דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום שלישי · י״ג בתשרי תרפ״ז · 21 בספטמבר 1926
מוסף סוף השבוע · י׳ בתשרי תרפ״ז · 18 בספטמבר 1926
המאמר המורחב במוסף סוף השבוע — לקריאה במוסף ←

יסודות מקדש בעל-ברית נחשפו בשכם

מן הארץ

סלין שב אל התל שבשכם

לפני צאתו מירושלים גילה ד״ר ארנסט סלין, מאוניברסיטת ברלין ומן המכון הארכיאולוגי הגרמני, את פרטי תגליותיו בשכם בהרצאה שנשא במוריסטן.

הסיוע לחידוש העבודה הושג מאמריקה, מהולנד ומגרמניה. ממשלת הולנד תמכה בה בכסף, והבישוף האמריקאי ה. מ. דו בוז מווינסטון שבצפון קרולינה בא בעצמו לראות את החפירות.

עם אנשי המשלחת נמנים פרופ׳ ד״ר פ. מ. ת. בוהל מאוניברסיטת גרונינגן שבהולנד, כמשנה לראש המשלחת; פרופ׳ ד״ר צ. פראשניקר מאוניברסיטת פראג; ד״ר ג. ולטר מן המכון הארכיאולוגי הגרמני; ומר יוהאנס, אדריכל. חפירת תל אינה מלאכת חופרים בלבד, וצירופו של אדריכל אל המשלחת מלמד מה מבקשים למצוא בה: לא חפצים אלא קירות, ותכנית של בניין שאפשר לשרטטה.

תחילה נתגלו חומות העיר ושני שערים גדולים, הגדולים שבשערי הערים שנמצאו עד כה בארץ ישראל, ועמם מגדלים. אחריהם נחשף אולם מקורה ובו תשעה בסיסי עמודים, המיוחסים למאה השמונה עשרה לפני הספירה.

מאחורי אותו אולם נחשפו יסודות מקדשו של האל בעל-ברית הנזכר במקרא. המקדש בניין מרובע הפונה לדרום מזרח ולפניו אכסדרה; בין העמודים, שלושה מכל צד, נמצא כן של פסל. הפסל עצמו, שנראה כי דמות אדם לו, לא נמצא, ומשערים שנהרס בימי קדם.

ארבע שכבות ולוחות תל אל עמארנה

בתל שכם נמצאו ארבע שכבות זו על גב זו. העליונה והצעירה שבהן היא בניין הלניסטי, ויש הסבורים שומרוני; השנייה בניין יהודי, כנראה ארמון, אפשר מימי המלך ירבעם; השלישית מקדש כנעני צעיר יותר; והרביעית היא מקדש בעל-ברית, הקדום והחשוב שבארבעתם.

המקדש עמד על טרסה גדולה, ועליה שלושה בניינים קטנים שאולי היו מקדשי אלים ואלות משניים. הטרסה כולה, כחלק מן האקרופוליס, הועלתה במלאכת אדם; ויש שמזהים אותה על כל בנייניה עם "בית מלוא" הנזכר בספר שופטים. ההפרדה בין העיר העליונה ובין התחתונה ברורה לעין.

המקדש, הארמון והאקרופוליס נשדדו בימי קדם. העיר התחתונה, לעומתם, היתה עשירה הרבה יותר: בתיה נשרפו בימי קדם אך לא נשדדו במידה רבה, ובהם נמצאו שני מזבחות קטורת קטנים מן התקופה היהודית ושברי ענק זהב מפואר. מי שמבקש למצוא זהב בתל אינו חופר בארמון אלא בבית שנשרף ולא נפתח מאז.

שכם נזכרת בכתובות ההירוגליפיות של מצרים מן המאה התשע עשרה לפני הספירה ובלוחות תל אל עמארנה, המתארים את החיים במצרים ובארץ ישראל בתקופה הקדומה ביותר. לוחות כאלה נדירים בארץ, וכשייקראו ויפוענחו יטילו אור חדש על תקופת התיישבותם של בני ישראל בארץ.

מן המעבדה

רופא חדש למעבדה הבקטריולוגית

"הדסה" ממנה רופא בית למחלקה בבית החולים רוטשילד שבירושלים, ורופא למעבדה הבקטריולוגית.

מעבדה בקטריולוגית אינה חדר של מיקרוסקופ בלבד. עבודתה מתחילה בטיפה: מן המים, מדם החולה או מן הגרון נלקח מעט משקה ונמרח על מצע של ג׳לטין או של אגר בתוך צלוחית שטוחה. המצע מונח בתנור חמים, וכעבור יום או יומיים עולות עליו מושבות זעירות, כל מושבה מגרעין אחד. לפי צורתן, צבען וגידולן, ולאחר צביעה ובדיקה בזכוכית המגדלת, נקבע איזה חיידק לפנינו.

