דלג לתוכן העמוד
bookmark
יום רביעי · י״ד בתשרי תרפ״ז · 22 בספטמבר 1926
ערב סוכותי״ד בתשרי תרפ״ז
מוסף סוף השבוע · י׳ בתשרי תרפ״ז · 18 בספטמבר 1926

חמש תביעות אל ההסתדרות הכללית

תשעה ימים ישבה בתל אביב המועצה הארצית השניה של הסתדרות הציונים העמלנים בארץ ישראל, ובגמר ישיבותיה יצאה בשורת החלטות שעיקרן פנוי אל ההסתדרות הכללית. אין היא, לפי נוסח ההחלטה, גוף מקצועי אלא גוף סוציאליסטי "בעל מגמה מעמדית בולטת", ומכאן חמש התביעות שלהלן.

עצרת פוליטית בתל אביב
עצרת פוליטית בתל אביב

ישיבות המועצה נפתחו באחד עשר בספטמבר ונעלו בתשעה עשר בו. נכחו בהן חברי הועד המרכזי ובאי כחם של ששה עשר סניפים, ועל סדר היום עמדו ארבעה נושאים, כמפורט בלוח שלהלן. שמו של המרצה השני בנושא הראשון נדפס אצלנו באות ראשונה בלבד, ואין אנו משלימים אותו מדעתנו.

עיין גם
מסחר
בין תקוה ליאוש: ענף צמר הגפן

ואלו חמש התביעות. ראשונה, לבטל כל מוסד שהוקם בצדם של המוסדות הלאומיים ועושה את מלאכתם. שניה, להוציא את המפעלים הקונסטרוקטיביים, ובראשם "המשביר" ו"סולל בונה", מרשותו של מרכז אחד ולהעמידם על קואופרציה חפשית. שלישית, לצאת למלחמה ב"חברת ניר", שנתקבלה בועידה החקלאית שישבה בחיפה, ולתת למושבי העובדים חופש גמור. רביעית, לפרק את הריכוז ולתת לאגודות המקצועיות אבטונומיה משלהן. וחמישית, להקים לשכות עבודה שאין ההסתדרות שולטת בהן.

התביעה החמישית היא החריפה שבחמש, ומי שמכיר את סדרי העבודה בארץ יודע מדוע. לשכת עבודה אינה משרד של רישום בלבד; היא הקובעת מי נשלח אל המעביד ובאיזה תור. תביעה להוציאה מרשות ההסתדרות היא תביעה לשנות את חלוקת הכוח בשוק העבודה, ולא סעיף של תקנון.

בענין הריביזיוניסטים החליטה המועצה להציע לועד המרכזי שיבוא במשא ומתן עם ההסתדרות הריביזיוניסטית על צורות של שתוף, ושהשתוף יהיה אקטיבי במעשה אך לא הסתדרותי בצורתו. בנמוקי ההחלטה נאמר על התנועה ההיא שהיא "הכח היחידי הלוחם באופן שיטתי" במשטר הקיים בציונות.

על הבחירות לעירית תל אביב הרצה ד״ר מ. גלעדי. החלטה נפרדת בענין זה לא נתפרסמה, ואנו מוסרים את הדבר כפי שנרשם בסדר היום. לועד הפועל נבחרו שמונה חברים, וחלוקתם לפי מקומות מובאת בלוח השני שלהלן.

הכחשתו של ה׳ קסטילנסקי

בחיפה יוצא עתון בשם "הצפון". באחד מגליונותיו האחרונים נדפסו דברים כמי שיצאו מפיו של ה׳ א. י. קסטילנסקי, שהוא יועצה הכלכלי של ההסתדרות הציונית. לפי אותו נוסח אמר כי ד״ר ויצמן יודע שאין להוסיף ולנהוג בפוליטיקה הציונית כדרך שנהגו בה עד עתה, וכי היה מחליף את הדרך לולא היו ידיו אסורות בידי המפלגות שבקונגרס, שרצונן מחייב אותו; ובצד הדברים באה פניה אל הריביזיוניסטים שיקימו אופוזיציה חזקה לקראת הקונגרס הבא.

עתה בא מכתבו, מיום ששה עשר בספטמבר, מחיפה, וסופר "הארץ" בעיר מביא ממנו תרגום מדויק מן הגרמנית. "אינטרוויו", כותב ה׳ קסטילנסקי, לא היה כאן כל עיקר במובן המקובל אצל אנשי העתונות: הוא נפגש עם האיש לשיחה שבינו לבינו, לפי הצעתו של מכר משותף לשניהם. על הנדפס עצמו הוא אומר שרובו בדוי, ולמה שאינו בדוי ניתן, לדבריו, "פירוש מוטעה לגמרי".

