נמסר מטעם "אל-ירמוק" כי בחודש זה יתפרסם בעתון הרשמי של ממשלת ארץ ישראל חוק הבחירות לעיריות, וכי הבחירות תיערכנה בראשית דצמבר 1926.
הידיעה מיוחסת לעתון ערבי ואינה הודעה ממשלתית, ואנו מוסרים אותה כמות שנמסרה. אלא שאם תתאמת, הרי לפנינו התשובה המעשית הראשונה לשאלה ששבה וחזרה בגליונותינו בשבועות האחרונים: מתי תהיינה הבחירות ולפי איזו שיטה.
ובאותה שעה בא ממקור רשמי דבר שאין בו ספק. בעתון הרשמי מיום שישה עשר בספטמבר נתפרסם התיקון בחוקת עיריית תל אביב בעניין זכות הבחירה: הזכות מוענקת מעתה גם לנשי משלמי המסים וגם למחזיקי דירות בשותפות, והדבר בא בהתאם להודעת ממלא מקום ראש העירייה בישיבת המועצה שלפני האחרונה.
שני התיקונים אינם קטנים כלל. עד עתה נמדדה זכות הבחירה במי ששמו רשום בפנקס המסים, ופירושו של דבר שבדירה אחת לא היה קול אלא לאיש אחד, ואשתו של משלם המס לא הייתה בעלת קול כלל. ההרחבה מוסיפה אל הפנקס ציבור שלם שלא נשאל עד היום.
ומה שנשאר בלא תשובה הוא סדר גלילות הבחירה ומספר הצירים. כל עוד לא נתפרסם החוק עצמו אין המפלגות יודעות על מה בדיוק הן נלחמות, ואף על פי כן פתחו כבר לשכות ומועדונים, כמסופר להלן.
התזכיר הערבי: מה הוא מציע
"הארץ" מפרסם היום את טופס התזכיר המתוקן של הערבים ואת נוסח תשובתו של ה' מילס, שנשלחה אליהם ביום אחד עשר באוגוסט 1926. עצם הפרסום הוא הידיעה: עד היום נודעו הדברים על פי שמועה ועל פי מסירה מכלי שני, ועתה מונח הנוסח לפני הקורא.
התזכיר, החתום על ידי נכבדים ששמותיהם באים בו, מציע להכניס תיקונים בחוקת ארץ ישראל ובדבר המלך במועצתו כדי לכונן ממשלה פרלמנטרית שהאוכלוסין ישתתפו בה בחקיקת החוקים. הפרלמנט המוצע מורכב מבית נכבדים, מבית נבחרים ומן הנציב העליון, והנציב ישתתף בבית הנבחרים עד לבחירת מושל ערבי כללי לארץ.
בבית הנבחרים ציר אחד לכל עשרים אלף נפש מן האוכלוסין נתיני הארץ; הבוחר בן עשרים וחמש לפחות והציר בן שלושים. הארץ תיחלק לשלושה גלילי בחירה, ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים, והצירים יחולקו בין החבלים לפי מספר האוכלוסין שבהם.
הפרלמנט ייבחר לארבע שנים ויתכנס פעם בשנה למושב של ארבעה חדשים, המתחיל ארבעה חדשים לפני שנת הכספים כדי שאפשר יהיה לדון בתקציב. חוק שנדחה שלוש פעמים בשלושה מושבים מוסר מעל הפרק; ובמחלוקת על התקציב נבחרת ועדה בת שישה עשר צירים, מחציתה מכל בית, והחלטתה ברוב דעות היא המכרעת.
ושני סעיפים שאין הישוב יכול לעבור עליהם בשתיקה. האחד: סידור ענייני העלייה ייעשה בהתאם להחלטה מיוחדת של בית הנבחרים, שתתחשב באינטרסים של האוכלוסין הערבים ושל הארץ מן הצד הרפואי, הכלכלי, המדיני והדתי. והשני: לשלוש הלשונות הרשמיות מוצעים סדרים מיוחדים באופן השימוש בהן.