ההבדל בין רופא היודע כי לפניו קדחת ובין רופא היודע איזו קדחת לפניו הוא הבדל של טיפול. מאז עבודתם של פסטר ושל קוך אין הרפואה מסתפקת בשם המחלה ומבקשת את הגורם עצמו, ובית חולים שיש עמו מעבדה משיב על השאלה בתוך יומיים ולא בתוך שבועיים.

בשנה שדובר בה כאן לא מעט על טיב המים ועל המחלות הבאות עמם, מינוי של רופא למעבדה אינו ידיעה קטנה. הבודק מים בודק גם את הבארות ואת הצינורות שמהם באו.

מן העולם

איינשטיין וקירי כותבים ערכים

דיוקן פרופ׳ אלברט איינשטיין
פרופ׳ אלברט איינשטיין

נמסר כי המהדורה החדשה של האנציקלופדיה הבריטית תכלול תרומות של איינשטיין, של מדאם קירי, של ברנארד שו ושל טרוצקי.

מהדורתה הקודמת, שיצאה בשנת 1911, עומדת על מדפים לא מעטים גם בארץ הזאת ומשמשת מורים ותלמידים כאחד. מהדורה שמביאה את אנשי המדע עצמם לכתוב את ערכיהם משנה את טיבו של ספר עיון: אין הקורא מקבל סיכום מיד שלישית אלא את דברי בעל הדבר.

ארבעת השמות האלה אינם באים ממקצוע אחד ואף לא מארץ אחת, וצירופם בכרך אחד מלמד משהו על השנים האלה: הפיזיקה, הכימיה, הבמה והמהפכה יושבות זו לצד זו באותה מסכת של אלף בית.

פינת החי

התן, נגן הלילות בעמק

מי שלן לילה אחד באוהל שבעמק, בין הגורן ובין הפרדס, יודע את הרגע. השמש ירדה זה מכבר, השדה נשתתק, ופתאום עולה מן הוואדי יללה אחת דקה, ואחריה שתיים, ואחריהן עשר, עד שנדמה כי כל הלילה פתח פה. כעבור דקה נפסק הכל בבת אחת, כאילו הורה מנצח את הסיום. זה קולו של התן.

התן קטן מן הזאב וגדול מן השועל, פרוותו צהובה אפורה, וזנבו קצר משל השועל וגס ממנו. יש שאין מבחינים בין השניים, ואף בלשוננו מתחלפים זה בזה; ואולם הרואה אותם יחדיו לא יטעה: השועל הולך יחידי ומחודד חוטם, והתן הולך בחבורה. אותה יללה עצמה היא מעשה החבורה: קול אחד פותח, והשאר עונים אחריו, וכל חבורה משיבה לרעותה מעבר לגבעה. בדרך זו יודעת כל חבורה היכן יושבות שכנותיה בלא שתיפגשנה כלל, ושטח המחיה נחלק בלילה אחד בלא ריב.

מזונו אינו מזון של טורף גדול. הוא אוכל את הנבלה שמצא, חולדות ועכברים, שרידי גורן, ובעונה זו גם ענבים ותאנים שנשרו. משום כך הוא שכן קבוע של הישוב יותר מאשר של המדבר: היכן שיש חצר, יש אשפה; והיכן שיש כרם, יש פרי נופל. מכאן גם תרעומתם של הנוטעים עליו, והיא ישנה: כבר בשיר השירים נאמר "אחזו לנו שועלים, שועלים קטנים מחבלים כרמים", והמפרשים חלוקים אם שועלים ממש היו או תנים.

בעונות היובש מתקרב הוא אל הבארות ואל מקומות המים, ובשנה שכזאת רואים אותו סמוך לחצרות יותר מבשנה גשומה. מכאן באה תרעומתם של בעלי הלולים, ובמקומות אחדים מבקשים לצמצם את מספרו. נמסר כי יש המשליכים פיתיון מורעל, ולא הכל מסכימים לדרך זו, שכן היא פוגעת גם בכלב החצר ובעופות.

ואף על פי כן, מי שגר כאן די זמן אינו מבקש עולם בלא תנים. הם חלק מן הרעש שבין ערב לבוקר, כמו הצרצר וכמו כלב רחוק, ויש בהם תועלת שאין רואים אותה: הנבלה שהיו הזבובים עושים בה את שלהם נעלמת עד הבוקר. כשתשמעו הלילה את היללה העולה מן הוואדי, דעו כי אין זה קול של יגון אלא הודעה קצרה של חבורה לחברתה: כאן אנו, ואל תעברו.

מקורות לידיעה