ויכוח ארוך על שני עניינים נשמע אמש בלשכת אגודת הסופרים בתל אביב: כיוונו של "כתובים", ותוכניתה של הספרייה האוניברסלית.
אספה של אגודת סופרים אינה מוסד מחוקק, ואין החלטותיה מחייבות איש. ואף על פי כן, בישוב שבו כל עתון ספרותי מוצא את קוראיו במאות ולא ברבבות, ויכוח כזה קובע לא מעט: מי יכתוב, היכן יכתוב, ומה ייתרגם לעברית בשנים הקרובות.
בגליון זה: הוויכוח שנשמע באספה, שני ספרים שיצאו לאור בשבועות האחרונים, וביקורת על טוביה החולב מעל הבמה העברית.
מן הארץ
הוויכוח על "כתובים" בלשכת האגודה
באספת אגודת הסופרים שנערכה אמש בלשכת האגודה דיברו בעיקר על "כתובים" ועל הספרייה האוניברסלית, ולבסוף השיב ה׳ שטיינמן לכל טועניו.
אחרי הרצאתו הקצרה של ה׳ שטיינמן יצא ה׳ ייבין לערער על כיוונם של "כתובים". ה׳ י. למדן וה׳ ג. טלפיר הגנו על העתון. על האשמתו של ה׳ שטיינמן, שהעתונות המקומית אינה מקדישה לאגודת הסופרים ולמפעליה תשומת לב ראויה, השיב ה׳ א. ליטאי.
בשאלת כיוונם של "כתובים" ושל הספרייה הכללית התווכחו עוד ד״ר ח. הררי, ששאל מדוע לא נדון כיוון הספרייה באספת חברים; ה׳ א. ורדי; ה׳ שלונסקי; וה׳ יעקב רבינוביץ, שביאר את כל הקושי שיש בהוצאת ספרייה אוניברסלית.
ספרייה אוניברסלית פירושה סדרה של כרכים המביאה לקורא העברי את ספרי העמים, איש איש בתרגומו. הקושי שדיבר בו ה׳ רבינוביץ אינו קושי של טעם בלבד: מי בורר את הספרים, מי מתרגם, ובאיזה כסף. סדרה כזאת נמדדת לא בכרך הראשון אלא בעשירי, ובארץ הזאת נסתיימו לא מעט סדרות בכרך השני.
מן העולם
אוצר השטרות העבריים יצא לאור
בספרייה המדעית העברית, בהוצאת ד״ר יהודה יונוביץ מירושלים, הופיע ספר בשם "אוצר השטרות העבריים", שערך ד״ר א. גולק מן האוניברסיטה העברית. זה כרך גדול בן שמונה מאות שישים ושניים עמודים.
הספר סוקר את השטרות ואת התעודות ששימשו במנהג ישראל בכל היחסים שבין אדם לחברו: אירוסין ונישואין, גירושין, ירושה ואפוטרופסות, עסקי מסחר ושותפות, בוררות, משכונות וערבויות, גביית כספים, הלוואות, הרשאות מס ופסקי בית דין. ניתנים בו נוסחיהן של ארבע מאות ושלוש תעודות מן העת העתיקה, ובכללן שבעים ושלוש שגילה ד״ר גולק בספריות שונות באירופה, והן מתפרסמות עתה לראשונה.
שטר הוא המסמך היומיומי ביותר שיש, ומשום כך גם המעניין שבהם. הקורא בשורותיו של שטר מכר בן אלף שנה יודע מה נמכר, בכמה, מי ערב, ומה חשש הכותב שיקרה. היסטוריה הנכתבת מתוך שטרות אינה היסטוריה של מלכים אלא של אנשים, ובעברית לא היה עד עתה כרך אחד שאפשר לפתוח בו את כולם.
בשבועות האחרונים הופץ גם ספר חדש בשם "אדם ומעשה בראשית" מאת ה׳ ש. צ. גולדמן (שלמון), בהוצאת "קופת הספר" שבתל אביב.
טוביה החולב עולה על הבמה העברית
בעתונות היום מובאת ביקורת על המונודרמה "טוביה החולב" לשלום עליכם. לפי הנמסר עומדת הביקורת על הפילוסופיה ועל האידיאליות של היהודי בגלות כפי שהן עולות מן היצירה.
מונודרמה היא מחזה שכל דמויותיו נמסרות בפי שחקן אחד. אין לו בן שיח על הבמה, והקהל הוא היחיד שהוא מדבר אליו; ומשום כך נופל כל משא ההצגה על קול אחד, על שתי ידיים ועל שינוי אחד של פנים. זו מלאכה קשה, ואינה סולחת.
שלום עליכם כתב באידיש, וטוביה שלו מדבר בלשון שאינה לשונה של הבמה העברית. השאלה שהמבקר מעמיד, ואינה שאלתו בלבד, היא מה עובר בתרגום ומה נשאר מאחור: הבדיחה עוברת פחות מכל, והצער עובר יותר מכל. נמסר כי התיאטרון העברי מוצא ביצירתו של שלום עליכם ביטוי לאידיאליות ולקומיות היהודית בתנאי הגלות.