אוירית פונק נפלה עטופה להבות

ז׳יניבה. הויכוח בין הועדה המתמדת לעניני המנדטים ובין מועצת חבר הלאומים על גבולות סמכותה של הועדה לבקר את הנהלת ארצות המנדטים טרם נגמר, ובידיעת סוכנות יט״א מן העיר נאמר במפורש לאן הדברים נוטים.

וזו לשון הידיעה: "המצב הוא כזה, שמחכים כי בריטניה הגדולה וצרפת תהיינה נאלצות להשיג פירוש של שיטת המנדטים שיתן להן את הרשות לנהל את ארצות המנדטים כחלק בלתי נפרד מארצותיהן". כוונת הדבר היא למנוע את הקושיים החוזרים ונשנים סביב סמכותה של הועדה.

איטליה שמרה לעצמה את הזכות לעורר את השאלה מחדש. גרמניה, העומדת להיכנס אל המועצה, צפויה לעמדת בקורת מתוך רצון לשנות את חלוקת המנדטים; ואילו באי כחן של שוודיה, ה׳ אונדן, ושל הולנד, ה׳ וואן-ריס, עומדים על דעתם.

לקורא בארץ הזאת אין זה ויכוח של משפטנים בלבד. ארץ ישראל נוהגת תחת מנדט, והדין וחשבון השנתי שמגישה הממשלה הבריטית נבדק באותה ועדה ממש. פירוש חדש שיעשה את ארצות המנדטים לחלק בלתי נפרד מארצות המחזיקות בהן יגרע מן הבדיקה הזאת את עיקר טעמה.

ברלין, אחד ועשרים בספטמבר. הועדה המשפטית של אספת חבר הלאומים דנה בהצעת אנגליה להגדיר הגדרה מצמצמת את תחום פעולתו. לדעת אנגליה אין השאלות הכלכליות, החברתיות וההומניטריות צריכות להיכלל בתחום הזה, שכן פעולה בהן פירושה התערבות במעשיהם של מוסדות בינלאומיים אחרים. צרפת ואיטליה התנגדו להצעה.

ומלונדון, בעשרים בספטמבר, מודיעה סוכנות רויטר כי שאלת באות כחם של הדומיניונים בחבר הלאומים תעמוד על הפרק בועידה הקיסרית שתיוועד באוקטובר. ה׳ אמרי, ממשרד המושבות, מתיחס ברצון לדרישות הדומיניונים; ואילו ה׳ צ׳מברלין ומשרד החוץ מתקשים להסתגל לנטיה החדשה, שלפיה ישתתפו הדומיניונים בקביעת הפוליטיקה הבריטית. בזה מבארים את סרובו לקבל התחייבות בענין זה.

ובאותה ועידה עצמה מסופק אם תשתתף קנדה. הליבראלי מקנזי קינג, שמפלגתו ניצחה בבחירות האחרונות, אמר לעתונאי כי ספק אם תספיק הממשלה הקנדית להתכונן אלא אם תידחה הועידה: עליה לאשר מחדש את התקציב כנהוג, ורק אחר כך תוכל לשלוח צירים ללונדון.

שלוש הידיעות נוגעות בגוף אחד ושואלות בו שתי שאלות: במה מותר לו לעסוק, ומי יושב אל שולחנו. התשובה לשתיהן תיחתך באוקטובר, ולא בז׳יניבה אלא בלונדון.

אתונה, אחד ועשרים בספטמבר. ה׳ וניזלוס דחה את ההצעה לשוב ולעמוד בראש המדינה. מברק נשלח אל וזיר החוץ היוני שיפנה אליו בשויצריה, והשנים נפגשו לא רחוק מז׳יניבה. וניזלוס הביע את תודתו למצביא קונדיליס ולראשי המהפכה על הצעתם, אך הצהיר כי נסיונו הראשון, לפני כשלש שנים, הורהו שטוב יעשה אם ימנע מכל התערבות בענינים היונים ברגע זה. כתב העתונים הלונדונים מנבא זעזועים קשים ביון בימים הבאים.

ומפאריס: המלך היוני הקודם גאורגיוס השני נתקבל לראיון ממושך אצל ה׳ פואנקרה. לפי הנמסר הודיע המלך הקודם כי אם תבוא אליו הזמנה חצי רשמית מאת הממשלה היונית לשוב אל כס המלוכה, נכון הוא לכך, והוא מאמץ עתה לדעת אם לא תתנגדנה לדבר צרפת, אנגליה ואיטליה. ה׳ פואנקרה סרב להשיב לשואליו אם היה תוכן השיחה בחיוב או בשלילה.

בחוגים הקרובים לוזרת החוץ הצרפתית אומרים כי המצב ביון מסובך עד שאין ליונים דרך אחרת עתה מלבד החזרת שלטון המלוכה. אנו מביאים את הדברים כדברי חוגים ולא כהודעת ממשלה, וההבדל בין השנים אינו הבדל של נוסח בלבד.

ומאתונה, בשנים ועשרים בספטמבר: כל האנשים שנאסרו בקשר עם המרד האחרון שוחררו, מלבד שלשה עשר איש שיועמדו לדין לפני בית הדין הצבאי הרגיל שבבירה.

