סופה איומה על חופי פלורידה

פאריס, 18. ה"טאן" מייחס חשיבות גדולה לשיחות שבין ה' בריאן ובין ה' שטרזמן, ומזהיר בה בשעה את קוראיו שלא להקדים את מהלך המאורעות. הגרמנים, אומר העתון, מודיעים כי בריאן החליט לפנות את מדינות הריינוס.

לפי אותן שמועות הציעה גרמניה לצרפת, תמורת הפסקת הכיבוש והחזרת חבל הסאאר, למסור לה חלק חשוב ממניות מסילות הברזל הגרמניות, ועזרה כזאת עשויה, לדעת המשערים, להביא לייצובו של הפראנק. אין בידינו אישור להצעה זו מצד רשות כלשהי, והיא נמסרת כשמועה ולא כידיעה.

השאלה המעשית היא אם ה' פואנקרה יסכים להשקפתו של בריאן. אם יסכים, יימשך המשא ומתן; ואם לא, יש לחכות למשבר פוליטי בצרפת. עתונות צרפת עצמה נוקטת לשון של זהירות, ואילו העתונים הגרמנים מניחים, כנראה, כי השיחות כבר הביאו לידי הסכם בשאלות החיוניות.

לונדון, 19. ה' מוטילאל נהרו, מנהיג אנשי הסוואראג' בהודו, שלח מכתב אל ה"דיילי הראלד" ובו הוא מודיע כי שליחת צבא הודי לסין מעוררת התמרמרות נמרצה בקרב עם הודו. שימוש בצבא הודי כדי לספק את תאוותיו של האימפריאליזם האנגלי, כתב, ושלילת חופשם של עמי המזרח, מכלים את שרירי האמון של העם ההודי כלפי אנגליה.

העתון שבו נדפסה הידיעה הוסיף מצדו הערה, שיש להסיק ממנה כי הצבא ההודי גויס כהכנה למקרה של התפרצות מלחמה בין אנגליה ובין דרום סין. הערה זו פרשנות היא ולא ידיעה, ואנו מביאים אותה בשם אומרה. הידיעה עצמה הגיעה אל המערכת בגלי אויר, מן המכון לרדיו ולאלקטרוטכניקה של חברת העובדים.

ומן הדרום עצמו נמסר כי אנית מלחמה צרפתית ניסתה להרעיש אחדים מן הנמלים שבדרום סין כדי לבחון איזה מהם מבוצר ביותר, ומצאה כי הסינים התבצרו ברוב הנמלים; מכל נמל ונמל ירו הסינים אל האניה. לדעת הצרפתים רוב הנשק שבידי הסינים הוא נשק גרמני ורוסי.

בשנגחאי החלו הפקידים האנגלים בעבודתם להנהלת המכס שבנמל, והסינים דורשים מהם פיצויים. ובלונדון הגישה ועדת חבר הלאומים לענייני האכסטריטוריאליות את הרצאתה בשאלת זכויות השיפוט שיש למדינות זרות על אדמת מדינה אחרת, והחליטה להשאיר לפי שעה את המצב הקיים על כנו, לרגל המלחמה הנמשכת בסין.

רומא. ה' בנאר, הציר הצרפתי ברומא, נפגש עם ה' מוסוליני ושוחח עמו על המצב שנוצר לאחר ההפגנות ועל יחסן של שתי הממשלות זו לזו. נמסר כי במהלך השיחה הוסרו אי-ההבנות, ושני האישים הסכימו כי הגיעה השעה להסיר את כל הסיבות העלולות להפריע ליחסים הטובים ולידידות שבין שתי האומות.

ובאותם ימים עצמם עבר הגנרל אוורסקו, ראש ממשלת רומניה ומנהיג מפלגת העם, מרומא אל סאן רוסורה, מקום הקיץ של המלוכה האיטלקית, והוא שוהה שם כאורחו של המלך. על החתימה שחתם ברומא יחד עם מוסוליני נמסר בגליון הקודם; עתה נמסר כי למחר עתיד ראש הממשלה הרומני להתקבל אצל האפיפיור.

שתי הפגישות אינן עניין אחד. הראשונה סוגרת סכסוך עם שכנה שמעבר להרים, והשנייה פותחת פרק של קרבה עם מדינה שבמזרח היבשת; ובשתיהן עומד אותו איש עצמו במרכז.