יועץ כלכלי של ההסתדרות הציונית הוא פקיד ולא עסקן, והדברים שיוחסו לו נגעו בראש ההסתדרות עצמו. משום כך לא יכלה ההכחשה להיאמר בעל פה בחדר; היא נכתבה, נחתמה ונמסרה לדפוס. אנו מביאים את התרגום כפי שהגיע אלינו ואיננו מוסיפים עליו.

המכתב נושא תאריך של ששה עשר בספטמבר והוא מתפרסם רק עתה, ובימים שבין השנים ישבה המועצה בתל אביב והחליטה את שהחליטה. אנו מעמידים את שני התאריכים זה בצד זה ואין אנו קושרים ביניהם קשר שלא נמסר לנו.

חיפה אוחזת באמצעים נמרצים

מראה כללי של העיר חיפה, נשקף ממורדות הכרמל
מראה חיפה מן הכרמל

בישיבתה האחרונה של הנהלת ועד העדה בחיפה, בהשתתפות בא כח ההנהלה הציונית, הוחלט לאחוז באמצעים נמרצים לתנועת ההתאזרחות. במקביל פועלת הועדה המרכזית להתאזרחות לארגון רישום של אזרחים בערים ובמושבות שבכל הארץ.

אתמול מסרנו על הפטור מדמי ההתאזרחות שניתן לאנשי הגדודים. ההודעה על הרישום באה מן הועדה המרכזית, ואילו ההחלטה שלפנינו היא החלטתה של עדה אחת; הצרוף בין השנים הוא שנותן לתנועה הזאת את צורתה, שהרי מרכז יכול להכריז ורק עדה יכולה לרשום.

ההתאזרחות היא רישומו של תושב כאזרח הארץ, והיא נעשית בבקשה ובתשלום. משמעותה המעשית נראית בכל מקום שבו נשאלת שאלת מעמדו של אדם, ומכאן שהענין חוזר ועולה מדי שבוע ואין הוא נגמר בהודעה אחת.

תקציב פתח תקוה לפני המושל

משלחת של תושבים דנה עם ממלא מקום מושל המחוז על תקציב פתח תקוה, שנקבע לסך עשרים ואחד אלף לירות.

עשרים ואחד אלף לירות הן תקציבה של מושבה גדולה, והעובדה שמשלחת התושבים הולכת אל מושל המחוז ולא אל ועד המושבה בלבד מלמדת היכן נחתך הדבר. ועד מקומי במושבות כפוף, לפי הנהוג, להנהלת המחוז בכל הנוגע לתקציבו, והתושב המבקש לשנות סעיף מוצא את עצמו עומד לפני פקיד שאינו מבני המקום.

פרטי הסעיפים לא נמסרו לנו, ואף לא טענותיה של המשלחת. אנו מוסרים את העובדה ואת הסכום; כשתיפול ההחלטה נביא אותה.

משפט כבוד בהדר הכרמל

שנים מחברי העיריה בחיפה, ה"ה חכים ולוי, קראו את ועד הדר הכרמל למשפט כבוד. השופטים ימונו על ידי ועד העדה.

משפט כבוד אינו בית דין. אין בידו לכפות ואין בידו להעניש; כוחו במעמדם של היושבים בו ובפרסום פסקו. בצבור שמוסדותיו מוסדות של רצון טוב זו הדרך המקובלת לגמור מריבה בין אנשי צבור בלי לפנות אל בתי המשפט של הממשלה.

נושא המריבה לא נתפרסם, ואין אנו מנחשים אותו. נמסר רק מי ימנה את השופטים, ודי בכך כדי ללמד שהצדדים מעדיפים בירור פנימי על פני פניה החוצה. בעיר שבה נבנית שכונה חדשה במעלה ההר ונחתכים בה עניני קרקע ומסים, מריבה בין חברי עיריה ובין ועד שכונה אינה ענין פרטי.

סדר היום של המועצה הארצית

הנושאהמרצים
המצב הפוליטי והיחס לתנועה הריביזיוניסטיתב. ווינשטיין וד״ר מ.
המצב בהסתדרות העובדים הכללית וועידתה הקרובהא. אלטמן, י. הבתאל
דין וחשבון הועד המרכזיא. אלטמן
הבחירות לעירית תל אביבד״ר מ. גלעדי

הועד הפועל שנבחר במועצה

הנבחרהמקום
א. אלטמןתל אביב
ב. ווינשטייןתל אביב
ש. טסליצקיתל אביב
ד״ר מ. לוריהתל אביב
א. שניידרמןתל אביב
ד״ר א. אברמוביץירושלים
מ. יאמפולסקיחיפה
י. הבתאלהמושבות

מקורות לידיעה

  • הארץ, 22 בספטמבר 1926, עמ׳ 1, 3-4
  • דאר היום, 22 בספטמבר 1926, עמ׳ 4, 6