בערב החג נפתחים אולמות התערוכה, נמכרים כרטיסי הקונצרט ונדפסים הלוחות לשנה החדשה; לפניכם מה שנקבע לימי המועד.
שתי ערים מציגות בימים אלה, ירושלים ותל אביב, ובשתיהן העמידו את התערוכות על ימי המועד ולא על ימי החול. יש בכך חשבון פשוט: אלה הימים שבהם יש לקהל פנאי, ואלה הימים שבהם באים בני המושבות אל הערים.
מן הארץ
סדרת התנ"ך של גור-אריה
מיום י"ב בתשרי מוצגת באולם "בצלאל" שבבית הנכאת הלאומי בירושלים סדרה של כשמונים ושתים צלליות מעשה ידיו של הצייר גור-אריה, גזורות בניר במספרים.
הצללית אינה ציור ואינה תחריט. הגוזר אינו מוסיף קו כי אם נוטל, וכל מה שיש בתמונה הוא גבול אחד בין השחור ובין הניר שמתחתיו; מכאן שאין בה צל ואין בה הדרגה, והכל נחתך בפעם אחת ובלא תקון. אמנות זו תופסת מקום חשוב באמנות הגרפית שבאירופה, ובידי הגוזרים הטובים היא מגיעה לדקות שאין הציור מגיע אליה.
ערכה בעינינו כפול, שכן היא מלאכה יהודית עתיקה. מי שראה "מזרח" גזור התלוי על הכותל, או עלה אחר של אמנות עממית מן הסוג הזה, מכיר את המספרים ואת הניר ואת הדקות שבהם. יש בה גם צד אחר: היא מלאה את הספוק של השדרות העממיות בדבר שהאסור לעשות פסל ומסכה חסם בפניהן.
נושאי הסדרה הפעם לקוחים מן התנ"ך, ורובם מפרשיות ספר בראשית. שמו של הצייר יצא לו קודם לכן בסדרת "חלוצים" שנושאיה מחיי הארץ, והמעבר מן החי אל הכתוב גדול משנראה: בסדרה הראשונה היה לו דגם עומד לפניו, וכאן אין לו אלא הכתוב.
ובתל אביב מוסיפה תערוכת האמן לישנסקי לקבל קהל. לפי הנמסר ביקרו בה עד היום כתשע מאות איש, ולפי עתון אחר כשמונה מאות; היא פתוחה מעשר בבוקר עד שבע וחצי בערב ותיסגר ביום א׳ דחול המועד.
מן העולם
קונצרט והצגה בימי המועד
ביום א׳, ג׳ דחול המועד סוכות, י"ח בתשרי, הוא ה-26 בספטמבר, ייערך בירושלים קונצרט גדול; ההתחלה בשעה שמונה וחצי בערב.
המשתתפים: הגב׳ רות לויאש, סופרן קולורטורי, זמרת האופרה הארץ ישראלית; הא׳ משה רודינוב, בס בריטון, זמר האופרה הארץ ישראלית; הא׳ א. שפירא, צ׳לן וירטואוז מפריז, המופיע בירושלים בפעם הראשונה; והא׳ סידני סיל, פסנתר, מנהל בית הספר לנגינה שבעיר. הכרטיסים במחירים של שנים, ששה ועשרה גרוש.
בסולם המחירים הזה יש יותר מענין של גביה. הפרש של פי חמשה בין הזול ובין היקר מכניס לאולם אחד את מי שבא אל היציע ואת מי שיושב בשורות הראשונות, וזה הנוהג המקובל באולמות הנגינה שבערי אירופה; שני גרוש אינם מחירו של איש אמיד.
ובבמה: בירושלים מוצגת "טוביה החולב" בעבוד מאת ם. אורפינו, ובתפקיד הראשי חיים אוסטרובסקי. הכרטיסים נמכרים במרכז ובערב ההצגה על יד הקופה, וההתחלה בשעה תשע בערב. שמו של הצייר שהתקין את התפאורות הגיע אלינו משובש ואין אנו מוסרים אותו.
מקהיר ועד רומא: במה וראינוע
בראינוע שבגן התערוכה בתל אביב יוצג הסרט "קוו ואדיס", על פי הרומאן של סינקביץ, ובתפקיד נירון אמיל יאנינגס; לפי המודעה השתתפו ביצירה יותר מעשרת אלפים איש.
סרט מסוג זה נמדד בקהל המשחקים שבו לא פחות מאשר במשחקו של היחיד. תמונה של עיר בוערת או של זירה מלאה אינה נעשית בחדר; היא מבקשת מגרש, בנינים שהוקמו לצרכה, ומאות אנשים שיעמדו איש איש במקומו בשעה שהמצלמה מסתובבת. תעשית הראינוע האיטלקית נודעה בסרטים מן הסוג הזה עוד לפני המלחמה, והחזרה אליהם היא חזרה אל מה שידעה לעשות.
אמיל יאנינגס בא אל התפקיד מן הבמה הגרמנית ומן הסרטים שנעשו בברלין, ושמו הולך לפניו בשל פרצופים שלמים שהוא בונה בלא מלה אחת. בבמה שאין בה קול נעשה כל מה שהשחקן אומר בפניו ובגופו, ומכאן שהקהל שבברלין והקהל שבתל אביב רואים אותו דבר עצמו.
וממצרים: "הניו יורק וורלד" מודיע כי זמרת אמריקנית ידועה חתמה על חוזה שעל פיו היא מתחיבת לשיר לא פחות מעשרים פעם באופרה שבמצרים ובאלכסנדריה במשך החורף, ונסיעתה לשם בחודש נובמבר הבא. שמה הגיע אלינו משובש ואיננו מוסרים אותו. עונת החורף של האופרה שם מושכת אליה זמרים מאירופה ומאמריקה, והיא מן העונות החשובות שמחוץ ליבשת הישנה.
לוחות וספרים לשנת תרפ"ז
יצאה לאור מהדורה חדשה של "לוח ארץ ישראל" בעריכת ד"ר מ. זגורודסקי.
הלוח כולל ידיעות שמושיות בדואר ובטלגרף, במסלת הברזל, בחוקים ובחוקים החדשים, וידיעות ישוביות על עבר הירדן מזרחה ומערבה, על הישוב העברי ועל הישוב הגרמני, על ההתישבות העובדת ועל המשקים, הפרדסים והכרמים. ספר כזה הוא כלי עבודה ולא ספר קריאה: בארץ שחוקיה, דרכיה ומחיריה משתנים משנה לשנה, מי שאין לפניו לוח של השנה הנוכחית טועה בחשבונו ולא בדעתו.
ולצדו יצא "לוח דיני ומנהגי השנה" לתרפ"ז, ובו טבלאות לעלות השחר, להנץ החמה, לסוף זמן קריאת שמע ולהדלקת הנרות, בהוצאת ועד עץ חיים בירושלים. שני הלוחות יוצאים באותם ימים ומשמשים שני צרכים שאינם חופפים, ויש בתים שבהם מונחים שניהם זה על גב זה.
ומן הספרים: נתפרסמה ביקורת על ספר העוסק בכתביו של הרצל על ההתישבות הציונית בארץ ישראל, וכן הודעה על הוצאת הכרך החמישי מתוך "תולדות ישראל" מאת דוד דנציג. שני אלה מעידים על מה שמבקש הקורא העברי בשנה זו: כתביהם של ראשונים מזה, וסדר של דורות מזה.