטרוד בל הותירה אחריה מוזיאון, ספרים, גבולות, ושאלה פתוחה: האם ידעה מה תהיה תוצאת מעשי ידיה?

בעיר הגרמנית הקטנה גטינגן, בחדר עבודה צר באוניברסיטה שמנתה תמיד מלומדים יותר מתלמידים, יושב פרופ' מקס בורן וכותב מאמר שעלול לשנות את הבנתנו ביסודות הטבע. טענתו פשוטה במילים וקשה בהשלכותיה: חוקי הפיזיקה אינם קובעים מה יקרה, אלא רק כמה סביר שיקרה.

מקס בורן נולד בשנת 1882 בברסלאו שבשלזיה, בן למשפחת אקדמאים יהודית-גרמנית. אביו, גוסטב בורן, היה פרופ' לאנטומיה באוניברסיטת ברסלאו, ומילדותו נשם מקס אוויר של מעבדה ובית מדרש. למד מתמטיקה ופיזיקה בגטינגן, בהיידלברג ובציריך, ובשנת 1921 מונה לראש המכון לפיזיקה התיאורטית בגטינגן.

מאז מינויו הפך בורן את גטינגן למרכז עולמי של הפיזיקה החדשה. בסמינר שלו ישבו תלמידים שהיום עצמם מחוללי מהפכות: ורנר הייזנברג, וולפגנג פאולי, פסקואל יורדן. בורן לא רק לימד, אלא יצר סביבה שבה מותר לשאול שאלות שנראו מגוחכות, ושבה תשובות שהפכו את הפיזיקה על פיה התקבלו לא באימה אלא בסקרנות.

המאמר שפרסם בורן בחודש האחרון נוגע בשאלה שהטרידה את הפיזיקאים מאז שארווין שרדינגר הציג את משוואת הגלים שלו בתחילת השנה. שרדינגר הראה שחלקיקים זעירים, אלקטרונים למשל, מתנהגים כגלים. אך מה משמעות הגל הזה? האם האלקטרון מתפשט במרחב כמו גל בבריכה?

בגטינגן, בחדר עם לוח גיר וערימות מאמרים, מתנהל ויכוח שייתכן ויעצב את תפיסתנו את הטבע לדורות. מקס בורן, פיזיקאי יהודי-גרמני בן 43, עומד במרכזו. מי שזוכר את איינשטיין לפני עשר שנים יודע: לפעמים, מהפכה גדולה מתחילה במאמר קצר.