קלוב "מנורה" של החיילים המשוחררים מן הגדודים העבריים פרסם את נוסח המכתב שקיבל מטעם הממשלה, לאחר משא ומתן ממושך בין הממשלה ובין משרד המושבות. במכתב נמסר כי הלורד פלומר, בהסכמת מזכיר המושבות, אישר את השחרור ממס ההתאזרחות ליהודים ולאחרים ששירתו בצבא הוד מלכותו.
המכתב חתום ביד ה׳ י. מילס, ממלא מקום המזכיר הראשי, והוא מתייחס למכתב מספר 7971/26 מיום שישה ביוני 1926. פקודה בעניין זה נתפרסמה בעתון הרשמי מספר 170 מן הראשון בספטמבר 1926.
מספרי התיקים והתאריכים אינם קישוט. הם התשובה לשאלה שנשאלה כאן חדשים רבים: היכן עומד הדבר. שלושה חדשים ומחצה עברו בין המכתב של חודש יוני ובין הפקודה שנתפרסמה בראשית ספטמבר, וזהו לוח הזמנים האמיתי של פנייה אל המנגנון בארץ הזאת.
הקלוב אינו מסתפק בפרסום. הוא קורא לחבריו להתאזרח מיד, ואין הקריאה סתומה: פקודה שנתפרסמה בעתון הרשמי אינה עושה דבר מאליה, ומי שאינו הולך אל הלשכה וממלא את הטופס אינו מתאזרח.
שאלה אחת נשארה פתוחה בלשון המכתב עצמו. נאמר בו ליהודים ולאחרים ששירתו, ולא נאמר מי הם אותם אחרים ובאילו יחידות שירתו. אנו מוסרים את הנוסח כלשונו ואיננו מפרשים אותו; מי שהדבר נוגע לו יפנה ויברר.
ולבסוף ייאמר גם זה: הגדודים העבריים פורקו לפני שנים אחדות, ואנשיהם מפוזרים היום בערים ובמושבות, זה עובד וזה סוחר וזה יושב על אדמתו. פטור מתשלום אינו מחזיר לאיש את שנותיו, ואולם הוא ההכרה הרשמית הראשונה שקיבלו מן השלטון על שירותם, ודי בכך כדי שיצוין.
מי יצביע: גברים בלבד?
נמסר ממקור מהימן כי פקודת הבחירות לעיריות עתידה להתפרסם מטעם הממשלה בתוך שבועיים או שלושה. עוד נמסר כי רק גברים בוגרים, ולא נשים, יורשו להצביע, וכי מי שאינם אזרחי ארץ ישראל לא יהיו זכאים לבחור.
הרי לפנינו, לראשונה, תוכנה של הפקודה ולא רק מועדה. ודווקא כאן מתעוררת שאלה שאין להתעלם ממנה: בעתון הרשמי מששה עשר בספטמבר נתפרסם תיקון בחוקת עיריית תל אביב, ולפיו ניתנת זכות הבחירה גם לנשי משלמי המסים. אם תסתום הפקודה הכללית את מה שפתח התיקון, יימצאו נשי תל אביב בעלות זכות שנטלה מהן בטרם השתמשו בה.
אנו מוסרים את שתי הידיעות כפי שנמסרו ואיננו מכריעים ביניהן. הראשונה באה ממקור שאינו רשמי, השנייה מן העתון הרשמי עצמו, ועד שתתפרסם הפקודה במלואה אין איש יודע איזו מהן תעמוד.
ובאותה שעה נתפרסם כרוז רשמי על הבחירות לעיריית תל אביב, ובו נקבע כי מספר חברי המועצה שייבחרו הוא ארבעים ואחד. מספר קבוע פירושו שהמלחמה תהיה על כל מושב ומושב, וכל מפלגה כאן כבר יושבת ומחשבת כמה מהם יעלו בידה.
אגודת ישראל נגד חוקת הקהילות
בנוה צדק ובשכונות התימנים מחתימים מטעם "אגודת ישראל" אנשים על תזכיר נגד חוקת הקהילות.