אתונה, אחד ועשרים בספטמבר. אחד מעתוני הבוקר מספר כי המצביא פאנגאלוס תכנן להלחם בטורקיה: הוא הזמין כמות גדולה של נשק ונתן פקודה לצי לעמוד הכן למאורעות חדשים, ותכניתו היתה לכבוש מחדש את טורקיה המזרחית בלי להניח מקום להתערבותה של מדינה זרה.

עתוני הצהרים כתבו באותו ענין וסבורים כי הובטחה לו עזרתה של מדינה אדירה, וכי היה עתיד להיפגש בחמשה ועשרים בחודש עם מדינאי בלקני גדול. לדעת אותם עתונים מסוכן הדבר למסור את גורל הארץ בידי דיקטטור הרודף אחרי אבנטורות צבאיות. הדעה היא דעתם, ואנו מוסרים אותה בשמם.

ובאותה אתונה: צירה של איטליה חתם עם המצביא קונדיליס אמנת ידידות ועזרה הדדית בין שתי הממלכות. קרוב הדבר שהאמנה נוגעת גם בשאלת האיים היונים אשר בים, ולפי הנמסר הסכימו שני הצדדים להועיד ועידה מיוחדת לשאלה זו.

העתונים בלונדון מלאים פרטים על החרבן שבפלורידה. נראה כי במספרים שנתפרסמו בימים הראשונים היתה הגזמה מסוימת, ואולם שטח החרבן גדול הרבה יותר משחשבו בתחילה, והנזקים החמריים עצומים ממה שאמדו. האומדנה הקרובה לאמת היא רבע מיליארד דולר, ומספר הנזוקים למעלה מחמשים אלף נפש.

במספר המתים אין הידיעות מסכימות זו לזו. במברקי לונדון עולה המספר לאלפים ושמונה מאות, ומעריכים כי בימים הבאים יימצאו עוד גויות תחת ההריסות ויגיע המספר ליותר משלשת אלפים; ואילו בידיעת האלחוט שנתקבלה כאן נמסר על חמש מאות וחמשים הרוגים ואלף ושמונה מאות פצועים במיאמי ובסביבותיה, ובכללם ארבעים נשים וילדים שטבעו. אין אנו מכריעים בין המספרים ואין אנו מצרפים אותם.

מיאמי והערים הנזוקות עמה עומדות עתה תחת שמירה: המשטרה תפסה בהן מאות אנשים שעסקו בבזה בתוך ערמות ההריסות. בוושינגטון הוציא הנשיא קוליג׳ קול קורא אל העם האמריקני ובו דרישה לעזרה מהירה לנגועי הסופה, והצלב האדום האמריקאי מנצח על עבודת הרופאים; הסיוע מובא ברכבות מיוחדות.

מנין קרבנות באסון כזה אינו מפקד אלא אומדן, והוא נעשה בידי סוכנויות אחדות ובשעות שונות. לפיכך יש שהעתונים חלוקים בו, ולפיכך אנו מייחסים כל מספר למקורו ומחכים לסיכום שיבוא לאחר שיימנו ההרוגים בשמותיהם.

לונדון, אחד ועשרים בספטמבר. הועד הפועל של הסתדרות הכורים דחה את הצעות הממשלה. בהודעה ששלח אמר כי הכורים מוכנים לישוב הסכסוך, אך אין ביכלתם לקבל תנאים שגם ועדת הפחם הכירה בהם כמזיקים לתעשיה. ה׳ בלדוין הזמין שוב את מנהיגי הכורים אל הועד כדי לדון על סרובם לקבל את התנאים שהוצעו על ידו.

א׳ ג׳ קוק, מזכיר ההסתדרות, הכריז בגרינויץ כי גם היום, לאחר הפגישה בדאונינג סטריט, רחוקים מפתרון הסכסוך כשם שהיו רחוקים ביומה הראשון של ההשבתה.

בשיחה עם עתונאי, לאחר שחזר מסבוב בשדות המכרות שבמרכז הארץ, הוסיף ואמר כי אין אפשרות להתפשר על חוזים מחוזיים. חברי הועד הפועל מעריכים כי ועידת הצירים תדחה את הצעות הממשלה, וכי יש בכוח הכורים להמשיך במלחמתם עוד כשני חדשים.

חמשה חדשים עמדו המכרות, וכל צד מודד עתה את כוח עמידתו של הצד שכנגד ולא את צדקת טענתו. הזמנה חוזרת אל דאונינג סטריט אינה פשרה; היא הודאה בכך שאין דרך אחרת מלבד השולחן.

לונדון, אחד ועשרים בספטמבר. מפקין מודיעים כי המצביא הסיני מילא את הדרישה והחזיר את הספינות הבריטיות שנתפסו.

ובאותם ימים עצמם ירו סינים קליעים באנית מלחמה אמריקנית ופצעו שלשה ממלחיה, והממשלה האמריקנית החליטה לשלוח צי להגנת אזרחיה. בעיר שונקינג נערכו הפגנות סוערות נגד הקונסוליות של המעצמות, ובלבולים עזים ברחובות.

שתי הידיעות באות ביום אחד ואינן סותרות זו את זו: ויתור לצד אחד אינו ויתור לכל הצדדים, והויתור עצמו נעשה במקום שבו עמדה הדרישה בכוח. אנו מוסרים את שמות המקומות כפי שנדפסו במברק.