עלילת דם בדובז'ין ובגולוב

מאמר סקירה ב"דאר היום" עושה את חשבונה של יהדות פולין בשנה שעברה, ומעמידו על העוני ועל הכישלון הכלכלי. פולין, כותב בעל המאמר, מרובת אוכלוסי ישראל מכל ארצות אירופה, והיא שנתנה לנו בעיקר את העלייה הרביעית, והיא התובעת מאתנו עתה את תשלומי נזקה.

המעמד הבינוני שם הניס את כספו מפני גראבסקי והשקיעו בבניינים ובעסקים שונים בארץ, מבלי לראות שכר בעמלו לא לעצמו ולא לישוב. עתה, אומר המאמר, חובשים בעלי בתים וסוחרים קטנים ויצרנים פעוטים את חמורם והולכים להם כלעומת שבאו; רבים "עושים ליקווידציה גמורה" לכל קניינם בארץ, ורבים מניחים כאן איזה עירוב באונס או ברצון.

הצד השווה שבכולם, מסיים בעל המאמר, שלבם מלא מרירות ואכזבה: תחילה רימו אותם בפרסומי הבאי, ולבסוף לא היה מי שיאחז בידם. ואין להתפלא אם הם מוציאים דיבת הארץ רעה בשובם אל הגולה, ואם הם מגזימים עכשיו לרעה כשם שהגזימו להם קודם לטובה. דברי מאמר הם אלה ולא ידיעה, ואנו מוסרים אותם כדעתו של הכותב.

אותו עתון עושה גם את חשבונה של יהדות סוריה, וקורא לשנה שעברה בדמשק "שנה של פגעים, מלחמות, רציחות וחורבן מוסרי וחומרי". המרד הדרוזי שהתחולל בסוריה נגד השלטון הצרפתי פגע בכל יושבי הארץ ובדמשק בפרט, ולרעה במיוחד בעדה היהודית שבה, הנשענת על המסחר הזעיר ועל התעשייה הזעירה.

רחוב היהודים, שבו מרוכזים אוכלוסי ישראל שבעיר, נפגע מן המרד ומן היריות ומן השוד ומן הגזל, והיו בו גם קרבנות אדם. האמידים שבעיר, אלה שיכלו לצאת, יצאו: מי לביירות, מי לארץ ישראל ומי למדינות הים הרחוקות; והעניים נשארו בעירם בחוסר כל. ארגון בני ברית הפיץ קול קורא בעולם, והעזרה שבאה בעקבותיו הביאה הצלה פורתא לזמן ידוע.

בחלב הייתה השנה שנה של מריבות ושל פירודים, והעדה נשארה כשנה שלמה בלי מנהיג רוחני. והמאושרת שבעדות סוריה היא ביירות: מוסדותיה נתחזקו, נבנה בה בית הכנסת החדש והמהודר, ובתלמוד התורה שלה הוכנסו סדרים חדשים.

ה' ראובן בריינין חזר מרוסיה לאמריקה, וכתבנו בוורשה שוחח עמו על מצב היהודים ברוסיה. חלקים מדבריו, ובכללם הדברים על ההתיישבות בקרים ועל יחסי היהודים והשלטון, הגיעו אלינו קטועים, ואין אנו מביאים מהם משפטים שלמים.

דבר אחד חזר ואמר בשיחה: כי "דבר" הוא הצינור היחיד לרעבים שבתוך המצוקה ברוסיה ולכל אלה המתגעגעים לדעת את הנעשה בעולם היהודי. עדות היא זו לא על העתון בלבד אלא על מה שאין שם: משהופסקו העתונים העברים, נעשה גליון אחד המגיע מרחוק חלון יחיד.

לונדון, 19 (ידיעה מיוחדת ל"הארץ"). הסתדרות הציונים במינכן ערכה לכבוד סיר הרברט סמואל קבלת פנים נהדרת, ובה השתתפו באי כוח כל חוגי היהודים שבבוואריה, ובכללם גם המתנגדים לציונות.

סמואל הכריז בדבריו שהוא בטוח בכל לבו בהצלחת הבית הלאומי. עוד נמסר כי יחזור לזמן קצר בחודש אוקטובר ללונדון, ומשם ילך לרומא לגמור שם את ספרו על הדת והמוסר.

מי שהיה נציב עליון בארץ ישראל אינו מדבר עוד בשם רשות כלשהי, ודווקא משום כך יש משקל לכך שבאו לשמעו גם אלה שאינם מן הציונים.

ביום תשעה בספטמבר באה לפני נשיא המיניסטרים בפולין, הפרופסור ברטל, משלחת של ועדות תרבות לעמי המיעוט אשר בגליל וילנה. במשלחת השתתפו מנהלי בתי הספר הליטאים בווילנה, מנהל הגימנסיה הליטאית שבעיר, ושני באי כוח בתי הספר היהודיים, ד"ר צ. שבד וה' מ. וירגילי.

המשלחת מסרה את דרישותיהם של בתי הספר, היסודיים והעליונים, שהיא מדברת בשמם, ודרשה שוויון זכויות לבתי הספר של המיעוטים. היא הראתה על שורה של עלבונות ושל קיפוח זכויות, ועל בתי הספר היהודיים דיברה בפרטות. נשיא המיניסטרים הבטיח להיוועץ עם המיניסטר להשכלה בשאלות אלו.