תשובת מילס: מועצות בסתיו
מתשובתו של ה' מילס עולה תמונה מדודה. הוא נתבקש לענות על התזכיר הכולל הצעות בדבר השתתפות ערביי ארץ ישראל במוסדות המחוקקים והמוציאים לפועל של הממשלה; התזכיר נמסר לנציב העליון והתקבל אצלו בהתעניינות גדולה, והוא שמח לדעת שהתזכיר מוכיח על נטייה מצד הערבים לעזוב את הפוליטיקה השלילית שנהגו בה.
עוד נאמר בתשובה כי ממשלת הוד מלכותו התחייבה לפתח ולאמץ את מוסדות השלטון העצמי בארץ, וכי רצוי להגשים את כל השאיפות הנכונות שאינן מתנגדות להתחייבויותיה האחרות של הממשלה; ובהתאם לשיטה זו עומדת הממשלה לכונן בסוף הסתיו הבא מועצות.
כאן ראוי לעצור. משרד המושבות מצא, כידוע, את ההצעה לבלתי רצויה, והמשא ומתן נפסק. סופו של הקטע שלפנינו הגיע בנוסח שאינו ברור כל צרכו, ואין אנו מייחסים לה' מילס משפטי סיכום שאינם בטקסט.
תל אביב נערכת לקלפי
בעלי המלאכה בתל אביב מתארגנים לקראת הבחירות לעירייה, ובכללם גם בלתי-מפלגתיים הקרובים לרוח דמוקרטית.
הריביזיוניסטים פתחו לשכת בחירות ברחוב אלנבי, והיא פתוחה בכל יום בשעות שבע עד תשע בערב; והערב בשעה תשע ייפתח בחגיגיות מועדונם "לב תל אביב" ברחוב הרכבת פינת נחמני.
ובמשרד ההתאזרחות שעל יד ועד הקהילה הייתה אתמול ישיבה, שבה השתתף מזכיר ההנהלה הציונית, והוחלט כי ועד הקהילה צריך לאחוז באמצעים נמרצים כדי לזרז את התושבים להתאזרח. הקשר בין השניים גלוי לעין: מי שאינו נתין הארץ אינו נמנה עם הבוחרים, ולפיכך אין ההתאזרחות עניין של נייר בלבד.
רישום חינם לאנשי הגדודים
הלורד פלומר הוציא, לפני צאתו לחופשה, פקודה המרשה רישום חינם כנתיני ארץ ישראל לכל מי ששירת ברויאל פיוזיליירס בארץ או שהיה חבר בגדודים העבריים.
"מראת א-שרק" מעיר על כך כי ערביי ארץ ישראל שבהונדורס סובלים מחוסר תעודות אזרחות כשרות, ושואל אם גם להם תבוא עזרה. השאלה נשאלת בלשון נוחה, ואין היא חסרת יסוד: פקודה הפוטרת מתשלום קבוצה אחת מעמידה מיד את השאלה מה דינן של האחרות.
ואף כאן יש נגיעה לעניין הבחירות. הרישום כנתין הארץ הוא השער שדרכו נכנסים אל פנקס הבוחרים, וכל פקודה המקילה על המעבר בו מזיזה, ולו במעט, את מנין הקולות שיימצא בקלפי.
מינוי ופיטורין במנגנון
ה' ח'ליל סכאכיני, הסופר הערבי הנוצרי ולשעבר מזכיר הוועד הפועל הערבי, הסכים לקבל משרת מרצה במחלקת החינוך. מי שישב במזכירותו של הוועד הפועל הערבי ונוטל עתה משרה בשירות הממשלה, מעשהו נקרא בשני האופנים, ואין ספק שיימצאו הקוראים אותו לכאן ולכאן.
ובאותם ימים נמסר כי ה' בשיר שראבי, שופט השלום הבכיר של בתי המשפט ביפו, פוטר ממשרתו על ידי המחלקה המשפטית. טעמי הפיטורין לא נמסרו לנו, ואין אנו משערים אותם.
מינוי אחד ופיטורין אחד, ושניהם מאותה רשות; ובשניהם מדובר במשרות שהערבים רואים בהן מדד ליחסה של הממשלה אליהם.