החתמה אינה אספה ואינה נאום. היא הדרך היעילה ביותר להראות לשלטון מספר, ובעניין חוקת הקהילות המספר הוא כל הוויכוח: מי נמנה עם הקהילה המאורגנת ומי מבקש לצאת ממנה.
"אגודת ישראל" מתנגדת זה שנים למתכונת שבה מבקשים ועד הקהילה והוועד הלאומי לארגן את ענייני היהודים בארץ, וטענתה היא שאין רשות אזרחית נבחרת יכולה לחייב אדם בענייני דת. הבוחר לצאת יוצא, לדעתה, גם מן החובות שהחוקה מטילה.
ומדוע דווקא נוה צדק ושכונות התימנים? בשכונות אלו יושב ציבור שומר מצוות שאינו נמנה עם המפלגות הגדולות, וכל צד רואה בו את הכף שתכריע.
בני בנימין נגד מסי פתח תקוה
נמסר מפי "דאר היום" כי אתמול התייצבו בפני מר מילר, מושל מחוז יפו, באי כוח "בני בנימין" במועצה המקומית בפתח תקוה.
דרישתם היתה כפולה: להקטין את עול המסים המכביד על בעלי הפרדסים ועל התושבים, ולצמצם עד למינימום האפשרי את תקציב המושבה שקבעה המועצה. סכום התקציב נמסר בידיעה, ואולם הנוסח שהגיע לידינו משובש, ואין אנו מוסרים מספר שאיננו בטוחים בו.
פנייה של באי כוח מועצה מקומית אל מושל המחוז נגד תקציב שקבעה אותה מועצה עצמה אינה עניין של גרעון בלבד. היא אומרת שהמיעוט במועצה אינו מקבל עליו את הכרעת הרוב ומבקש למצוא לה תקנה מלמעלה.
"בני בנימין" הם התאחדותם של בני המושבות, ולדברי באי כוחם נושא הפרדסן בעול הציבורי מעבר לכוחו. השנה, לאחר עונה שהיתה קשה למשקים, נשמעת אותה טענה חזק מבשנים שעברו.
המשלחת אצל מושל ירושלים
משלחת התייצבה בפני המושל בירושלים ודנה עמו בתקציב המוצע, העומד על עשרים ואחד אלף לירות, ובהתנגדויות שנשמעו מצד משלמי המסים.
עשרים ואחד אלף לירות הן תקציבה של עיר שיושבים בה למעלה מששים אלף נפש. מי שיחלק ויראה כמה מגיע לנפש אחת יבין מדוע חוזרת ונשמעת שם אותה טענה משנה לשנה: אין די בכסף הזה לרחוב, למים ולתאורה גם יחד.
ואם נכונים הדברים שנמסרו, אין ההתנגדות נוגעת לגובה התקציב בלבד אלא גם למי שנושא בו. בעיר המחולקת לשכונות רבות כל כך אין השאלה מי משלם ומי נהנה מתיישבת בקלות, וכל תשובה שתינתן לה תניח מישהו בחוץ.
עניינה של עיריית ירושלים לא ירד מסדר היום בשבועות האחרונים, והידיעה הזאת היא שלב נוסף באותה פרשה ולא תחילתה.
"הפועל הצעיר" ושכונת עובדים
הוועד המרכזי של "הפועל הצעיר" דן בתכנית להקמת שכונת עובדים קואופרטיבית בתל אביב.
עוד נמסר כי המפלגה קיימה הרשמה כללית של חברים בשכונות העובדים בתל אביב, וכי במזכירות הוחלט על פגישה מרוכזת של הנוער העובד ביום א׳ הקרוב.
שכונה קואופרטיבית פירושה שהקרקע והבנייה נעשות בידי חבורה אחת ולא בידי כל אדם לעצמו, ושהדירה נמסרת לחבר לפי סדר שקבעה החבורה. יתרונה בכך שהיא מוזילה; חסרונה בכך שהיא כובלת את החבר לחבורתו גם בשעה שדעותיו נפרדות ממנה.
והרשמה כללית של חברים בעונה שלפני הבחירות אינה מעשה של מנהלה בלבד. מי שמבקש להיות כוח בקלפי מונה תחילה את עצמו, וההרשמה הזאת היא המניין.