לונדון, 19. השמרנים נחלו נצחון בולט בבחירות המשנה שנערכו במחוז צפון קמברלנד. מועמדם, הקאפיטן פרגוס גראהם, עמד בראש הקלפי ברוב של אלף תשע מאות תשעים ושישה קולות על ה' ר. ד. הולט הליברלי ועל ה' ה. ו. מקאינטייר מטעם מפלגת הפועלים האנגלית.

מסע הבחירות הצטיין בקריאות ביניים קשות. גראהם נתקבל בעוינות במחוז ויגטון, שבו יצאו הכורים נגדו בכוח, ואף מועמד הסוציאליסטים לא היה מצבו נוח מזה בכמה מקומות. המקום נתפנה בשעתו על ידי הקאפיטן דונלד הווארד, שעלה לבית הלורדים לאחר פטירת אמו, הבארונית סטרטקונה, ולפיכך ויתר על מושבו בבית הנבחרים.

ולקורא כאן ראוי להסביר מהי בחירת משנה: כשמתפנה מקומו של ציר אחד בלבד באמצע תקופת הפרלמנט, בוחר אותו מחוז לבדו את ממלא מקומו, ושאר המדינה שקטה. באנגליה נחשבת בחירה כזאת מדד לרוחו של הציבור, ועל כן יש משקל לכך שדווקא במחוז של כורים, בעצם ימי הסכסוך במכרות, עמד מועמד השמרנים בראש הקלפי.

ז'נבה, 19. עוד אחד מחוזי הבוררות שברוח ועידת לוקארנו נחתם: ה' זאלסקי בשם פולין וה' נינצ'יץ', ראש ממשלת יוגוסלביה, בשם ארצו, חתמו על חוזה בוררות לחמש שנים. החוזה קובע שכל סכסוך שיפרוץ בין שתי המדינות יובא לפני ועדת הפיוס הקבועה של חבר הלאומים, ולפי נוסחו, אם תותקף אחת מהן מחמת התפוצצות מדינית שבחוץ, מתחייב הצד השני לעזור לראשון עזרה מוסרית ודיפלומטית.

קונסטנטינופול, 19. נמסר מאנקרה כי מועצת השרים קבעה, כאחד התנאים לכניסת טורקיה לחבר הלאומים, שיינתן לה מקום קבוע במועצת חבר הלאומים. תנאי זה אינו קל: המקומות הקבועים שבמועצה מנויים ומעטים, והדרישה מעמידה את אנקרה בשורה אחת עם המעצמות הגדולות.

פאריס, 19. נמסר כי בחודש נובמבר תתקיים פגישה מוקדמת של באי כוח צרפת, אנגליה וספרד ובה תידון שאלת טנג'יר, ולאחר הפגישה המוקדמת תתכנס ועידה של כל החתומים על הסכם אלג'סיראס.

לפי הידיעות שהגיעו אלינו עמדו להתברר במושב האחרון של חבר הלאומים ענייני ההנהלה שבמחוז הסאאר. חבל זה נקרע מגרמניה בחוזה ורסאל, והוקם בו משטר בין-לאומי תחת חסות חבר הלאומים למשך חמש עשרה שנה, על מנת שבתום הזמן הזה ייערך בו משאל עם ובו יחליטו התושבים אם רצונם לשוב אל גרמניה או לא.

לפי חוזה ורסאל צריכה הייתה הוועדה המושלת בחבל להיות נייטרלית. הטענה הנשמעת עתה היא שלמעשה הייתה מלכתחילה צרפתית ברובה המכריע, ושהמשרות חולקו בה לקרובים ולמקורבים; כי חיילים צרפתים עודם יושבים בחבל על אף רצון תושביו; כי על העתונות מוטלת ביקורת חמורה; וכי בהרצאותיה ובחוות דעתה של מועצת התושבים אין הפקידים משגיחים.

אנו מוסרים את הדברים כטענות ולא כעובדות שנקבעו. אך גם הטענה כשהיא לעצמה עניין היא לקורא כאן: הסאאר הוא הניסיון הגדול הראשון שנעשה בעולם לנהל חבל ארץ שלם תחת חסות בין-לאומית, וכל מה שמתברר בו נוגע במידה זו או אחרת גם לארצות שמשטר המנדט חל עליהן.